עע"מ 5409/18רשות מקרקעי ישראל נ. מוחמד סלימאן

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' קולה ) בעת"ם

17415-05-18 שניתן ביום 31.5.2018, ובגדרו התקבלה עתירת המשיב ונקבע כי ההכרזה על ביטול זכייתו במכרז לחכירת מקרקעין בטלה.

רקע

2.

ביום 8.6.2017 פרסמה רשות מקרקעי ישראל, היא המבקשת 1 (להלן: רמ"י ), הזמנה לקבלת הצעות במכרז פומבי לחכירת שני מגרשים באזור תעשייה ציפורית . במסגרת המכרז נקבע כי חוזה החכירה ייחתם עם הזוכה אך ורק לאחר שיעמוד בכל תנאי חוברת המכרז, ובכללם תשלום מלוא התמורה בגין הקרקע בתוך הזמן שנקבע לכך. עוד נקבע, כי במקרה של איחור בתשלום תבוטל הזכייה.

3.

המשיב הגיש טופס הצעה למכרז על אחד המגרשים בסך של 5,300,000 ש"ח, וביום 10.9.2017 הוכרז כזוכה במגרש זה (להלן: המגרש ). בהמשך לכך, העביר המשיב תשלומים שונים לרמ"י

ולמשרד הכלכלה, הוא משיב 2 (בסך הכל הועברו מעל ל-13 מיליון ש"ח – שווי הרכישה והוצאות פיתוח עבור המגרש). ואולם, עקב איחור בתשלום בסך 720,000 ש"ח (אשר שולמו כארבעה ימים לאחר המועד בו היה על המשיב לשלמם ) ביטלה ועדת המכרזים בהחלטה מיום 25.2.2018 את זכיית המשיב במכרז.

4.

על רקע האמור הגיש המשיב עתירה לבית המשפט המחוזי לביטול החלטת ועדת המכרזים מיום 25.2.2018, בגדרה עתר גם לצו מניעה זמני האוסר על המבקשים לעשות כל פעולה שתסכל את זכייתו במכרז. צו כאמור ניתן כמבוקש.

5.

בפסק דינו קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה וקבע כי המשיב איחר בתשלום של כ-5% מהתמורה הכוללת בלבד, ומשכך ניתן לראות איחור זה כ"טעות טכנית" בסכום החיוב. בית המשפט המחוזי קבע כי מקור הטעות שהובילה לאיחור הוא בבנק של המשיב, אשר אף לקח אחריות על כך במכתב שנשלח מטעמו. לפיכך, נקבע כי ביטול זכיית המשיב במכרז תוך התעלמות מטענותיו חורג ממתחם הסבירות. בית המשפט המחוזי הוסיף כי הותרת המשיב כזוכה במכרז, על אף האיחור בהעברת 5% מהתמורה, ולאחר שתיקן את הפגם עוד בטרם קיבל פנייה מרמ"י , אינה פוגעת בעיקרון השוויון בהליכי המכרז. נקבע כי העמידה הדווקנית של ועדת המכרזים על מועד התשלום, חרף לקיחת האחריות של הבנק לקרות הטעות, אינה סבירה. כן נקבע כי היה מקום לגישה "עניינית ומקלה" בנסיבות המקרה הנדון, בוודאי נוכח תום לבו של המשיב והנזק הבלתי הפיך שעלול להיגרם לו כתוצאה מביטול זכייתו במכרז.

לנוכח דברים אלה, הורה בית המשפט המחוזי על קבלת העתירה ועל ביטול החלטת ועדת המכרזים של

רמ"י לפיה בוטלה זכייתו של המשיב במכרז.

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

6.

בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, שכן שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי האיחור בתשלום הוא "פגם טכני" ומשכך הוא לא היה צריך להתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים. לטענת המבקשים, בית המשפט המחוזי ביסס את פסק דינו על פסק דיני שניתן בעת"מ (חי') 11693-01-12 גולדווין נ' מינהל

מקרקעי חיפה (9.9.2012) (להלן: עניין גולדווין ) בו הוחלט על ביטול ההחלטה שביטלה את זכייתו של זוכה במכרז שאיחר ביום אחד בתשלום חלק מהתמורה. ואולם, לטענת המבקשים, פסק הדין שנקבע בעניין גולדווין אינו הלכה מחייבת, ואף אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה המרכזית בדבר השלכותיו של איחור בתשלום חלק מהתמורה במכרזים. יתר על כן, כך נטען, נסיבותיו של עניין גולדווין היו ייחודיות ביותר, והן אינן מתקיימות בענייננו. מכל מקום, נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בענייננו מוביל לפגיעה בשוויון במכרז, וגם משום כך סיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

המבקשים טענו עוד כי אף שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף אל עבר קבלת הבקשה. נטען כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, המקרקעין ימומשו על-ידי המשיב, באופן אשר יהפוך את הערעור לתיאורטי.

7.

המשיב טען בתשובתו לבקשה כי יש לדחותה, הן משום שלא נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, והן משיקולי מאזן הנוחות. המשיב סמך ידיו על נימוקיו של בית המשפט המחוזי, וטען כי פסק הדין עולה בקנה אחד עם ההלכות המרכזיות בנדון. בנוסף לכך, לטענת המשיב עיכוב פסק הדין יגרום לו נזקים ממשיים, שכן הוא נעזר בהלוואות בנקאיות לצורך תשלום התמורה, העומדת על סך של למעלה מ-13 מיליון ש"ח, וכלל לא ברור שאם יעוכב פסק הדין בשלב זה, יוחזר לו הסכום ששולם עד להכרעה בערעור. עוד טען המשיב כי עסקיו, התלויים בהמשך קבלת אשראי מהבנק, עלולים להיפגע מכך באופן ניכר. משכך, ביקש המשיב כי אם תתקבל בקשת עיכוב הביצוע, יהיה זה מותנה בכך שהמבקשים יחתמו על כתב המחאת זכויות לטובת הבנק, בגדרו יוצהר כי כל זכויותיו הכספיות של המשיב מכוח ההסכם מומחות על דרך השעבוד לטובת הבנק. עוד נטען כי ככל שתתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין יש להורות על "הקפאת מצב הדדית", כך שכל עוד הערעור תלוי ועומד המבקשים לא יפרסמו מכרז חדש, וכן על קביעת הדיון בערעור בהקדם.

דיון והכרעה

8.

לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.

כידוע, המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין נדרש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו (ראו: עע"ם 3556/18 אלקטרה אנרגיה בע"מ נ' לסיכו

בע"מ , פסקה 6 (17.5.2018)). בענייננו, מבלי לטעת מסמרות, נראה כי לא ניתן לומר שסיכויי הערעור קלושים, שכן ההלכות בדבר איחור בתשלום התמורה במכרזים הן ברורות ונוקטות בגישה דווקנית על-פי רוב. כמו כן, בית המשפט המחוזי אכן השתית את חלקו העיקרי של פסק דינו על פסק הדין שניתן בעניין

גולדווין , ואולם נדמה כי טענת המבקשים לפיה קיימים הבדלים בין נסיבות המקרה שם לבין הנסיבות בענייננו אינה משוללת יסוד, והדברים יתבררו במסגרת הדיון בערעור.

9.

יתרה מכך, אף שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובת המבקשים, מאחר שמימוש זכיית המשיב במקרקעין יקשה, בשלבים מאוחרים יותר ואם יתקבל ערעור המבקשים, להשיב את המצב לקדמותו (ראו והשוו: עע"ם 5490/17 נווה שלום פרויקטים ומסחר בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 14 (7.3.2018)). מנגד, ככל שערעור המבקשים יידחה וייגרמו למשיב נזקים בשל עיכוב מימוש המקרקעין , הוא יוכל לבקש פיצוי עבור נזקים אלה.

10.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בכפוף לכך שהמבקשים לא יפתחו או יקדמו את הליכי המכרז דנן עד להכרעה בערעור. אציין כי לא ראיתי לנכון לחייב את המבקשת לחתום על כתב המחאת זכויות לטובת הבנק כמבוקש על ידי המשיב.

המזכירות תקבע את שמיעת הערעור בהקדם, בכפוף לאילוצי היומן.