ע"פ 2906/10 רועי שעבלי נ. מדינת ישראל

1.

המשיב הורשע, על-פי הודאתו, בבית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' קולה ) בשורה של עבירות, וביניהן גרימת חבלה חמורה, תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות וניסיון לבצע עבירה זו, איומים, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, וניסיון להשמדת ראיה, לפי סעיפים 333, 274(1), 25, 192, 275, 288 ו-242 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 . כן הורשע המשיב בשורה של עבירות תעבורה לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, ופקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970. הרשעתו של המשיב התבססה על כך שבשעות הערב של יום

8.5.2009 הוא עקף מחסום משטרתי, תוך שהוא מתעלם מהוראותיו של שוטר שהורה לו לעצור, והחל בנסיעה מהירה נגד כיוון התנועה בכביש חד-סיטרי. בהמשך, התעלם השיב מהוראותיו של שוטר נוסף שהורה לו לעצור (להלן: המתלונן), סירב להציג מסמכים מזהים, קילל את השוטרים שהגיעו למקום, ואיים עליהם. בד בבד, בניסיון להימלט ממעצרו, הכה המשיב את המתלונן במכת אגרוף בראשו ושבר את ידו. ברם, בכך לא הסתיים העימות עם השוטרים, שכן המשיב המשיך לגדף ולאיים עליהם גם בעת שהוסע לחקירה וגם במהלך החקירה עצמה. למען שלמות התמונה העובדתית יוער, כי המשיב נהג ברכב בשכרות וללא רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח ברי תוקף. לפי עובדות האישום השני, במהלך חקירתו בתחנת המשטרה, נטל המשיב לידיו את אחד מדפי העדות שנגבתה ממנו וקימט אותו. בנוסף, סירב המשיב להיעתר לבקשות החוקר כי יחזיר את המסמך ואף איים על החוקר והעליבו. לפי עובדות האישום השלישי, החל מיום 18.9.2008 ועד ליום מעצרו, נהג המשיב במספר רב של פעמים ללא רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח ברי תוקף . בעקבות הרשעתו, נגזרו על המשיב שישה עשר חודשים מאסר בפועל ועוד שמונה עשר חודשים על תנאי. בנוסף, הוא חויב לשלם קנס בסך 1000 ש"ח, פיצוי בסך 5,000 ₪ למתלונן, ורישיונו נפסל לתקופה של שנתיים מתום מאסרו ועוד שנה על תנאי.

2.

על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי הגיש המשיב ערעור לבית משפט זה, ויחד עמו הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש.

בהחלטתי מיום 21.4.2010, הוריתי, בהסכמת הצדדים, על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן פסק הדין בערעור. בצד האמור, הוריתי על כך שתנאי השחרור בערובה שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם, ובנוסף יוכל המשיב לצאת ממעצר הבית שבו הוא שוהה, בליווי הרב אליהו דילבסקי, לפגישות ולטיפולים במרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול שנמצא ברמת-גן.

יצוין, כי הערבויות שהושתו על המשיב נקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם ), ביום 25.6.2009, במסגרת דיון בבקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי המשיב יפקיד ערובה כספית בסך 3,000 ש"ח במזומן ויחתום על התחייבות עצמית בסכום של 10,000 ש"ח. כן נקבע כי תיחתם ערבות צד ג' של אם המשיב או של דודו על-סך

10,000 ש"ח, וכן תיחתם ערבות נוספת בסך 5,000 ש"ח על-ידי הרב דילבסקי. עוד יצוין, כי ביום 2.2.2010, במסגרת דיון בבקשת המשיב להקל בתנאי חלופת המעצר, הגדיל בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם ) את גובה ההתחייבות העצמית לסך של 15,000 ש"ח ואת גובה הערבות שעליה חתם הרב דילבסקי לסך של 7,500 ש"ח.

3.

ביום 28.5.2010 פנתה המדינה לבית משפט זה בבקשה לעיון חוזר בהחלטה בעניין עיכוב ביצוע גזר הדין, שבגדרה היא ביקשה להורות על התייצבותו המיידית של המשיב לריצוי עונשו ועל חילוט חלק מהערבויות שהופקדו בעניינו, מאחר שהוא הפר את תנאי שחרורו. מן הבקשה עולה – ועובדה זו אינה שנויה במחלוקת – כי ביום 27.5.2010, בסביבות השעה 02:00, נעצר המשיב על-ידי שוטרים בעיר נהריה, מרחק רב מהישיבה בבני-ברק, שבה אמור היה לשהות במסגרת התנאים המגבילים שנקבעו בעניינו. עוד נטען, כי אין זו הפעם הראשונה שבה הפר משיב 1 את תנאי שחרורו ויוצא מן הישיבה ללא ליווי, וכי המשיב נהג ברכב ללא רישיון נהיגה בתוקף, כפי שעשה בעת ביצוע העבירה בה הורשע. לעניין החילוט ביקשה המדינה להורות על חילוט הערובה הכספית שהפקיד המשיב בסך 3,000 ש"ח, והותירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת חילוטן של יתר הערבויות. בטיעוניה בעל-פה, חזרה באת-כוחה של המדינה על הנימוקים שביסוד בקשתה לעניין ביטול עיכוב הביצוע ולעניין הערבויות, תוך שציינה כי היא מותירה לשיקול דעת בית המשפט גם את שאלת חילוטה של ההתחייבות העצמית.

