ע"פ 1184/00 מחמיד ג'מאל נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ובעבירה של חבלה במזיד. בהכרעת הדין נקבע כי המבקש נסע בעקבות המכונית בה נסעו גרושתו, בעלה דהיום, ותינוקם, נצמד עם רכבו לרכבם, וניסה לחסום את מסלול נסיעתם. כאשר עלה בידיו לחסום את דרכם, ובעת שהבעל יצא מן הרכב, חצה המבקש אי תנועה ופגע עם רכבו ברגלו של הבעל. לאחר מכן התנגש ברכבו. המבקש לא הסתפק בכך - כך קבע בית המשפט המחוזי - כי אם נטל אבן והשליך אותה לעברו של הבעל.

בית המשפט המחוזי גזר על המבקש מאסר לתקופה של 18 חודשים, מתוכם ששה חודשים לריצוי בעבודות שירות. כמו כן, פסל אותו מלנהוג ברכב למשך 30 חודש וחייב אותו לשלם למתלונן פיצויים בסך 10,000 ש"ח.

על פסק הדין הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה והיום הוא מבקש לעכב את ריצוי העונש.

2.נציגת המדינה ציינה כי להשקפתה אין סיכוי לערעור להתקבל בשל שפסק הדין של בית המשפט קמא מבוסס כולו על קביעות עובדתיות, ובשל שקביעות אלה הן קביעות נחרצות. יחד עם זאת, נתנה הסכמתה לעיכוב ביצוע עבודות השירות ולעיכוב ההוראה בדבר תשלום הפיצויים, עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת של בית-המשפט.

אשר לעונש הפסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה, אין מקום להיעתר לבקשה. הפסילה נכנסה לתוקף בעת שהמבקש הפקיד את רשיון הנהיגה, לפני למעלה מ3- חודשים, ובפועל אין הוא מבקש אלא להשיב לידו את הרשיון שכבר ניטל ממנו. כיוון שכך, ובהעדר נסיבות מיוחדות שיש בהן להצדיק שינוי המצב הקיים, אין להורות על השבת רשיון הנהיגה בשלב זה.

התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה, ככל שהיא נוגעת להשבת רשיון הנהיגה, ובהסכמת המדינה אני מורה על עיכוב ביצוע יתר חלקי גזר-הדין עד להכרעה בערעור.

בנסיבות אלה, תעשה המזכירות לקביעת שמיעת הערעור בהקדם.