עע"מ 3554/19 משרד הבינוי והשיכון נ. דבורה אלבז

בבקשה שבכותרת עותרת המשיבה למחיקת סעיפים שונים מסיכומי המערער בשל "הרחבת חזית". ואולם כפי העולה מהחלטות רבות אשר ניתנו לאורך השנים, רשמי בית המשפט אינם נוהגים למחוק טענות מכתבי בי הדין של הצדדים מחמת טענה בדבר הרחבת חזית, אלא מפנים את מבקש המחיקה לטעון טענה זו לפני ההרכב הדן בערעור (למשל, ע"א 691/15 פרברי נ' אסולין , פיסקה 2 (10.8.2016); ע"א 8218/16 החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה בע"מ נ' חברת הכשרת היישוב בישראל בע" מ, פיסקה 2 (15.3.2017); ע"א 93/17 יעקב נחום, עו"ד נ' סיטון (6.9.2017)). לא מצאתי מקום לסטות מכלל זה במקרה דנן. הבקשה בעניין זה נדחית אפוא ואולם יובהר כי טענות המשיבה שמורות לה והיא תהא רשאית להעלותן בדיון על-פה, הכול במידת הצורך ובכפוף להנחיות ההרכב.

עוד עותרת המשיבה בבקשה שבכותרת להורות על הוצאת שני מוצגים שצירף המערער לתיק המוצגים מטעמו.

דין בקשת המשיבה בעניין זה להתקבל בחלקה.

בהתאם לתקנות 437 ו-439 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין ), רשאי בעל דין להסתמך בטענותיו בפני ערכאת הערעור על מוצגים שהוצגו בערכאות קודמות. כמו כן קובעת תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין כי בעלי דין בערעור אינם רשאים להביא ראיות נוספות שלא הוגשו ולא התקבלו כראיה על ידי הערכאה הדיונית, בכתב או בעל פה, למעט כאשר ערכאת הערעור מתירה זאת (ראו, בש"א 5650/19 עדיקה נ' אמסטר , פיסקה 9 (8.9.2019)). יובהר, כי כל התקנות הנזכרות לעיל חלות גם בהליכים ערעוריים על החלטות ופסקי דין של בית המשפט לענינים מינהליים. זאת, בהתאם לתקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (וראו, עע"מ 6385/14 כהן גבעון סוכנות לביטוח (1994) בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (15.2.2015)).

בענייננו הבקשה מתמקדת בשני מוצגים שהגיש המערער. המוצג הראשון מושא הבקשה הינו מוצג ב' – מכתב מטעם מנהלת אגף גמלאות במוסד לביטוח לאומי מיום 2.4.2014 המתייחס לנוהל פנימי מסוים של המוסד לביטוח לאומי. אין מחלוקת בין הצדדים כי מסמך זה לא הוגש במסגרת ההליך שהתנהל בפני בית המשפט קמא. על כן בצדק טוענת המשיבה כי המערער לא היה רשאי לצרף מסמך זה לתיק המוצגים מטעמו לצורך הוכחת עניין שבעובדה כל עוד לא ניתן לו היתר מפורש לכך (ראו ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). עוד יוזכר כי לפי הנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון כל עוד לא הוחלט להתיר הגשת ראיה "לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה התבקשה ולא ניתן יהיה לצרפה לתיק המוצגים" (כן ראו ע"א 8320/09 אלחדד נ' שמיר (13.12.2010)). בנסיבות אלה סבורני כי המערער אכן לא היה רשאי לצרף את מוצג ב' לתיק המוצגים מטעמו ואכן לא היה רשאי להפנות אליו בסיכומיו.

המוצג השני מושא הבקשה הינו מוצג ו' – פרוטוקול דיון שהתקיים בבית משפט זה ביום 5.6.2017 בהליך אחר (עע"מ 4445/16). בכל הנוגע למוצג זה לא ראיתי להורות על הוצאתו מתיק המוצגים. הכלל היא כי מקום בו מעוניין בעל דין להציג בפני ערכאת הערעור ראיות, כתבי בין-דין, פרוטוקולים, ואף החלטות ופסקי דין שניתנו בהליך אחר ואשר נועדו להוכיח טענות עובדתיות בהליך הערעור הרי שגם בהקשר זה עליו להגיש בקשה להוספת ראיות ורק אם יינתן לו היתר לכך יוכל להציגם (ראו למשל, ע"א 7456/11 בר נוי נ' אמנון , פיסקאות 4-3 (13.3.2013); עע"מ 10216/16 תעשיות אבן וסיד בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל

(9.5.2017); ע"א 4863/16 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' עזבון אשר כהן ז"ל , פיסקה 2 (16.5.2017)). בנסיבות המקרה דנן ואף שפרוטוקול זה לא הוגש על ידי המערער בבית המשפט לעניינים מינהליים סבורני כי צירופם המצטבר של שני הנתונים הבאים מלמד כי לא נפל פגם בצירופו לתיק המוצגים: ראשית , עסקינן בפרוטוקול של דיון שהתקיים בפני בית משפט זה (להבדיל מפרוטוקול שהתנהל בפני ערכאה אחרת לרבות ערכאות דיוניות); שנית , פסק-הדין בעע"מ 4445/16 נדון בהרחבה בפסק-דינו של בית המשפט לענינים מינהליים ודומה כי ההפנייה לפסק-הדין לא באה לצורך הוכחת טענה עובדתית אלא במסגרת בחינת התשתית הנורמטיבית הכוללת הנוגעת לאחת מהשאלות המשפטיות שבהן הכריע בית המשפט קמא. באותו אופן סבורני כי גם ההפנייה לפרוטוקול הדיון שהתקיים בעע"מ 4445/16 לא באה לצורך הוכחת עניין שבעובדה. על רקע זה לא ראיתי כאמור להיעתר לבקשה להוצאת מוצג זה מתיק המוצגים.

הבקשה ככל שהיא נוגעת לטענה בדבר "הרחבת חזית" נדחית אך טענות המשיבה שמורות לה כמפורט לעיל. הבקשה להוצאת המוצגים מתקבלת בחלקה ובכל הנוגע למוצג ב' בלבד. המזכירות מתבקשת אפוא להוציא מכרך המוצגים מטעם המערער את מוצג ב'. כמו כן ולנוכח העובדה שהמערער הפנה בסיכומיו למוצג ב', יגיש המערער סיכומים מתוקנים עד ליום 24.5.2020, שעה 12:00 , ואלה לא יכללו הפנייה או התייחסות כלשהי למוצג זה. יובהר כי בסיכומים המתוקנים לא ייערך כל שינוי או תיקון מסוג אחר.

המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ש"ח.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.