ע"פ 6922/16 שמעון קופר (קופרשמיד) נ. מדינת ישראל

1.

הערעור שבכותרת הוגש בשנת 2016, והחל מאז התנהלו הליכים רבים הנוגעים להסדרת ייצוגו של המערער, שבגינם – וחרף הזמן הרב שחלף מאז הגשתו של הערעור – טרם התקיים בו דיון בפני הרכב.

2.

בהחלטתי מיום 13.11.2019 פירטתי בהרחבה את השתלשלות העניינים הדיונית החל מיום הגשתו של הערעור, ואיני רואה צורך לחזור על הדברים בשנית. לצורך הבקשה שלפניי אציין בקצרה כי לאחר שניתנו למערער הארכות מועד רבות להגשת נימוקי ערעור בייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית, ביקשו הן המערער והן הסניגוריה הציבורית את שחרורה של האחרונה מייצוגו של המערער. הבקשה התקבלה בהחלטתה של כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 3.5.2018, אשר הורתה על מינויים של עורכי הדין מרדכי נחום וזהר הלוי לייצוג המערער.

3.

אף עורכי הדין נחום והלוי הגישו בקשות רבות להארכת המועד להגשת נימוקי ערעור, אשר התקבלו על-ידי רשמי בית משפט זה. והנה, ביום 17.6.2019, ערב חלוף המועד להגשת נימוקי הערעור, הוגשה בקשה נוספת – מטעם המערער – לחילופי ייצוג. לאחר שקיימתי דיון בבקשה זו, היא נדחתה בגדרי החלטתי מיום 13.11.2019, בה עמדתי בהרחבה על השיקולים שהנחו אותי, ובהם החשיבות בבירור ההליך הפלילי במהירות האפשרית.

4.

לבסוף, נימוקי הערעור הוגשו ביום 2.12.2019 (למעלה משלוש שנים לאחר הגשת הודעת הערעור הפורמאלית). בהמשך לכך, בהחלטתי מיום 11.12.2019 הוריתי למערער להגיש את עיקרי הטיעון מטעמו עד ליום 5.4.2020, ולמשיבה להגיש את עיקרי הטיעון מטעמה עד ליום 24.5.2020.

5.

כעת, מונחת לפני בקשה נוספת לשחרור מייצוג, והפעם מטעם עורכי הדין נחום והלוי. לטענת עורכי הדין יש להורות על שחרורם מייצוג הן בשל כך שהמערער לא הסדיר את תשלום שכר טרחתם והן בשל משבר אמון בינם לבין המערער.

6.

לא ראיתי להיעתר לבקשה זו, בפרט בשים לב לשלב בו היא הוגשה. כידוע, הפסקת ייצוג של סניגור שמונה על-ידי בית המשפט תיעשה באישורו של בית המשפט (סעיף 17(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; ע"פ 514/17 יצחקניא נ' מרשק-מרום , פיסקה 32 (26.3.2017)). תכליתה של הוראה זו היא לתת בידי בית המשפט סמכות של פיקוח על רציפות ההליך הפלילי ועל יציבות בייצוגו של הנאשם, ולכן בית המשפט ייתן רשות לשחרור הסניגור רק מקום שיש לכך הצדקה עניינית (ראו: בג"ץ 4689/94 אבי יצחק נ' וינברג , פ"ד מח(5) 70, 86 (1994) (להלן: עניין אבי יצחק )).

7.

קבלת הבקשה של עורכי הדין נחום והלוי לשחרור מייצוג משמעותה דחייה נוספת בבירור הערעור אשר הוגש כאמור עוד בשנת 2016. לא מצאתי לכך כל הצדקה בנסיבות העניין. שאלת ייצוגו של המערער על-ידי עורכי הדין נחום והלוי כבר נדונה לפניי בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 18.7.2019, נוכח בקשתו של המערער לשחרור מייצוג. בגדרי דיון זה היו רשאים כל הצדדים להביע את עמדתם בעניין, ועורכי הדין נחום והלוי ציינו מפורשות כי הם ערוכים להגיש את נימוקי הערעור בהליך וכי הם אינם מבקשים שחרור מייצוג (ראו פיסקה 11 להחלטתי מיום 13.11.2019). על בסיס עמדתם זו, בין השאר, ניתנה החלטתי מיום 13.11.2019 בה נדחתה הבקשה לשחרור מייצוג.

8.

אציין כי טענות עורכי הדין נחום והלוי באשר לחוסר שיתוף הפעולה של המערער נדונו בהחלטתי מיום 13.11.2019, ומצאתי כי חרף אי שביעות הרצון של המערער מעורכי דינו, נוכח מהות האישומים בהם הורשע ובהתחשב בצורך בבירור ההליך הפלילי במהירות האפשרית, אין הצדקה לשחרור מייצוג, ואני מפנה לנימוקים בהחלטתי הנ"ל.

9.

באשר לטענות עורכי הדין הנוגעות להסדרה של שכר טרחתם, הרי שהיה עליהם לשקול עניין זה עוד כשקיבלו על עצמם את ייצוגו של המערער בהליך, ולמצער בעת קיום הדיון מיום 13.11.2019. לא למותר לציין את הדברים שנאמרו בעניין אבי יצחק לפיהם "שיקולי 'נוחות' של עורך-דין – לרבות שיקולים הקשורים בגביית שכר-טרחה ­ צריכים להישקל על-ידי עורך הדין לפני שהוא מקבל על עצמו ייצוג של נאשם במשפט פלילי".

10.

אשר על כן, לא ראיתי לקבל בשלב זה של ההליך את הבקשה לשחרור מייצוג.

11.

למען הסדר הטוב אציין כי בהחלטתי מיום 13.11.2019 אפשרתי למערער להגיש – בכוחות עצמו – בקשה להגשת נימוקי ערעור. ואכן, המערער הגיש ביום 7.5.2020 בקשה להגשת נימוקי ערעור בה ציין כי הוא מבקש לפרט את טענותיו גם בפני ההרכב שידון בערעור. בקשה זו תויקה בתיקי השופטים והיא תובא לטיפולם. עוד יצוין כי אין בהחלטתי זו כדי למנוע מההרכב שידון בערעור לקבל כל החלטה אחרת.

12.

אם כן, הבקשה נדחית.

עיקרי הטיעון מטעם המערער יוגשו עד ליום 4.6.2020. נימוקי הערעור מטעם המדינה יוגשו עד ליום 8.6.2020.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.