ע"פ 2946/06 ליאור וייסמן נ. מדינת ישראל

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט ס' דבור) עד לדיון בערעורו, אשר קבוע ליום 25.4.06. המערער הורשע ביום 28.2.06 בעבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, והוטל עליו עונש של פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים, פסילה על-תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים למשך שנתיים, ותשלום קנס בסך של 3,000 ש"ח. בגזר הדין נקבע כי הפקדת רישיון הנהיגה תיעשה לאלתר במזכירות בית המשפט לתעבורה בנצרת. בית המשפט לתעבורה דחה את בקשת המערער לדחיית מועד ביצוע גזר הדין. עם הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, פנה המערער בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. בית המשפט דחה את הבקשה, מהנימוקים שפורטו בתגובת המשיבה. מכאן הבקשה שלפניי, בה מבקש המערער לעכב את החלק מגזר הדין המתייחס לפסילת המערער מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בפועל לתקופה של שלושה חודשים.

2.בא-כוח המערער טוען כי סיכויי הערעור טובים, מאחר וברשות המערער צילום וידיאו במחשב אישי של האזור בו אירעה העבירה על-פי פסק הדין, ולפיו ניתן לראות כי באזור זה לא היה קו הפרדה רצוף, ועל כן שגה בית המשפט לתעבורה משדחה את גרסת המערער לפיה לא ביצע עבירה. כן נטען, כי אם לא יעוכב ביצועו של גזר הדין עלול להיגרם למערער, שהינו טכנאי מחשבים הנותן שירות במקומות שונים, נזק בלתי הפיך, וכי אין סכנה בכך שהמערער ימשיך לנהוג עד להכרעה בערעור. בדיון שבפניי ציין בא-כוח המערער כי הגיש בקשה להצגת ראיות נוספות בערעור לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, וכן בקשה לתיקון פרוטוקול, כך שייכתב בו שהמערער ביקש כבר בבית המשפט לתעבורה להציג את צילומי הוידיאו שבידיו ואת תמונות הסטילס של האזור נשוא כתב האישום, אולם בית המשפט לא אפשר לו זאת. כן הודיע המערער בדיון כי טרם הפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט, על אף שהוא נמנע מלנהוג.

בא-כוח המשיבה מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע משני טעמים עיקריים, והם סיכוייו הנמוכים של הערעור, מאחר והכרעת הדין בוססה על ממצאי מהימנות, וכן עבירות התעבורה הרבות שצבר המערער, 50 במספר, המצדיקות "הרחקתו" מהכביש באופן המידי.

3.כפי שנקבע בפרשת שוורץ , ככלל, יבוצע גזר דין פלילי לאלתר, אולם ערכאת הערעור רשאית לעכב את ביצועו כאשר האינטרס של המערער בעיכוב הביצוע גובר על האינטרס הציבורי שעניינו ריצוי מידי של העונש שנגזר (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מ"י , פ"ד נד(2) 241, 276). כן נאמר בפסיקה, כי נקודת האיזון מושפעת מאופיו של העונש שנגזר על הנאשם, כאשר במקרים של פסילת רישיון נהיגה, ובפרט כאשר מדובר בעבירות תנועה המסכנות את הציבור, יש ותיטה הכף לביצוע מידי של העונש (ע"פ 6341/04 הר אש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 10.8.04); ע"פ 2597/05 - וולקוביץ נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 29.3.05)). השיקולים אותם בוחן בית המשפט לצורך הכרעה בשאלה האם לעכב את ביצוע עונש פסילת הרישיון הינם, בין היתר, חומרת העבירה בה הורשע המערער, נסיבות ביצוע העבירה, התוצאה לה גרם, עברו הפלילי של המערער הנוגע לעבירות תעבורה, אורכה של תקופת הפסילה אשר נגזרה עליו וכל שיקול אחר העשוי להצביע על מסוכנותו של המורשע לכלל הציבור. כן על בית המשפט לבחון את סיכויי הערעור ואת הנזק העשוי להיגרם למורשע כתוצאה מדחיית הבקשה לעיכוב הביצוע (ראו עניין וולקוביץ הנ"ל).

4.לאחר שבחנתי שיקולים אלה במקרה דנן, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. העבירה בה הורשע המערער הינה עבירה חמורה, שמטבעה טמון בה סיכון רב לחיי אדם. לזאת יש לצרף את עברו הפלילי של המערער בכל הנוגע לעבירות תעבורה, שהינו עשיר ביותר, וכן את העובדה שהמערער עשה דין לעצמו ונמנע מלהפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט לתעבורה בנצרת כפי שנקבע בגזר הדין. זאת ועוד: בשונה ממה שקבעתי בעניין וולקוביץ , הרי שבענייננו קבוע דיון למועד קרוב, בעוד 19 ימים, כאשר המערער טרם החל לרצות את עונשו (מאחר ונמנע מלהפקיד את רישיונו), ועל כן אין חשש ממשי שהמערער יסיים את ריצוי עונשו בטרם יתקיים דיון בערעורו. עוד אוסיף, כי משהחלטתי את שהחלטתי, אינני נדרשת לחוות דעה באשר לסיכויי הערעור; אציין רק שעל פניו, המערער אכן מבקש את התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית, ועולה כי ההכרעה בערעור תושפע במידה רבה מההכרעה בבקשה להגשת ראיות נוספות בערעור שהגיש המערער.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המערער יפקיד לאלתר את רישיונו במזכירות בית המשפט, כפי שנקבע.