פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"ם
1990/11 - ב'
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערער:
רס"ר עימאד חלף
נ ג ד
המשיבים:
1. מפכ"ל המשטרה
2. ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל
3. מפקד מג"ב
4. משטרת ישראל
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
הערעור שבכותרת נסוב על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים, לפיו נדחתה עתירת המערער כנגד החלטת המשיב 2 לפטרו ממשמר הגבול. לפניי בקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון, שהועמד על-ידי המזכירות הראשית על סך 20,000 ש"ח.
בבקשה שלפניי ובחומר שצורף לה טוען המערער כי נקלע למצב כלכלי קשה, בין היתר עקב פיטוריו, עקב הצורך לתמוך כלכלית בבני משפחתו המורחבת ועקב חובות שונים והלוואות שנטל. עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים. בהתחשב בכך, מבקש המערער לפטור אותו מהפקדת עירבון, ולחילופין להסתפק "במתן ערבות/התחייבות אישית בלבד" – כך לשון הבקשה. המשיבים מתנגדים.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי בלבד. תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:
התקנות ) קובעת כי על המערער לערוב להוצאותיו של המשיב בערעור, על-מנת שהלז יוכל לגבות את הוצאותיו באופן פשוט, וודאי ומהיר, ככל שייפסקו לטובתו. משכך, על המבקש פטור מהפקדת עירבון להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת העירבון, וכן קיומם של סיכויים טובים לערעור (ראו: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)).
בנסיבות המקרה שלפניי, לא שוכנעתי כי המערער עמד בנטל כאמור. בכל הנוגע ליכולת הכלכלית - מהבקשה ומהחומר שצורף לה עולה כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים. עם זאת, המערער לא פרש בפני בית-המשפט את מלוא התשתית העובדתית לעניין זה. כך למשל, לא הסביר המערער כיצד עלה בידיו לשלם את האגרה בהליך שבכותרת, וכן כיצד הוא מממן את ייצוגו בשתי הערכאות (אף אם מדובר ב"שכר-טרחה מופחת" כנטען על-ידו). זאת ועוד; מטיעוני המשיבים עולה כי לפני מספר ימים הופקד בחשבונו של המערער סכום של עשרות אלפי ₪ (ברוטו) בעבור פדיון ימי חופשה ופיצויי פיטורין, באופן היוצר מקור אפשרי לתשלום כספי העירבון. באשר לסיכוייו של הערעור – אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט עמית בהחלטתו לדחיית בקשת המערער לעיכוב ביצוע, לפיהם "מבלי לקבוע מסמרות לגבי סיכויי הערעור, דומה כי [הם] אינם גבוהים, בלשון המעטה".
בהתחשב במכלול הטעמים האמורים בהצטברם יחדיו, אינני רואה לפטור את המערער באופן מלא מהפקדת עירבון. אשר לבקשתו החלופית של המערער להסתפק "במתן ערבות/התחייבות אישית בלבד", אף היא דינה להידחות. כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי התחייבות עצמית אינה בגדר "ערובה" בהתאם לתקנה 429 לתקנות, שהרי מימושה כרוך בהגשת תביעה (ראו: בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה
(לא פורסם, 16.7.2009); עוד ראו: עע"ם 8896/09 דרובובוז נ' שר הפנים (לא פורסם, 27.12.2009); רע"א 10472/07 דאהוד נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא עמקים (לא פורסם, 14.1.2008)). אשר לבקשה להסתפק במתן ערבות – בקשה זו הועלתה באופן סתמי ובלא פירוט כלשהוא אודות הערבות או הערבים המוצעים. ברי כי אין בכוחה של בקשה כאמור לבסס הצדקה לחלוּפה שהיא נחוּתה ביחס לעירבון במזומן או לערבות בנקאית מבחינת וודאותה, בטיחותה ונזילותה (ראו: ע"א 4675/09 אבו פארס נ' האפוטרופוס הכללי חיפה (לא פורסם, 15.4.2010)).
אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה למתן פטור מלא מהפקדת עירבון נדחית. עם זאת, בהתחשב במצב הכלכלי הנטען ובהיקף ההתדיינות הצפויה, בכך שבית-המשפט קמא נמנע מפסיקת הוצאות, ובפערי הכוחות בין הצדדים; אך גם בשים לב לכך שהמערער חויב ב- 5,000 ₪ הוצאות במסגרת החלטתו של כב' השופט עמית שהוזכרה לעיל (סכום שכפי הנראה טרם שוּלם); אני נכונה להפחית את סכום העירבון לסך של 10,000 ש"ח. העירבון יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא- יירשם ההליך לדחייה בלא צורך בהתראה נוספת.
ניתנה היום, י"א באייר תשע"א
(15.5.2011
(
.
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת