ע"פ 6426/21 מדינת ישראל נ. יאיר ביטון

1.

האם ובאילו מקרים ייעתר רשם בית המשפט לבקשה מטעם המדינה להארכת המועד להגשת נימוקי ערעור פלילי? זו השאלה המונחת לפתחי.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

2.

ביום 6.9.2015 הוגש נגד המשיב ונאשמים נוספים כתב אישום שבו יוחסה להם פעילות משותפת במטרה לקבל כספים במרמה מחברה ציבורית העוסקת ביזמות נדל"ן. ביום 10.8.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"פ 13268-09-15, כב' השופטת ט' חיימוביץ ), במעמד הצדדים, ובגדרו זוכה המשיב מכל האישומים שיוחסו לו. יצוין כי בית המשפט המחוזי הרשיע שני נאשמים נוספים בחלק מן האישומים שיוחסו להם.

3.

ביום 29.9.2021, הוא המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגישה המדינה את הודעת הערעור שבכותרת, כשהיא אינה כוללת את נימוקי הערעור. בהודעת הערעור נטען כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות מהותיות אשר מחייבות את התערבותו של בית משפט זה. המערערת הבהירה כי הערעור מופנה רק נגד זיכויו של המשיב מעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד לפי סעיף 242א לחוק העונשין; עבירות עובדים ומנהלים בתאגיד לפי סעיפים 424(1) ו-424(2) לחוק העונשין; ואיסור הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. המערערת הוסיפה ועתרה, בגדרי הודעת הערעור, להארכת המועד להגשת נימוקי הערעור עד ליום 30.11.2021, משמע הארכת מועד של 60 ימים לאחר חלוף המועד להגשת הערעור. המערערת טענה כי הארכת המועד דרושה לה נוכח היקף התיק, ובהתחשב בכך שבתוך התקופה להגשת הערעור חלה פגרת הקיץ וכן חגי תשרי ופגרת סוכות. עוד נטען כי טרם הסתיים הדיון בעניינם של הנאשמים הנוספים שהורשעו בגדרי פסק הדין, והמערערת שוקלת לערער אף על זיכויים בחלק מן העבירות מהן זוכו.

4.

ביום 3.10.2021 הגיש המשיב בקשה להשיב לבקשת המערערת להארכת המועד להגשת נימוקי הערעור תוך שבעה ימים, ובהחלטתי מאותו יום נעתרתי לבקשה זו. בסופו של דבר, תשובת המשיב לבקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור הוגשה רק ביום 17.10.2021. המשיב התנגד לבקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור. לטענתו, אין לראות בהודעת הערעור שהוגשה כממלאת אחר הוראות הדין (ובפרט אחר הוראות סעיף 198 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי )), שכן היא אינה כוללת כל נימוק. משכך, טוען המשיב, הלכה למעשה עסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שהוגשה במסווה של הודעת ערעור. עוד נטען כי יש לפרש את הוראות סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי, לפיהן "רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע..." בצמצום ודווקנות כאשר עסקינן בערעור שהוגש על-ידי המדינה על פסק דין מזכה. זאת, בשים לב לשיקול הדעת הזהיר שעל המדינה להפעיל בקבלת החלטה על הגשת ערעור על פסק דין מזכה, וכן בהתחשב בזכויות הנאשם בגדרי ההליך הפלילי. נוכח האמור לעיל ביקש המשיב כי ייקבע שלא הוגש ערעור על-ידי המדינה וכי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הפך חלוט.

5.

ביום 25.10.2021 קיימתי דיון במעמד הצדדים בבקשת המערערת. בדיון טענה המערערת כי מדיניות המדינה היא שערעורים יוגשו במועד הקבוע בדין תוך שהם מנומקים כדבעי, ולכל הפחות תוך פירוט של עיקרי נימוקי הערעור, וכי המקרה דנן, שבו הערעור הוגש ללא נימוקים כלל, הוא מקרה נדיר ביותר. לטענת המערערת, עסקינן בתיק רחב היקף, הכולל חומר ראיות עצום לרבות עשרות אלפי עמודי מוצגים ואלפי עמודי פרוטוקול בבית המשפט המחוזי. נוכח האמור, ובשים לב לכך שבתוך התקופה להגשת הערעור חלה פגרת הקיץ וחגי תשרי, לא היה סיפק בידי המערערת להגיש את נימוקי הערעור במועדם. עוד נטען כי נוכח אופיין של הטענות שבכוונת המערערת להעלות, שעניינן סתירות לוגיות שנפלו לדעתה במסקנות שאליהן הגיע בית המשפט המחוזי, לא ניתן לכלול בהודעת הערעור תקציר של הנימוקים, ללא פירוט סדור. כמו כן, המערערת טענה כי שיקול "מסדר שני" התומך בבקשה נעוץ בכך שטרם הסתיים ההליך בעניינם של שאר הנאשמים וברצונה לבחון הגשת ערעור מאוחד הנוגע לנאשמים כולם, וזאת לצורך ייעול ההליך. לבסוף, המערערת הוסיפה כי הארכת המועד נדרשת אף בשים לב להליכים המתקיימים בפרקליטות עובר לקבלת החלטה על הגשת ערעור על פסק דין מזכה. בעניין זה נטען כי החלטה על הגשת ערעור מתקבלת לאחר שפרקליט המחוז ממליץ על הגשת ערעור (על סמך חוות דעת של הפרקליט שייצג בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי). המלצה זו נבחנת על-ידי פרקליט מפרקליטות המדינה ולבסוף מתקבלת החלטה בשיתוף ראשת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. במקרים מורכבים מסוגו של המקרה דנן, ההחלטה מתקבלת על-ידי דרגים גבוהים יותר.

6.

המשיב חזר על עיקרי טענותיו. המשיב שב וטען כי במישור הסמכות לא נתונה למדינה אפשרות להגיש הודעת ערעור ללא נימוקים, ועל כן לא ניתן לראות בהודעה שהוגשה כ"הודעת ערעור" אלא לכל היותר משום בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. עוד נטען כי במישור שיקול הדעת, נוכח ציפיתו הלגיטימית של המשיב אשר זוכה בדין לסיום ההתדיינות המשפטית בעניינו, אין זה סביר להיעתר לבקשה להארכת מועד של 60 ימים להגשת נימוקי ערעור.

דיון והכרעה

7.

הצדדים הרחיבו טענותיהם, הן בכתובים והן בעל-פה, והלכה למעשה הם חלוקים בשתי שאלות: ראשית, האם המדינה רשאית להגיש הודעת ערעור פלילית ללא נימוקים, והאם, במקרה זה, בית המשפט מוסמך להאריך את המועד להגשת נימוקי ערעור? שנית, וככל שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, מהם השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשות מטעם המדינה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור?

מישור הסמכות

8.

סעיפים 193 ו-203 לחוק סדר הדין הפלילי קובעים כללים בדבר אופן הגשתו של ערעור פלילי. סעיף 198 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן:

"ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים (בפרק זה - בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור".

סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי מוסיף וקובע כי:

"הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד".

הנה כי כן, בהתאם להוראות חוק אלה, ככלל, הודעת ערעור פלילי יש להגיש כשהיא כוללת את נימוקי הערעור. ואולם, סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי מקנה לרשם בית המשפט סמכות להורות למערער להגיש נימוקים או נימוקים מפורטים, במועד מאוחר להגשת הודעת הערעור. ואכן, לבית משפט זה מוגשות כעניין שבשגרה – על ידי מי שהורשע בדין – הודעות ערעור לא מנומקות, כאשר רשמי בית משפט זה נוהגים להורות על הגשת הנימוקים המלאים במועד מאוחר יותר (ראו: ע"פ 4946/07 מקלדה נ' מדינת ישראל , פיסקה 3 (19.2.2009) (להלן: עניין מקלדה )). ודוק, הוראות סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי אינן מבחינות בין ערעור שהוגש על-ידי המדינה (על זיכוי או על קולת העונש) לבין ערעור שהוגש על-ידי הנאשם, וכבר נקבע בפסיקה כי לרשם מוקנית סמכות להאריך את המועד להגשת נימוקי ערעור אף בערעורים שהוגשו מטעם המדינה (ראו: ע"פ 3817/18 מדינת ישראל נ' חסן (5.6.2018); ע"פ 990/19 מדינת ישראל נ' פלוני (24.2.2019) (להלן: עניין פלוני ), ערעור על החלטה זו נדחה בגדרי בש"פ 1651/19 פלוני נ' מדינת ישראל (7.3.20219); ע"פ 6168/20 מדינת ישראל נ' שמבה (13.9.2020)).

9.

במסגרת הדיון שנערך בפניי הפנה המשיב להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 7), התשמ"ז-1987, בה הוצע כי סעיף 203 יחול רק על "אסיר או מי שאינו מיוצג בידי סניגור". המשיב ביקש ללמוד מהצעת חוק זו ומן הפרוטוקולים של ועדת חוק ומשפט הדנים בה (מימים 12.3.1985 ו-18.3.1985) כי סעיף 203 נועד לחול על

נאשמים בלבד. עיינתי בפרוטוקולים האמורים ולא מצאתי בהם אחיזה לטענות המשיב. בדיוני ועדת חוק ומשפט לא עלתה כלל הסוגיה של הגשת הודעת ערעור לא מנומקת על-ידי המדינה, ומכל מקום, הצעת החוק המבקשת להגביל את תחולתו של סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי נדחתה באופן שאף עשוי לחזק את עמדת המדינה לפיה תחולתו של הסעיף אינה מוגבלת לנאשמים בלבד.

10.

אשר על כן, יש לראות בהודעת ערעור המוגשת על-ידי המדינה, אף כאשר היא אינה כוללת נימוקים, כהודעת ערעור לכל דבר ועניין, ולא למותר לציין את דבריה של כב' השופטת ע' ארבל בעניין מקלדה הנ"ל לפיהם "הודעת ערעור נטולת נימוקים - הודעת ערעור היא איפוא, גם אם פגומה, והמערער המגיש הודעה מעין זו בתוך התקופה הנתונה לו בחוק מקיים בכך את זכותו לערער" (שם, בפיסקה 3). נוכח טענות המשיב ראיתי לנכון להבהיר כי הגשת הודעת ערעור ללא נימוקים היא "צעד דיוני" שונה מהגשת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי, אף כשזו מוגשת טרם חלוף המועד להגשת הערעור. זאת משום שבקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור תוגש לאחר שהמדינה באה לכלל החלטה על הגשתו של ערעור, על כל המשתמע מכך, מה שאין כן כשעסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

מישור שיקול הדעת

11.

ומכאן לשאלה השנייה הטעונה הכרעה – באילו מקרים ייעתר רשם בית המשפט לבקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור פלילי מטעם המדינה?

12.

עיצוב סדרי הדין בהליך הפלילי ראוי שייעשה לאורן של שתי תכליות עיקריות: התכלית של הגנה על זכויות הנאשם והתכלית שעניינה האינטרס הציבורי בחשיפת האמת העובדתית והלחימה בפשיעה. תכליות אלו משרתות את מטרת העל של המשפט הפלילי שעניינה עשיית צדק ומניעת עיוות דין (ראו: ע"פ 6483/18 בנימין נ' בנימין , פיסקה 25 (5.5.2019), וההפניות הנזכרות שם (להלן: עניין בנימין )).

אשר לתכלית הראשונה – הגנה על זכויות הנאשם – נאמר לא אחת כי מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "סדרי הדין הפליליים 'עלו כיתה'. מענף פרוצדורלי הם הפכו לכלי מרכזי בשירות זכות היסוד החוקתית. אם זכויות הנאשם במשפט הפלילי נגזרו עד היום מהוראות סדרי הדין, מעתה ייגזרו הוראות סדרי הדין הפלילי מזכויות האדם המוגנות בדבר הליך פלילי" (בעז אוקון ועודד שחם "הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי" המשפט ג 265 (1996); להרחבה ראו: בש"פ 1000/05 חסיד נ' מדינת ישראל , פסקה ח(3) (1.3.2005); ע"פ 2868/13

חייבטוב נ' מדינת ישראל , פסקאות 8-6 לחוות דעתו של כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר

(2.8.2018) ; אהרון ברק "הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי-היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני)" מחקרי משפטי יג 5, 24-21 (1996);

אהרון ברק כבוד האדם – הזכות החוקתית ובנותיה

כרך ב 879-863 (2014)).

13.

הודעת ערעור המוגשת ללא נימוקים פוגעת בזכות לגיטימית של הנאשם להיחשף לטענות שבכוונת המדינה להעלות בגדרי הערעור כלפיו ולדעת מה החזית הערעורית הצפויה לו ושבפניה אמור הוא להתגונן. יש לזכור כי זכות זו נפגעת ביתר שאת עת עסקינן בנאשם אשר זוכה בדין ומשכך יש לו ציפייה לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו. זאת ועוד, הגשת ערעור לא מנומק גוררת, מטבע הדברים, עיכוב בבירורו של ההליך הערעורי באופן שעשוי לגרום לעינוי דין לנאשם. בית משפט זה עמד על החשיבות בניהול מהיר של ההליך הפלילי, בראש ובראשונה כדי להגן על זכויותיו של הנאשם מחמת "המתח שנתון בו כל מי שמתנהל נגדו הליך פלילי; הסטיגמה החברתית הנלווית על-פי רוב למעמד של נאשם בפלילים; שיבוש אורחות החיים של הנאשם ומשפחתו; המשאבים – בממון ובזמן – שנאלץ הנאשם להשקיע לצורכי הגנתו" (ראו: בג"ץ 6972/96 התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה , נא(2) 757, 774-773(1997); כן ראו: ע"פ 1523/05 פלוני נ' מדינת ישראל , פיסקה 22 (2.3.2006); עמנואל גרוס "הזכויות הדיוניות של החשוד או הנאשם על-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו"

מחקרי משפט יג 155, 170-169 (1996)). לא למותר להוסיף כי החשיבות בניהול מהיר של ההליך הפלילי נובעת גם מהאינטרס הציבורי בבירור האמת וסופיות הדיון, מאינטרסים של מערכות האכיפה ובתי המשפט לסיום מהיר של ההליכים, ומהזכות של המתלוננים ונפגעי העבירה לסיום מהיר של ההליך ומיצוי הדין (ראו: ע"פ 6922/16 קופר נ' מדינת ישראל , פיסקה 15 (13.11.2019), וההפניות שם).

14.

מן העבר השני, הדעת נותנת כי ייתכנו מקרים חריגים שבהם יידרש למדינה פרק זמן נוסף מעבר ל-45 הימים המוקנים לה בחוק על מנת לפרט את נימוקיה. כך, בעיקר כאשר עסקינן בתיקים רבי היקף הדורשים מן הפרקליטות היערכות מתאימה לרבות היערכות לשאלה המקדמית שעניינה האם המקרה מצדיק הגשת ערעור על זיכוי או על קולת העונש (השוו: בש"פ 5030/18 מדינת ישראל נ' כהן (29.3.2018)). מתן הארכת מועד להגשת נימוקי ערעור במקרים מסוג זה עשוי לסייע בניתוח פסק דינו של בית המשפט קמא, בזיקוק הטענות המועלות בערעור ובניסוחן באופן סדור ויעיל, ובכך לקדם אינטרסים ציבוריים ובהם הסיוע בחשיפת האמת והגברת היעילות הדיונית (השוו: בג"ץ 1860/13

וקסמן נ' אל"מ אודי בן אליעזר, התובע הצבאי הראשי , פיסקאות 48-47 (11.5.2014)).

15.

איזון בין זכויות הנאשם לבין הצורך בחשיפת האמת מוביל למסקנה כי ככלל, הארכת מועד להגשת נימוקי ערעור פלילי המוגש מטעם המדינה תינתן רק במקרים חריגים שבחריגים. זאת, בניגוד למקרים שבהם מוגשות בקשות דומות מטעם הנאשם, שבהן רשם בית המשפט יפעיל את שיקול הדעת באופן מקל יותר. לא למותר לציין כי אף בקשות להארכת מועד להגשת ערעורים פליליים המוגשות מטעם המדינה נבחנות בפסיקה ביתר קפידה לעומת בקשות דומות שהוגשו מטעם הנאשם (ראו: בש"פ 63/11

מדינת ישראל נ' מקוה ישראל - כל ישראל חברים , פיסקה 8 (13.1.2011); בש"פ 9134/16

מדינת ישראל נ' טאהא , פיסקה 3 (22.12.2016);

בש"פ 1014/18

מדינת ישראל נ' סויסה (21.2.2018)), ובדומה אף המבחנים לתיקון הודעת ערעור בהליך פלילי מיושמים על-ידי בית המשפט באופן נוקשה יותר במקרים שבהם בקשת התיקון מוגשת על-ידי המדינה

(ראו: עניין בינימין , בפיסקה 28).

