פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
8868/18
בר"מ
666/19
עע"מ
2321/19
בג"ץ
2387/19
עע"מ
8531/19
ע"פ
757/20
בג"ץ
2890/20
ע"פ
3853/20
בג"ץ
7444/20
בג"ץ
7447/20
בג"ץ
7962/20
בג"ץ
7963/20
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
מבקשת העיון:
המערערת:
הצלחה – לקידום חברה הוגנת (ע"ר)
אגם נטו טיולי הקריות בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. עיריית קריית אתא
2. אמנון מסילות בע"מ
3. פ.א. נתיבי אתא בע"מ
4. החברה למשק וכלכלה של השלטון
המקומי בע"מ
בקשה לעיון בתיק
בית המשפט
החלטה
מבקשת העיון בהליכים דנן (להלן: המבקשת ) הינה תנועה הפועלת לקידום מטרות ציבוריות שונות. בהתחשב במטרות העמותה ולנוכח הכללים הרגילים החלים בכגון דא, החליטה הנהלת בתי המשפט להעניק למבקשת היתר כללי לעיון בתיקי בתי המשפט, מכוח תקנה 5 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). יחד עם זאת, מאחר שהמבקשת הודיעה לגורמי הנהלת בתי המשפט כי בכוונתה לפעול לפרסם לציבור פרוטוקולים מדיונים פומביים ובתיקים שאינם חסויים, צורף להיתר הכללי לעיון מכתב נלווה שבו הובהר כי "חל איסור להפיץ, להנגיש או לפרסם מידע שאינו מפורסם לציבור מתוך תיקי בתי המשפט, דהיינו מסמכי כתבי טענות ופרוטוקולים" (כאמור במכתב הנהלת בתי המשפט למבקשת מיום 1.12.2021 שבמסגרתו חודש היתר העיון של המבקשת עד ליום 31.12.2022).
בבקשת העיון דנן עותרת המבקשת לאפשר לה לעיין בפרוטוקולים פרטניים של הדיונים שהתקיימו בשורה של הליכים שהתבררו בפני בית משפט זה. זאת, במטרה להביא לפרסומם של פרוטוקולים אלה לכלל הציבור, וכלשון הבקשה: לצורך "פרסום והנגשה לציבור של פרוטוקולים מדיוני בית המשפט שנערכו בפומבי". המבקשת הבהירה כי על רקע סירובה של הנהלת בתי המשפט לאפשר לה להביא לפרסום של פרוטוקולים באמצעות היתר העיון הכללי שניתן לה, הרי שהבקשה שבכותרת היא, למעשה, כי בית המשפט ייקבע "כי אין מניעה להביא לפרסומם של פרוטוקולים מדיונים של בית המשפט העליון שנערכו בפומבי באמצעות היתר העיון הכללי שניתן ל[מבקשת]".
לאחר בחינה מעמיקה של טענות המבקשות אין בידי להיעתר לסעד המבוקש, וזאת למצער בשל המסלול הדיוני שאותו נקטה המבקשת. כפי שצוין לעיל, למבקשת ניתן היתר כללי לעיון מכוח תקנה 5 לתקנות העיון. מכאן, שהבקשה שבכותרת אינה מכוונת למתן היתר לעיון בתיקים – שהרי זה כבר ניתן ממילא למבקשת – אלא לשינוי של תנאי ההיתר הכללי לעיון שכבר ניתן לה. אולם, בקשת עיון פרטנית
מכוח תקנה 4 לתקנות העיון אינה המסלול הדיוני המתאים להשיג על איסור שנקבע בגדר היתר כללי
לעיון שניתן מכוח תקנה 5 לתקנות העיון, או לפרש את תנאיו. די בטעם דיוני זה כדי להוביל למחיקת הבקשות לעיון שהוגשו מכוח תקנה 4 לתקנות העיון. לצד הדברים האמורים, ומבלי לטעת מסמרות, מצאתי להבהיר גם את הדברים הבאים: מתן הכשר מראש לפרסום של כלל הפרוטוקולים בדיונים המתבררים בפני בית המשפט עשוי במקרים מסוימים להוביל לפגיעה חמורה בפרטיותם של בעלי-הדין. אכן, לא כל ההליכים הפומביים המתבררים בפני בית משפט זה מעוררים עניין ציבורי מיוחד ובחלקם הגדול עולות סוגיות הנוגעות לענייניהם האישיים של בעלי-הדין. סוגיות אלה שחלקן עוסקות בצנעת הפרט, מקבלות את ביטוין במסגרת כתבי הטענות המוגשים על ידי הצדדים ואף במהלך הדיון ובפרוטוקול הנערך במהלכו. לא בכדי, נקבע כנקודת מוצא בדין הישראלי כי הגורמים המורשים לעיין בקבצים מתוך תיקי בית המשפט (דוגמת, פרוטוקולים, תיקי מוצגים, תצהירים, חוות דעת, כתבי בי-דין ומידע הנוגע לצדדים שלישיים) הם רק בעלי הדין ובאי-כוחם, כפוף לאפשרות לפנות לקבלת היתר עיון פרטני בתיק על ידי מי שאינו בעל דין בו (ראו, בש"פ 5234/14 הלוי נ' מדינת ישראל , פיסקה 12 (21.12.2014)). בנסיבות אלה היעתרות גורפת לבקשת המבקשת מעוררת קושי ממשי.
לצד האמור, אין להמעיט מן החשיבות הרבה שעליה מצביעה המבקשת בדבר הנגשה לציבור של פרוטוקולים של דיונים בהליכים המעוררים עניין ציבורי מיוחד, ובימים אלה הנושא אכן נבחן על-ידי הרשות השופטת.
מכל מקום, בהינתן הטעם הדיוני המפורט לעיל, דינה של הבקשה שבכותרת להימחק, וכך אני מורה.
ניתנה
היום, כ"ח בשבט התשפ"ב (30.1.2022).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם