ע"פ 6250/07 פלוני נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא ברכה אופיר-תום , כב' השופטת מרים סוקולוב , כב' השופט ישעיהו שנלר ) מיום 5.7.07 בתפ"ח 212/06.

ההליך לפני בית המשפט קמא וטענות הצדדים

1.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירת אינוס לפי סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין), בנסיבות של סעיף 345(א) לאותו חוק, ובעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, בנסיבות של סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א) לאותו חוק. בעת ביצוע העבירות היה המבקש בן 17, והן בוצעו בקרובת משפחה הצעירה ממנו בשמונה שנים (להלן: הקטינה). העבירות בוצעו בביתו של קרוב משפחה משותף אצלו שהו המבקש והקטינה.

בית המשפט גזר על המבקש עונש מאסר בפועל של 20 חודשים, עונש מאסר על תנאי של שנים-עשר חודשים למשך שלוש שנים, וחייבו בתשלום פיצוי כספי למתלוננת בסך 15,000 ש"ח. בית המשפט עמד על חומרת העבירות בהן הורשע המבקש, על הנסיבות הקשות בהן בוצעו, ועל הנזק שנגרם לקטינה. כן עמד בית המשפט על הנסיבות להקלה בעונש, ובכלל זה, היותו של המבקש קטין בעת ביצוע העבירות (הגם שהיה קרוב לגיל בגרות), נסיבותיו האישיות, הודאתו (אשר חסכה מן הקטינה את הצורך להעיד בבית המשפט), והסיכון הנמוך הנשקף להישנות העבירות (כעולה מתסקירי שירות המבחן).

שירות המבחן המליץ להטיל על המבקש פיקוח לתקופה של 18 חודשים, במהלכה תיושם תכנית טיפולית אשר הוצעה בתסקיר. בצד האמור המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מאסר על תנאי, פיצוי כספי למתלוננת, וביצוע 100 שעות עבודות לתועלת הציבור. בגזר הדין, כאמור, לא אומצה המלצה זו.

2.

המבקש ערער על גזר הדין, וביקש כי תאומץ המלצת שירות המבחן בעניינו. לטענתו, החמיר עימו בית המשפט יתר

על המידה, ולא ניתן משקל ראוי להמלצת שירות המבחן, לנסיבותיו האישיות, ולאינטרס הציבורי בשיקומו. בבקשה לעיכוב ביצוע נטען כי סיכויי הערעור טובים, וכי אם לא יעוכב גזר הדין, קיים חשש כי המבקש יסיים לרצות את עונשו טרם יינתן לו יומו בבית המשפט.

המדינה מתנגדת לעיכוב הביצוע המבוקש. לשיטתה, סיכויי הערעור אינם גבוהים. בפרט מדגישה המדינה את הנסיבות החמורות בהן בוצעו העבירות, וכי המערער אינו עוד קטין. נוכח אלה, אין לעמדת המדינה מקום לעכב את ביצוע העונש, בשים לב להלכת בית משפט זה בתיק ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (להלן: עניין שוורץ ).

דיון והכרעה

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהודעת הערעור, ושמעתי את הצדדים שטענו לפני, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

השיקולים לדחיית ביצועו של עונש מאסר שהושת על מי שהורשע בדין נמנו בפסק הדין בעניין שוורץ .

נקודת המוצא צריכה להיות כי על בית-המשפט להפעיל את שיקול דעתו באופן המביא בחשבון את האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של המאסר, עוד בטרם בירור הערעור, אך עליו להקפיד עם זאת כי מימוש אינטרס זה אינו פוגע במבקש ובזכויותיו במידה העולה על הנדרש. לשם כך, על בית-המשפט לבחון, בין היתר, את התקיימותם של הקריטריונים הבאים: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר שהושתה על הנאשם; טיב סיכויי הערעור והצלחתו, והאם הערעור מכוון נגד חומרת העונש בלבד; עברו הפלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט; וכן נסיבות אישיות המיוחדות לכל נאשם ונאשם (ראו גם ע"פ 5741/04 יקירביץ' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.9.04); ע"פ 37/07 פרג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.2.07)).

בענייננו, מכוון הערעור נגד גזר הדין בלבד. בצד האמור יש לזכור, כי מלבד האפשרות כי ערכאת הערעור תתערב בגזר הדין בדרך של קיצור תקופת המאסר, לא מן הנמנע – כי נוכח היותו של המבקש קטין בעת ביצוע העבירות – תורה ערכאת הערעור נקיטה בדרך ענישה חלופית, ובכלל זה החזקה במעון נעול.

על חומרת המעשים שעשה המבקש אין צורך להרחיב. אולם, בשים לב למכלול הנסיבות, אין בידי לקבוע כי הערעור נעדר סיכוי. בפרט, כאשר המערער היה קטין בעת ביצוע העבירות, הודה בביצוען, ועברו נקי. כך למשל, במקרים אחרים של עבירות מין, ובהם כאלה שנסיבותיהם – על פני הדברים – חמורות לא פחות, ועונשי המאסר שנגזרו בגדרם בערכאה הדיונית היו ארוכים יותר בצורה ניכרת מאשר זה שלפנינו, נכון היה בית משפט זה להורות על דרך ענישה חלופית (השוו: ע"פ 1631/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.6.07); ע"פ 3615/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.6.07)). אי עיכובו של העונש עלול, בנסיבות אלה לפגוע באפשרות לנקוט לגבי המבקש בדרך ענישה חלופית. זאת, מבלי לקבוע מסמרות לגופה של שאלה זו.

4.

נוכח האמור, ובשים לב למכלול הנסיבות, מצאתי כי יש להורות על עיכוב ביצוע העונש (השוו גם: בש"פ 6294/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.8.06)). ביצוע גזר הדין שהוטל על המבקש יעוכב עד להכרעה בערעור. תנאי מעצר הבית המלא בו שוהה המערער בעת זו, כפי שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, יעמדו בעינם גם בתקופה זו.

יומן בית המשפט יקבע את הערעור לדיון במועד מוקדם.