ע"פ 1784/08 ישראל פרי נ. מדינת ישראל

1.

בפניי בקשה לעכב את ביצוע העונש שנגזר על המערער על ידי בית המשפט

המחוזי בתל אביב (כב' השופט ז' כספי), עד למתן פסק דין בערעור אשר הוגש לבית משפט זה.

2.

ביום 12.8.01 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד המערער ונגד הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל - מערב גרמניה), בגדרו הם הואשמו בעבירות כלכליות חמורות. כתב האישום הינו סבוך ומורכב ביותר. בקצירת האומר נציין כי על פי האמור בכתב האישום, גנב המערער מלקוחות הארגון סכומי כסף גבוהים. זאת, במסגרת התקשרויות למתן סיוע ואשראי לשם רכישת זכאות לתוכנית פנסיה מהמוסד לביטחון סוציאלי של מערב גרמניה, בהתאם לאמנה שנחתמה בעניין זה בין ישראל למערב גרמניה. בין היתר נטען, כי באמצעות מצגים כוזבים אשר הציג

המערער ללקוחות השיג הוא את הסכמתם להמחאת חלק מכספי הקצבה (רנטה) לה היו זכאים. ביום 24.10.07 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ז' כספי) את המערער בסדרה של עבירות, וביניהן גניבה בידי מורשה של סכום העולה על 300 מיליון מרק גרמני וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כן הורשע המערער בעבירות של עיסוק בביטוח ללא רישיון, הדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט. ביום 19.2.08 נגזר על המערער עונש של שתים עשרה שנות מאסר בפועל וקנס כספי בסך 21.75 מיליון ש"ח. בסמוך לאחר מתן גזר הדין, ביקש המערער מבית משפט קמא לעכב את ביצוע העונש שנגזר עליו עד למתן פסק דין בערעור אשר יוגש. עוד באותו היום דחה בית המשפט את הבקשה, והורה כי המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 27.2.08. ביום 24.2.08 הגיש המערער לבית משפט זה ערעור על פסק דינה של הערכאה הדיונית. בד בבד הגיש בקשה לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור. במאמר מוסגר יוער, כי בקשה זו נוסחה כערעור על החלטת עיכוב הביצוע שניתנה על ידי בית משפט קמא. אוסיף עוד, כי ביום 27.2.08 הוריתי כי עונש המאסר שהושת על המערער יעוכב עד למתן החלטה סופית בבקשתו.

3.

נסיבותיו של המקרה דנא צריכות היו להוביל לדחיית בקשתו של המערער לעכב את ביצוע עונשו. הטעמים לכך הם, בין היתר, היקפם וחומרתם של האישומים לגביהם הורשע המערער, אורך תקופת המאסר אשר נגזרה עליו וכן סיכויי הצלחתו של הערעור (לפירוט השיקולים הרלוונטיים בגדר בקשה לעיכוב ביצוע עונש ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241, 282-277 (2000). באשר לנטייתו של בית משפט זה להימנע מעיכוב ביצוע עונשי מאסר ממשיים במקרים של עבירות כלכליות חמורות, ראו: ע"פ 6466/00 רודמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.9.00); ע"פ 2037/05 מכנס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.3.05); ע"פ 37/07 פרג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.2.07)). יצוין, כי כאשר עסקינן במקרה מורכב ורווי פרטים כגון זה שלפנינו, קיים קושי מובנה להתייחס לסיכויי הערעור בגדר הדיון בבקשת עיכוב הביצוע (השוו, ע"פ 1559/08 שפירא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.2.08), פיסקה 4). עם זאת, במקרה דנא הורשע המערער בכמה וכמה אישומים שונים, שלגבי כל אחד מהם מעלה הוא טענות שונות. היינו, על מנת שערכאת הערעור תבטל את כל הרשעותיו של המערער ותזכה אותו מכל האישומים, תידרש היא לקבל סדרה ארוכה של טענות נגד פסק הדין המרשיע. בנסיבות מעין אלה ניתן לומר, כי הסיכוי שתוצאת הערעור תהא זיכוי מכל אישום ואישום, אינו גבוה מאד (השוו, ע"פ 5741/04 יקירביץ' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.9.04)). אוסיף עוד, כי אין בנתונים הרפואיים אשר הוצגו על ידי המערער כדי לשנות מהמסקנה הנזכרת. בעיותיו הרפואיות של המערער ניתנות לטיפול אף בין כותלי בית הסוהר.

4.

