פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"מ
7414/13
לפני:
כבוד הרשם
גלעד לובינסקי
המערערת:
בר טן אחזקות והשקעות בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. עיריית רמת גן
2. מנהלת הארנונה של עיריית רמת גן
בקשת היועץ המשפטי לממשלה להצטרף כצד להליך
החלטה
במסגרת ההליך אשר התקיים בבית המשפט לעניינים מינהלייים, הודיע היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועץ ) על התייצבותו בהליך כפי סמכותו לפי סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ). בגדר הערעור אותו הגישה המערערת על פסק הדין, לא צירפה היא את היועץ כמשיב. משנודע ליועץ על דבר הגשת הערעור, עתר הוא כי אורה על צירופו כמשיב בהליך. המערערת מתנגדת לבקשה. לשיטתה, התייצבות היועץ בבית משפט קמא נעשתה בעקבות פנייה מטעם בית המשפט ואין לראות ביועץ משום "בעל דין" אשר נדרש לצרפו כמשיב לערעור.
תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר חלה על ענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, מורה כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור". תכליתה של התקנה האמורה הינה "לידע את בית המשפט שלערעור לגבי זהות בעלי הדין העלולים להיפגע על-ידי הערעור", על מנת למנוע תקלות דיוניות (בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי , פ"ד נה(5) 357 (2001), פיסקה 2).
אכן, כאשר מתייצב היועץ בהליך מסוים ניתן לראות בו מעין "צד שלישי" העלול להיפגע מההליך בין הצדדים (ראו והשוו, ע"א 546/04
עיריית ירושלים נ' שרותי בריאות כללית
(20.8.2009) (להלן: עניין עיריית ירושלים) , פיסקה 21 והציטוט הנזכר שם). צירופו של היועץ להליך הערעורי נדרש, איפוא, על מנת ליידע את ערכאת הערעור על דבר התייצבותו בערכאה הדיונית, וכן על מנת לאפשר ליועץ להשמיע את דברו ולייצג את העניין הציבורי - אשר לשמו התייצב בהליך - אף בפני ערכאת הערעור. המסקנה המתבקשת הינה כי כאשר מתייצב היועץ בגדרו של ההליך בערכאה הדיונית, נחשב הוא כ"בעל דין" לצורך תקנה 424 האמורה. אוסיף, כי אפילו היינו אומרים שהיועץ אינו נחשב כבעל דין פורמלי בערכאה הדיונית, הרי שנסיבות העניין מקימות חובה לצרפו כמשיב בהליך (לעניין זה ראו והשוו, ע"א 7615/11 גלבוע נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (16.12.2012), פיסקאות 5-6; לעניין מעמדו המיוחד של היועץ כאשר מתייצב הוא בהליך בהתאם לפקודה ראו, עניין עיריית ירושלים , פיסקאות 20-21).
אוסיף, למעלה מן הצורך, כי אף אלמלא הייתה חובה לצרף את היועץ כמשיב, כאמור לעיל, הרי שהיועץ רשאי היה לשוב ולהתייצב בהליך הערעורי מכוחה של הפקודה (לעניין זכותו של היועץ להתייצב בהליך אף לאחר מתן פסק הדין, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ראו ע"א 347/71 סנסור נ' הקונסוליה הכללית של יוון , פ"ד כו(2) 328 (1972)).
התוצאה היא כי היועץ המשפטי לממשלה יצורף כמשיב בהליך שבכותרת. בשים לב למועד הדיון הקבוע ולעובדה שסיכומי המשיבות 1-2 כבר הוגשו, מאפשר אני ליועץ להגיש סיכומים מטעמו עד ליום 15.9.2014, וזאת בהתאם למתווה הקבוע בצו סיכומי הטענות מיום 11.2.2014. המועד להגשת סיכומי תשובה מטעם המערערת נדחה ליום 19.10.2014. המערערת תישא בשכר טרחת עורך-דין לטובת היועץ בסכום של 1,500 ש"ח.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, כ"ב באב תשע"ד (18.8.2014).
גלעד לובינסקי
ר ש ם