עע"מ 6969/14 איזיטופ פתרונות טכנולוגיה לאיכות הסביבה בע"מ נ. י.ר.א.ב שירו

1.

בפני בקשה להשבת ערבות בנקאית, שהופקדה על ידי המבקשת בהתאם להחלטתי מתאריך 08.12.2014 במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע, שהוגשה בשעתו על ידי המבקשת.

אביא, בקצרה, את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.

2.

בתאריך 06.08.2014, המשיבה 2 הכריזה על זכייתה של המבקשת במכרז לביצוע עבודות חפירה, בדיקה ופינוי קרקע מזוהמת – במתחם "כורדני". המשיבה 1 עתרה לבית המשפט המחוזי כנגד ההחלטה האמורה, ובתאריך 24.09.2014 העתירה התקבלה ובית המשפט הנכבד הורה בגדר פסק דינו על ביטול זכייתה של המבקשת במכרז.

3.

המבקשת הגישה ערעור כנגד פסק הדין הנ"ל, ולצידו בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטתי מתאריך 08.12.2014 נעתרתי לבקשה האמורה (להלן: החלטתי לעיכוב ביצוע ) והוריתי, בין השאר, כך:

" הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת על דרך של צו ביניים, באופן שבו המבקשת תהיה רשאית להמשיך לבצע את העבודות מושא המכרז, בשלב זה, עד לתאריך 31.12.2014, וזאת בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד עד לתאריך 11.12.2014, ערבות בנקאית על סך של 50,000 ש"ח, להבטחת חלק מההתחייבות העצמית שהוגשה יחד עם הבקשה".

(שם, בפיסקה 17; ההדגשות במקור – ח"מ ).

4.

בחודש פברואר 2015 התקיים דיון בערעור גופו בפני בית משפט זה, ובתאריך 26.02.2015 נדחה ערעורה של המבקשת ונקבע כי המשיבה 1 היא אכן הזוכה במכרז, ועל כן היא תשלים את יתרת העבודה שנותרה במסגרת המכרז, מושא התיק דנן.

5.

בעקבות סיום ההליך – המבקשת הגישה, בתאריך 29.03.2015, בקשה להשבת הערבות הבנקאית, שהופקדה על ידה כאמור לעיל.

6.

בתאריך 26.04.2015 הגישה המשיבה 1 שנתבקשה להגיב – את תגובה לבקשה הנ"ל, ובגדרה הודיעה כי היא מתנגדת להשבת הערבות הבנקאית ומבקשת מנגד כי בית המשפט יורה על חילוטה לטובתה, וזאת לנוכח נזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה ממתן צו הביניים.

7.

בתאריך 30.04.2015 הוריתי למבקשת למסור את תשובתה לתגובה הנ"ל של המשיבה 1 והיא עשתה כן בתאריך 03.05.2015. בתשובתה האמורה נטען שאין מקום להורות על חילוט הערבות הבנקאית שהופקדה, משום שהיא בבחינת "ערבות" בנסיבות, ולא מהווה "ערבון". לטענת המבקשת אפילו היה מדובר ב"ערבון" – הרי שהמשיבה 1 לא הוכיחה את התקיימותם של שני התנאים לחילוט בטוחה שכזו, בהתאם להוראת תקנה 371 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: תקסד"א ) והפסיקה. משכך סיכמה המבקשת – יש לקבל את בקשתה ולהשיב לה את הערבות הבנקאית, שהופקדה על ידה, תוך חיוב המשיבה בהוצאות הבקשה ובשכר טרחה עו"ד.

דיון והכרעה

8.

כפי שיבואר מיד, התוצאה המתבקשת במקרה דנן הינה דחיית בקשותיהן ההדדיות – הן של המבקשת והן של המשיבה 1, במובן זה שהערבות הבנקאית שהופקדה לא תחולט לטובת המשיבה 1, אך גם לא תוחזר לעת הזו למבקשת. טעמי יובהרו להלן.

9.

השלב הראשון המתחייב לשם הכרעה במכלול הינו סיווגה של הבטוחה, שהופקדה על ידי המבקשת. מבלי להיכנס לעומקם של דברים, אציין כי צד בהליך, שמבקש סעד זמני, נדרש להתחייב לפצות את הצד השני בגין כל נזק שעלול להיגרם לו בשל מתן הצו הזמני, אם תיפסק התובענה, או אם יפקע הצו מסיבה אחרת, וכן להמציא בטוחות מתאימות לשם כך . מבין אותן בטוחות פוטנציאליות, רלבנטיות לעניין שלפני הבטוחות: "ערבות" ו"ערבון", כאשר כבר נקבע בתקנה 1 ל תקסד"א

ובפסיקה – כי "ערבות בנקאית" עשויה להיחשב לעיתים כערבות ולעיתים כערבון (ראו: רע"א 9308/08 אלול נ' רביב , בפיסקה 7 (21.04.2009) מפי השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (להלן:

עניין אלול )). על ההבחנות בין "ערבון" ל"ערבות" עמדתי גם אני בהרחבה ב-רע"א 9111/07 די.בי.קיו נתונים איכותיים בע"מ נ' די.סי.אל ישראל (1983) בע"מ , בפיסקה 9 (15.07.2009) (להלן: עניין די.בי.קיו ).

10.

אחת מבין ההבחנות בין "ערבות" ל"ערבון" נוגעת לנקודת המוצא לגבי כל אחת מהבטוחות האמורות. בעניין ה"ערבות" תקנה 364(א) ל תקסד"א מלמדת שהכלל הינו כי יש

להפקידה, למעט במקרים שבהם בית המשפט ראה טעמים המצדיקים לפטור את מבקש הסעד הזמני מכך, בעוד שכאשר עסקינן ב"ערבון", הנחת הבסיס היא כי אין

להפקידו (למעט במקרים שבהם הוא ניתן במעמד צד אחד), אלא אם בית המשפט "שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות העניין" (תקנה 364(ב) ל תקסד"א ).

11.

ב החלטתי לעיכוב ביצוע לא קבעתי כי יש לסטות מנקודת המוצא בנוגע לבטוחות הנ"ל, וכך גם לא הבאתי כל טעם מדוע יש לפטור את המבקשת מלהפקיד "ערבות", או מדוע ראוי לדרוש הפקדת "ערבון" בנסיבות. יתר על כן באותה החלטה קבעתי כי הערבות הבנקאית נועדה " להבטחת חלק מההתחייבות העצמית", וזאת בהתאם למטרתה של בטוחת ה"ערבות", כפי שכבר ציינתי ב עניין די.בי.קיו (שם, בפיסקה 9).

מהאמור לעיל ניתן ללמוד כי הערבות הבנקאית שעל הפקדתה הוריתי ב החלטתי לעיכוב ביצוע נועדה לשמש פה כ"ערבות", ולא כ"ערבון".

12.

משקבעתי כי עסקינן ב"ערבות", יש לבחון את אופן מימושה. בשונה מאופן המימוש של ערבון, המוסדר בתקנה 371(א) ל תקסד"א – לא קיים הליך של חילוט ערבות (ראו: עניין אלול , בפיסקה 9). כאמור, מטרתה של הערבות היא להבטיח את קיומה של התחייבותו העצמית של מבקש הסעד הזמני. על כן, חילוט ערבות יעשה רק במידה שיקבע שמבקש הסעד הזמני מחוייב בפיצוי מכוח התחייבותו העצמית, זאת באמצעות תובענה חדשה, או על ידי הגשת בקשה במסגרת ההליך, שבגדרו ניתן הסעד הזמני (ראו: עניין אלול , בפיסקה 9).

13.

בעניין שלפני בקשתה של המשיבה 1 נמסרה במסגרת תגובה לבקשה שהוגשה מטעם המבקשת להחזר הערבות הבנקאית. לבקשה צורפו שני תצהירים (מטעם המבקשת ומטעם המשיבה 2), שנועדו להראות את היקף העבודה שבוצע על ידי המבקשת בתקופה שבה היה צו עיכוב הביצוע בתוקף. תצהירים אלה אינם מספיקים כדי להוכיח את הנזק שנגרם למשיבה 1 ומכאן שגם מנימוק זה – אין מקום להורות בשלב זה על מימוש הערבות הבנקאית, שהופקדה על ידי המבקשת בהתאם ל החלטתי לעיכוב ביצוע .

יתר על כן בהיות הערבות הבנקאית כאן בבחינת "ערבות" ולא "ערבון", תנאי בלעדיו אין כדי להיפרע ממנה הוא קביעה מוקדמת כי מי שביקש את הסעד הזמני חייב בפיצוי מכח התחייבותו העצמית. מבחינה פרוצדורלית ניתן לתבוע את הפיצוי על נזקי הסעד הזמני וכן את מימוש הערבות על ידי הגשת תובענה חדשה, או על ידי הגשת בקשה במסגרת ההליך שבגדרו ניתן הסעד הזמני ( עניין אלול , בפיסקה 9). פרוצדורה זו לא ננקטה פה על ידי המשיבה 1 עד הנה.

14.

חרף האמור לעיל – אין בכך כדי להוביל למסקנה שיש לקבל את בקשתה של המבקשת להחזר הערבות הבנקאית בשלב זה. תקנה 371(ג) ל תקסד"א , החלה כאן מכח הוראות ההפניה שב תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 , כפי שהסברתי ב החלטתי לעיכוב ביצוע – קובעת כי יש להחזיר למבקש הסעד הזמני את הערבות שהופקדה על ידו אם לא הוגשה תובענה, או בקשה לפיצויים תוך שישה חודשים ממועד פקיעת הצו הזמני, אלא אם קבע בית המשפט מועד אחר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

15.

המבקשת לא הצביעה בבקשתה על טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה מהכלל הנ"ל, ומכאן שהערבות הבנקאית שהופקדה על ידה – לא תוחזר לה לעת זו. הנה כי כן, במידה שהמשיבה 1 לא תגיש תובענה נפרדת לפיצויים, כפי שהצהירה כי בכוונתה לעשות, כעולה מפיסקה 11 לתגובתה, בתוך 6 חודשים ממועד פקיעת צו עיכוב הביצוע, היינו מתאריך מתן פסק הדין בערעור – תוכל המבקשת להגיש בקשה חדשה להחזרתה של הערבות הבנקאית. מנגד – אם תוגש תובענה כאמור, הערבות הבנקאית תישאר מופקדת עד לפסק הדין בתובענה, ומימושה, אם בכלל, יהיה בהתאם למה שיקבע שם.

16.

סיכומו של דבר – הבקשה להחזר הערבות הבנקאית נדחית וכך גם נדחית בקשתה של המשיבה 1 לחילוט הערבות הבנקאית האמורה. נוכח התוצאה שאליה הגעתי – אין צו להוצאות.