16.

כנגזרת מהאמור לעיל, מצופה מן המדינה לתת דעתה לאופן הגשת בקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור, ובעניין זה ניתן להצביע על מספר "כללי אצבע":

ראשית, בקשות להארכות מועד להגשת נימוקי ערעור מטעם המדינה תהיינה תחומות לפרק זמן מדוד וקצוב עד כמה שניתן;

שנית,

ייעשה מאמץ לכלול בבקשות אלה תמצית של נימוקי הערעור על מנת לצמצם את הפגיעה במשיב ולאפשר לו להיחשף, ולוּ בקווים כלליים, לחזית המחלוקת ולטענות שעתידות להיות מופנות נגדו;

שלישית, הטעמים המונעים מן המדינה להגיש את נימוקי הערעור המלאים עם הגשת הודעת הערעור יפורטו במלואם בגדר הבקשה;

רביעית, בקשות מסוג זה לא תוגשנה "בדקה ה-90" באופן המעמיד את המשיב ובית המשפט בפני עובדה מוגמרת.

מן הכלל אל הפרט

17.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים במקרה דנן, ולא בלי התלבטות, ראיתי להיעתר לבקשה בחלקה, במובן זה שנימוקי הערעור המלאים יוגשו עד ליום 31.11.2021 ואילו תמצית של נימוקי הערעור תוגש עד ליום 7.11.2021.

18.

הבקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור הוגשה על-ידי המדינה במועד האחרון להגשתו של הערעור, מבלי שניתן לכך כל הסבר או הצדקה. כמו כן, המערערת לא פירטה בגדרי הבקשה את הטעמים שבגינם אין באפשרותה להגיש למצער תמצית של נימוקי הערעור (אלא רק במסגרת הדיון שנערך בפניי). על כך יש להוסיף כי הארכת המועד המבוקשת על-ידי המערערת היא לפרק זמן ניכר של 60 ימים (בשים לב שחוק סדר הדין הפלילי מקנה למערערת 45 ימים להגשת הערעור). אף לא נעלמה מעיני מצוקת המשיב אשר מצוי תחת הליך פלילי החל משנת 2015, על כל המשמעויות הנלוות לכך, ואשר מייחל לסיום ההליכים בעניינו ואף מעוניין לדעת מהן הטענות שבכוונת המדינה להעלות בערעור שהוגש.

19.

חרף האמור, החלטתי להיעתר לבקשה וזאת ממספר טעמים מצטברים: ראשית, עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובמערכת "נט המשפט" מעלה כי אכן מדובר בתיק רחב היקף והדעת נותנת כי לפרקליטות נדרש זמן להגיע להחלטה אודות הגשת הערעור (לרבות אישורה על-ידי הגורמים הרלוונטיים) וכן להיערך להגשת נימוקי ערעור מפורטים. שנית, נתתי דעתי לכך שהשיקולים שרשם בית המשפט ישקול בבוחנו בקשות למתן הארכות מועד להגשת נימוקי ערעור מטעם המדינה טרם פורטו בפסיקה, כמו גם הציפיות מן המדינה באשר לאופן הגשת בקשות מעין אלה, ולא למותר לציין כי בעבר רשמי בית משפט זה נעתרו לבקשות להארכות מועד להגשת נימוקי ערעור שהוגשו מטעם המדינה, אף ללא הסכמת הנאשם (ראו, למשל: החלטתי בעניין פלוני ; החלטה מיום 16.11.20214 בע"פ 7314/14; החלטה מיום 4.10.2021 בע"פ 6359/21).

20.

אשר על כן, ראיתי להורות על הארכת המועד להגשת נימוקי הערעור המלאים עד ליום 30.11.2021, כמבוקש. יחד עם זאת, בשים לב לזמן הרב שעבר מאז ניתן פסק הדין ולציפייתו הלגיטימית של המשיב לדעת מה אופי הטענות שבכוונת המערערת להעלות כלפיו במסגרת הערעור מטעמה, אני קובעת כי המערערת תגיש תמצית של נימוקי הערעור עד ליום 7.11.2021.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.