ע"פ 5832/20 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט ע' גרוסקופף:

מונחת לפנינו בקשת המשיבה לפרסום שמו של המערער.

1.

ביום 22.9.2019 הורשע המערער בעבירה של אינוס בת משפחה (סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )); מעשה מגונה בבת משפחה שטרם מלאו לה 16 שנים ללא הסכמתה (ריבוי עבירות) (סעיף 351(ג)(2) בנסיבות סעיפים 345(א)(1) ו-345(ב)(1) לחוק העונשין); מעשה מגונה בבת משפחה (ריבוי עבירות) (סעיף 351(ג)(3) לחוק העונשין); וניסיון למעשה מגונה בבת משפחה (סעיף 351(ג)(3) בצירוף סעיף 35 לחוק העונשין), והושתו עליו 8 שנות מאסר בפועל. יצוין, כי הדיון התנהל בדלתיים סגורות, ו בית משפט קמא הטיל איסור פרסום על פרטי המערער לשם הזהירות, שמא יפגע הפרסום בילדיו הקטינים:

יש לתת משקל רב גם לעמדת אשת הנאשם, אחותה של המתלוננת, שאף היא נפגעת עקיפה של הפרשה. מהחומרים שהוצגו בפנינו, עולה תמונה של פגיעה רגשית קשה בילדיה הקטינים. נראה כי פרסום שמו של הנאשם, יגביר את הפגיעה בהם, ומשכך, לעמדתנו, יש להחריג מקרה זה ולאסור את הפרסום.

2.

ביום 22.8.2021 נדחה ערעורו של המערער לבית משפט זה, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

3.

בבקשה שלפנינו, מתבקש פרסום שמו של המערער, בהתאם לעקרון פומביות הדיון, ולנוכח חלוף הזמן ממועד מתן פסק הדין בבית המשפט קמא. זאת ועוד, מציינת המשיבה כי המתלוננת, שהיא כיום בגירה, מסכימה לפרסום שמו של המערער, ובלבד שלא יפורסם שמה וכן טיב הקרבה המשפחתית בין המערער לבינה. המערער, מנגד, מתנגד לבקשה בטענה שפרסום שמו יוביל לפגיעה בילדיו הקטינים ובילדיה של גרושתו – אשר היא אחות המתלוננת. בעמדה דומה אוחזת גם גרושתו של המערער, בטענה כי פרסום שמו יגרום לפגיעה בלתי מידתית בילדיה הקטינים.

4.

דין הבקשה להידחות.

5.

כידוע, פרסום שמותיהם של בעלי דין, ובכלל זה נאשמים, הוכר בפסיקתו של בית משפט זה כנגזרת של עקרון פומביות הדיון (בש"פ 2211/15 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (14.4.2015)). עקרון זה, המעוגן כנורמה חוקתית בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ובסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט )), מהווה עקרון חוקתי מרכזי ביסוד שיטת משפטנו (ע"פ 2679/97 חוסיין אחמד נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (6.2.2012); ע"פ 2917/01 פלוני נ' מדינת ישראל (26.4.2019)). ביסודו עומדים עקרון חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת (ע"פ 353/88

וילנר נ' מדינת ישראל , פ"ד מה(2) 446, 451 (1991)), ובשמירתו טמונה אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי (בש"פ 4814/05 ביטאר נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (26.7.2005)). לפיכך, על דרך הכלל, נחשפים פרטיו של ההליך השיפוטי, ובכלל זה זהותם של בעלי הדין.

6.

לצד זאת, קיימים חריגים לכלל זה, בין היתר בסעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט, הקובע כי בית המשפט רשאי להורות על סגירת הדלתיים " לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 ". חריג זה נועד להגן על עניינה של המתלוננת, וכן על עניינו של הנאשם בעבירת מין, מפני פגיעה קשה בצנעת הפרט העלולה להיגרם להם כתוצאה מהליך פלילי בעבירות אלה, הכרוכות בדרך כלל בחשיפת פרטים אינטימיים ביותר של חייהם ( בש"פ 972/06 זריהן נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (22.2.2006)). חריג נוסף מנוי בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, הקובע כי בית המשפט רשאי לאסור פרסום לצורך הגנה על בטחונו של בעל דין, או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון.

7.

בענייננו, המתלוננת אמנם הביעה עמדה התומכת בפרסום שמו של המערער, אך הסכמתה הותנתה בכך ששמה לא יפורסם, וכך גם שלא ייחשף טיב הקשר המשפחתי בינה לבין המערער. ואולם, פסק הדין בהליך, אשר פורסם בעילום שם המעורבים במאגרים משפטיים שונים, נוקב בפרטים אישיים רבים אודות המתלוננת והחוויות הקשות שעברה. פרטים אלו שזורים לכל אורכו של פסק הדין – החל מסעיפי האישום בהם הואשם והורשע המערער (שעניינם בביצוע עבירות מין בבת משפחה), וכלה בהנמקותיו, אשר מתייחסות במידה רבה לטיבו של הקשר המשפחתי בין המערער למתלוננת.

משכך, קיים חשש של ממש, כי פרסום שמו של המערער – הגם שללא פרטים מזהים של המתלוננת – יוביל לחשיפת זהותה, ויהיו אנשים מסוימים שידעו במי מדובר, גם אם המתלוננת לא סיפרה להם על כך מיוזמתה. בקרב אותם אנשים, מקורבים ושאינם מקורבים, תיפגע פרטיותה (ע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 30 (5.4.2006)). די בכך כדי לדחות את בקשת המשיבה לפרסום שמו של המערער.

8.

סוף דבר : דין הבקשה לפרסום שמו של המערער להידחות בשל החשש שבנסיבות המקרה דנן הדבר יביא לחשיפת זהותה של המתלוננת.