ע"פ 3215/97 אבוקסיס מאיר נ. מדינת ישראל

המערער נשפט בעבר פעמיים על ידי השופטת. עתה הוא מובא בפניה בשלישית. מאסר על תנאי - שהטילה עליו השופטת - תלוי ועומד נגדו. המערער ביקש פסילת השופטת. זו סירבה לבקשה. מכאן הערעור שבפני.

דין הערעור להידחות. הלכה היא, שאין לפסול שופט מלשבת בדינו של נאשם, רק משום שבעבר דן השופט אותו נאשם. הלכה זו ראויה היא ואין מקום לסטות ממנה. חזקה על שופט מקצועי שיוכל להתעלם מהמידע האמור. חזקה עליו גם שיוכל לשקול בלב פתוח השאלה אם יש מקום להאריך את המאסר על תנאי או להפעילו.

באת כוח המערער ערה להלכה הנוהגת. נטען בפני כי המקרה שלפנינו חריג הוא, לאור החלטות שונות שנתנה השופטת, ובהן סירובה לדחות המשך הדיון במשפט, התערבותה בחקירה, זירוז הסניגור לסיום חקירתו במהירות על מנת להספיק עדות נוספת, דחיית התנגדויות הסניגוריה וכיוצא בהן. כל אלה כשלעצמן אינן עילות פסילה ואין בהן - בהצטרפותן להיכרותה של השופטת את הנאשם - כדי להביא לפסילתה.

הערעור נדחה.