ע"פ 2088/97 מועטי ניסים נ. מדינת ישראל

בהמשך החלטתו של השופט אור מיום 6.10.97, הגיש בא-כוח המערער, ביום 27.10.97, "בקשה חוזרת להקדמת מועד דיון". בבקשתו מסתמך בא-כוח המערער על חוות-דעת פסיכיאטרית, ועל סמך האמור באותה חוות-דעת מבקש הוא להקדים את מועד שמיעת הערעור.

עיינתי בחוות-הדעת, אך לא מצאתי בה נימוק המצדיק דיון מיידי בערעור. אכן, חוות-הדעת מדווחת על כך שהמערער מצוי "במצב של מתח נפשי, אפקט עם גוון חרדתי - לא דכאוני. שולל מחשבות אובדניות. מתלונן על נדודי שינה ועל מחשבות חרדתיות על משפחתו ומצבו", אך דומה שמצב נפשי זה מקורו, ולו בחלקו, במצבו של אביו. יתר על כן: המערער נדון לעשר שנות מאסר (בגין עבירות של אינוס, איומים ומעשי סדום), ואין פלא שעונש זה משרה עליו דיכאון. הקדמת הדיון בערעור הנדון יכולה שתבוא רק על חשבון דיון בערעורים פליליים אחרים, ולכאורה לא מצאתי הצדק להקדים את תורו של המערער.

יחד עם זאת, אני ממליץ לפני מזכירות בית המשפט כי תעשה כיכולתה ובמסגרות המקובלות להקדמת מועד הדיון.

היום, כ"ח בתשרי תשנ"ח (29.10.97).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

97020880. G06