ע"פ 449/11 ששון חג'ג' נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה נוספת לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 7.12.2010 (ת"פ 10720-11-09, כבוד השופטת ז' בוסתן ), עד להכרעתו של בית משפט זה בערעורו של המבקש וזאת ביחס לרכיב הפיצוי הכספי שבגזר הדין.

ביום 19.1.2011 דחיתי את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו וזאת, בין היתר, מהטעם שסיכויי הערעור שהגיש לבית משפט זה אינם גבוהים. בבקשתו הנוכחית, מבקש המבקש כי אאפשר לו לא לשלם את יתרת הפיצוי הכספי שנגזר עליו לשלם בבית המשפט המחוזי למשטרת ישראל עד להכרעה בערעור וזאת לאור העובדה שאיבד את מקום עבדותו במהלך ניהול ההליך המשפטי והוא מתקשה למצוא עבודה חלופית עקב מצבו הבריאותי והנפשי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

השיקולים לעניין עיכוב ביצוע רכיב הפיצוי למתלונן בהליך הפלילי נגזרים מן השיקולים לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי בהליך אזרחי. כלומר, על המבקש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן שדחיית הבקשה תגרום לו נזק בלתי הפיך (ראו למשל: ע"פ 2733/09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.5.2009)). לגבי סיכויי הערעור, קבעתי כבר בהחלטתי מיום 19.1.2011 כי הם אינם גבוהים. מסקנה זו מתחזקת בבקשה הנוכחית לאור העובדה כי המבקש, בהודעת הערעור שהגיש לבית משפט זה, כלל לא התייחס לסכום הפיצויים שעליו לשלם למשטרת ישראל וכל שביקש הוא להמיר את עונש המאסר שהוטל עליו בעונש של מאסר מותנה או מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. מאזן הנוחות אף הוא לא נוטה לטובת המבקש, אשר לא ציין בבקשתו מדוע לא יוכל לקבל את כספי הפיצויים ששילם בחזרה ממשטרת ישראל, במידה וערעורו יתקבל (השוו: ע"פ 9623/07 ברקאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.1.2008)).

לאור האמור לעיל, דין הבקשה להדחות. כאמור בתשובת המשיבה, הדרך פתוחה בפני המבקש לפנות למרכז לגביית קנסות, במידה וירצה לפרוס או לדחות את תשלום החוב לנוכח מצבו הכלכלי.