עע"מ 2966/19 HUMAN RIGHTS WATCH נ. שר הפנים

מונחות לפני בקשות מטעם שני גורמים – Amnesty International (להלן: אמנסטי ), ושלושה בכירים לשעבר במערך שירות החוץ – להצטרף להליך ערעור זה כידידי בית המשפט.

הבקשות הוגשו ביום ה' האחרון, 18.7.2019 – דהיינו, שבוע ימים עובר למועד הדיון הקבוע למחר, 25.7.2019. הבקשות הונחו על שולחני ביום א', 21.7.2019, וביקשתי את תשובות הצדדים – שהתקבלו אתמול, 23.7.2019, בשעות הצהריים. המערערים הסכימו לבקשות, והמשיבים 3-4 – שצורפו כידידי בית המשפט בערכאה הראשונה – לא התנגדו להן. לעומת זאת, משיב 6 מתנגד לבקשות, על אף שצורף בעצמו כידיד בית משפט בערכאה קמא. משיבים 1-2, שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה – הממונה על מתן היתרים, התנגדו לבקשות. זאת, אך ורק מטעם דיוני – עיתוי הגשת הבקשות, שיקשה עליהם למצות את טיעוניהם באופן מסודר עקב הסמיכות לדיון הקבוע.

2.

תיק תיק על פי נסיבותיו. כך ביישום הדין המהותי, וכך בהפעלת סדרי הדין – לרבות בקשות להצטרפות.

במקרנו, צודק ב"כ המשיבים 1-2 בטענתו כי קבלת בקשות ההצטרפות תקשה על קיומו של הדיון במועד שנקבע, שכן, מטבע הדברים, נדרש זמן להגיב לתוכן הבקשות. אגב, קושי זה אינו נחלת המשיבים בלבד, והוא משליך גם על ניהול הדיון על ידי בית המשפט. סד הזמנים שנוצר על ידי הגשת הבקשות שבוע לפני הדיון אכן עומד לרועץ למבקשים להצטרף. ואולם, האמור מהווה רק שיקול אחד בנסיבות אלה – אך אינו שיקול יחיד.

ראשון, בהליך שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי צורפו כידידי בית המשפט ארבעה גורמים, שבאו לתמוך בעמדת משיבים 1-2. התוצאה לפיה דווקא המבקשים דנן, שהמערערים תומכים בצירופם, לא יצורפו בשל טעם דיוני, מעוררת קושי.

כמובן, שיקול האיזון בידידים אינו מכריע ועל בית המשפט לשקול את הבקשות על פי אמות מידה אובייקטיביות יותר. באשר לבקשת אמנסטי – מדובר בגוף מוכר, שייתכן וחוות דעתו תוסיף זווית לדיון. אודה כי התלבטתי יותר לגבי בקשת שלושת הבכירים לשעבר – שני שגרירים ומנכ"ל משרד החוץ – וייתכן כי לו בקשתם הייתה עומדת בפני עצמה, היה מקום לשקול את דחייתה גם בשל הנימוק הדיוני וההחלטות שכבר ניתנו בתיק זה. ברם, לנוכח עמדתי ביחס לבקשת אמנסטי נראה כי בסופו של דבר אין להבחין ביניהן.

3.

שנית, ניתן לבוא בטרוניה לגבי המבקשים שלא הצטרפו להליך קמא. ואולם, יש משקל לכך שמדובר בסוגיה בעלת היבטים עקרוניים, ובחוק שטרם נוצרה פסיקה רבה לגבי פרשנותו ומעמדו – אף באופן כללי. יתרה מכך, תחילה הדיון נקבע לחודש נובמבר 2019, אך ביום 1.7.2019 הוקדם ל-25.7.2019, לנוכח החלטת חברי השופט פוגלמן שיש לקבוע תיק זה לדיון עד סוף שנת המשפט הנוכחית, דהיינו עד יום 1.8.2019.

לאחר ההחלטה על הקדמת הדיון הגישו המערערים בקשה לדחות את הדיון – אשר נדחתה על ידי רשם בית משפט זה (כבוד הרשם ר' גולדשטיין ). נקבע כי בהחלטת השופט פוגלמן נוצר איזון בין מתן הסעד הזמני שניתן בערעור ובין פרק הזמן שיחלוף עד שמיעתו. בנסיבות אלה, כך נקבע, אין בשלילת האפשרות של המערערים להגשת סיכומי תשובה כדי לפגוע "באופן מהותי בזכויותיהם הדיוניות". ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה על ידי השופט מינץ , תוך קבלת נימוקי כבוד הרשם.

השתלשלות דיונית זו מצביעה על שניים: האחד, וזהו נימוק בפני עצמו, יש בכך כדי להקל על מבקשי ההצטרפות בדבר עיתוי הגשת הבקשה בכל הקשור להליך זה. בנוסף, יש משקל לכך שהמערערים ביקשו את דחיית הדיון.

4.

הנקודה הנוספת מתייחסת להחלטת השופט פוגלמן והחלטת הרשם ופסק דינו של השופט מינץ. אכן, יש בדחיית הדיון כדי לשנות את האיזון שקבע השופט פוגלמן בעת מתן הסעד הזמני. ברם, עם הגשת בקשות ההצטרפות השתנו הנסיבות – ועל כן, דרך המלך היא לדחות את הדיון, על מנת לאפשר את הצירוף, תוך קביעת שמיעת הערעור בהקדם. זאת, כדי לשמור על האיזון ככל שניתן.

5.

סוף דבר – המבקשים להצטרף מצורפים להליך כידידי בית המשפט. בהתאם לבקשתו, אמנסטי רשאי להתייצב לדיון שייקבע. הדיון שנקבע למחר יידחה, וייקבע מחדש עד לאמצע חודש ספטמבר 2019 או בסמוך לכך.