ע"פ 5636/08 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בית-המשפט המחוזי הרשיע את המבקש, בתום שמיעתן של ראיות, בביצוען של עבירות אינוס ומעשה מגונה בקטינות שטרם מלאו להן 16, ובהסכמה שהושגה במרמה לגבי מהות המעשים. בעקבות כך נדון המבקש ל-30 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות כל אחת מקורבנותיו בסכום של 15,000 ש"ח.

2.

בערעור שהגיש לבית-משפט זה, משיג המבקש כנגד הרשעתו והעונש שהושת עליו, ועד אשר יינתן פסק הדין בערעור הוא מבקש כי יעוכב מאסרו. נטען, כי מעדותן של המתלוננות עולה כי הן הדחיקו את האירועים אותם חוו, לטענתן, והשלכתה של אותה הדחקה על מהימנות גרסתן, לא זכתה לדיון ממצה.

מנגד, סבורה המשיבה כי הכרעתו של בית-המשפט המחוזי היא הכרעה בשאלות שבעובדה ומהימנות, ולפיכך סיכוייו של הערעור אינם רבים.

3.

החלטתי להיעתר לבקשה, ואני נוהג כך לא משום ששוכנעתי בשאלת סיכוייו של הערעור, אלא עקב החשש כי בית-משפט זה, נוכח העומס הרובץ עליו, ספק אם יוכל לשמוע את הערעור במועד קרוב. במצב זה אפשר כי המבקש יסיים לשאת במרבית תקופת המאסר שהושתה עליו, ואין צורך לומר כי תוצאה זו אינה ראויה, הואיל ויש לאפשר למבקש למצות את זכות הערעור שעומדת לו מכח הדין.

לפיכך, אני נעתר לבקשה, ומאסרו של המבקש בלבד, יעוכב עד למתן פסק הדין בערעור. במצב זה נראה לי כי אין די בערבויות אותן חויב המבקש להפקיד, ועל כן אני מחליט להעמיד את הערבות של צד ג' על סך של 75,000 ש"ח, וההפקדה במזומן תהיה בסכום של 20,000 ש"ח. הערבויות תופקדנה בתוך 5 ימים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.