בא-כוחו של המשיב לא חלק על כך ששולחו הפר את תנאי השחרור, אך לשיטתו, יש ליתן משקל לכך שבמהלך התקופה שבה היה המשיב משוחרר בתנאים מגבילים הוא לא עבר כל עבירה, וכן לסיבות שהביאוהו לביצוע ההפרה. בנוסף, להשקפתו, יש ליתן משקל לכך שהמשיב נמצא בטיפול בבעיית האלכוהול שממנה הוא סובל, וכי הוא מראה – כך לטענת מנהלי המסגרת השיקומית – מוטיבציה ונכונות גבוהה להיגמל. בנסיבות אלו סבור בא-כוח המשיב כי יש ליתן לשולחו, לפנים משורת הדין, הזדמנות נוספת ולהותיר את ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע על כנה, תוך חילוט הערבויות שהופקדו.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי להורות כי המשיב יחל בריצוי עונשו באופן מיידי. כלל הוא, כי נאשם שנגזר עליו מאסר בפועל חייב להתחיל בריצוי עונשו באופן מיידי. עיכוב ביצועו של עונש מאסר הוא צעד חריג הננקט רק מקום בו קיימים טעמים המצדיקים את הדחייה, ומשקלם עולה על האינטרס הציבורי בדבר אכיפה מיידית של הענישה (ראו, למשל, ע"פ 9409/09 בן יהודה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.11.2009); ע"פ 9152/09 פלח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.11.2009)). במסגרת דיון בבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, על בית המשפט לשקול, בין היתר, את אורכה של תקופת המאסר שהושתה על המבקש; את טיב הערעור וסיכויו להתקבל; וכן את עברו הפלילי של המבקש והתנהגותו במהלך ההליך המשפטי שהתנהל נגדו (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241, 282-277 (2000)). בענייננו, בהסכמת הצדדים, עוכב ביצוע עונש המאסר שנגזר למשיב, וחרף כך, הפר את תנאי שחרורו ואת האמון שניתן בו (השוו: ע"פ 3037/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.6.2008); בש"פ 3239/08 שוקרון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.5.2008)). עובדה זו משנה את נקודת האיזון בין השיקולים שנשקלו במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע. יש לזכור כי ערעורו של המבקש מופנה נגד חומרת העונש שהושת עליו בלבד והדיון בעניינו קבוע למועד קרוב יחסית, ליום 18.10.2010. אף אם אניח לטובת המשיב כי בית משפט זה ימצא לנכון להתערב בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי – ובעניין זה

אין אני מביע עמדה – הרי נראה לכאורה כי הסיכוי כי בית משפט זה יימנע כליל מגזירת עונש מאסר בפועל בגין העבירות שבהן הורשע המשיב אינו גבוה. מכאן, שבנסיבות העניין לא מתעורר לדעתי חשש כי המשיב יסיים לרצות את עונשו או חלק ניכר ממנו בטרם ידון הערעור שהגיש לבית משפט זה.

7.

באשר לחילוט הערבויות שנתבקש ידי המדינה. המדינה ביקשה, כאמור, לחלט את ההפקדה הכספית של המשיב והותירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת חילוטן של הערבות העצמית ושל הערבויות שנחתמו על-ידי בני משפחתו של המשיב ועל-ידי הרב דילבסקי. בנסיבות העניין, אני מורה על חילוט ההפקדה הכספית של המשיב, כמו גם ההתחייבות העצמית. בצד האמור, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת הבהרות הרב דילבסקי, ונוכח עמדתה האמורה של המדינה, אין אני מורה על חילוטן של ערבויות צד ג'.

סיכומם של דברים: הבקשה מתקבלת. עיכוב הביצוע שניתן בהחלטתי מיום 21.4.2010, מבוטל. המשיב יתייצב לריצוי עונשו ביום 13.6.10 בשעה 10:00 בבוקר במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בנצרת. ההפקדה והערבות העצמית של המשיב – תחולטנה.