על אף האמור, במקרה שלפניי קיים נתון אשר הובילני למסקנה לפיה יש לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר על המערער עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כוונתי היא להסכם אשר נחתם בין המערער לבין המשיבה ביום 17.5.01 (להלן - ההסכם). בגדר ההסכם הועלו על הכתב הבנות שונות אליהן הגיעו הצדדים לגבי תשלומי המס של המערער. כמו כן, התחייב המערער להתייצב להליך הפלילי שיתנהל נגדו בהתאם לכתב אישום אשר יוגש לבית המשפט ואשר נוסחו צורף כנספח להסכם, וזאת "בכל עת ולכל ערכאה כפי שיידרש " (ההדגשה שלי - א' ג'). כן התחייב הוא להפקיד ערבות בנקאית

בסך 10 מיליון ש"ח לצורך כך. אין חולק, כי כתב האישום אשר הוגש בסופו של יום אינו שונה במהותו מכתב האישום שצורף להסכם. ההסכם מוסיף וקובע, כי בכפוף להתחייבות הנזכרת מטעם המערער, יהא הוא חופשי להיכנס לישראל ולצאת ממנה. כמו כן, בערבות הבנקאית אשר הומצאה למשיבה בהתאם להסכם צוין כי היא תישאר בתוקפה "עד לקבלת הודעה בכתב מפרקליטות המדינה על סיום הליכים משפטיים בתיק ו/או פס"ד סופי בנדון " (ההדגשה שלי - א' ג').

5.

עינינו הרואות, כי ההסכם בין בעלי הדין כולל מספר אינדיקציות לכך שהתחייבותה של המדינה בדבר חופש התנועה של המערער משתרעת אף על התקופה בה מצוי ההליך בשלב הערעור. ההסכם קובע במפורש כי התחייבותו של המערער להתייצב לדיון מתייחסת "לכל ערכאה", היינו - אף לערכאת הערעור. גם מנוסח הערבות הבנקאית שהומצאה למשיבה עולה כי תקפה היא אף לתקופת הערעור. אין ספק, כי אילו היה ההליך בערכאה הדיונית מסתיים בזיכוי והמשיבה הייתה מגישה ערעור על פסק הדין, הייתה היא טוענת - ובצדק - כי התחייבויותיו של המערער על פי ההסכם חלות אף במהלך הדיון בערעור. בכך יש כדי לחזק את הטענה לפיה במצב ההפוך, היינו במקרה של הרשעה והגשת ערעור מטעם המערער, תחולנה התחייבויותיה של המשיבה גם בשלב הערעור. על אף האינדיקציות הנזכרות מוכן אני לקבל, כי נוסח ההסכם אינו חד משמעי ואינו מחייב מסקנה אחת ויחידה לפיה התחייבויותיה של המשיבה חלות אף בשלב הערעור. עם זאת, משמצויים אנו בגדרו של הליך פלילי, הרי שספק באשר לפרשנותו של ההסכם צריך להיות מוכרע לטובת הנאשם. יש להניח, כי המשיבה לא הייתה מתקשרת עם המערער בהסכם אלמלא סברה שיש לה אינטרס ברור לעשות כן. בהקשר זה טוען המערער, כי במועד גיבוש כתב האישום נגדו התגורר מחוץ לישראל, וכי בכריתת ההסכם ביקשה המשיבה להימנע מהצורך בנקיטת הליכי הסגרה מורכבים וממושכים. כך או אחרת, הן ההגינות והן האינטרס הציבורי מובילים למסקנה לפיה אין להתעלם מן ההטבות אשר הוענקו למערער בתמורה ליתרונות מסוימים אותם הפיקה המשיבה מההסכם. על רקע נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנא, סבורני כי יש ליתן משקל ממשי להוראות ההסכם. מששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה, כי ראוי להורות על עיכוב עונש המאסר שנגזר על המערער. עם זאת, אין מקום לאפשר את יציאתו של המערער מן הארץ בתקופת הערעור, וכמו כן ראוי להורות על הגדלה משמעותית של סכום הערבות הכספית אשר נקבע בהסכם.

6.

לסיכום, אלמלא ההסכם שנעשה בין המדינה לבין המערער ראוי היה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש. אולם ההסכם מביא למסקנה שונה. אין לאפשר למשיבה להתנער מן ההסכם שעה שהתוצאה הינה הרשעה בערכאה הדיונית, כפי שלא היה זה מן הראוי לאפשר למערער להתנער ממנו אילו היה הוא מזוכה. לפיכך הבקשה מתקבלת, במובן זה שעונש המאסר שנגזר על המערער יעוכב עד להכרעה בערעור שהוגש על ידו. צו איסור היציאה מן הארץ שניתן על ידי בית משפט קמא יישאר בתוקפו. ככל שטרם עשה כן, על המערער להפקיד כל דרכון אשר ברשותו. הגדלת הערבות הכספית שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי תיוותר על כנה. יתרה מכך, הערבות הכספית תוגדל בסכום נוסף של 50 מיליון ש"ח, כך שסכום הערבות הכולל יעמוד על 70 מיליון ש"ח. הפקדתה של הערבות הכספית הנוספת תוסדר במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 7 ימים, ואילו הפקדתם של הדרכונים תוסדר באותו המקום תוך 24 שעות. כן יובהר, כי אין עיכוב הביצוע חל על הקנס הכספי אשר הושת על ידי הערכאה הדיונית. היה והתנאים האמורים לא ימולאו תוך המועדים הנזכרים, יתייצב המערער לריצוי העונש במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 3.4.08, לא יאוחר מן השעה 10:00.

תיק הערעור יועבר לכבוד הרשמים על מנת שייעשו הסידורים הדרושים לשמיעה מוקדמת של הערעור.