ע"פ 7688-23 ע"פ 7688-23

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא ב' שגיא, וכבוד השופטות ס' יעקבי ו-מ' רוזן עוזר) בתפ"ח 59874-03-22 אשר ניתן ביום 14.09.2023.

2.המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בשתי עבירות אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובריבוי עבירות של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.

3.על פי עובדות הכרעת הדין מיום 20.03.2023, נפגעת העבירה, ילידת שנת 1995, ספורטאית מקצועית, פנתה ביום 12.03.2023 למבקש, שאת שירותיו איתרה בפרסום באתר האינטרנט Easy, לשם קבלת עיסוי מקצועי. למחרת אותו היום, הגיעה נפגעת העבירה לדירת המבקש שברמת-גן, המשמשת אותו גם כקליניקה.

4.בסמוך לאחר תחילת העיסוי החל המבקש להעיר הערות מיניות בקשר לגופה של נפגעת העבירה ונגע מספר פעמים בישבנה תוך העמדת פנים כי הדבר נעשה בטעות. בהמשך הדברים, הצמיד המבקש את איבר מינו לידה מספר פעמים, זאת לרבות לאחר שהביעה את התנגדותה לכך.

לאחר מכן, כאשר נפגעת העבירה שוכבת על בטנה, פשט המבקש את בגדיו וביקש ממנה להתהפך על גבה. לאחר שעשתה כן, אחז המבקש בידה והחל להזיזה לאורך איבר מינו לשם סיפוקו. או אז, החל המבקש להחדיר את אצבעו לאיבר מינה של נפגעת העבירה. בשלב זה, עלה המבקש על מיטת העיסויים, פישק את רגלי נפגעת העבירה, אחז בידה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה מספר פעמים בניגוד לרצונה. תוך כדי בעילתה, נישק המבקש את נפגעת העבירה על חזה, ליטף את כפות רגליה וליקק אותן.

כעולה מהכרעת הדין, לאחר שחדל ממעשיו אלו, העמיד המבקש פנים כי לא היה דבר והמשיך בעיסוי נפגעת העבירה. בשלב מסוים, התעשתה נפגעת העבירה ודרשה מהמבקש לעצור את העיסוי. המבקש התעלם מבקשתה זו, תוך שהעיר הערה נוספת ביחס לגופה.

5.בהמשך הדברים, פנתה נפגעת העבירה לחדר המקלחת, לבשה את בגדיה והזעיקה את בן זוגה. ביציאתה מהדירה שילמה למבקש 300 ₪ לדרישתו. בן זוגה של נפגעת העבירה פגש בה בסמוך לדירה ולמקום הגיעה ניידת משטרה וצוות מד"א.

6.לקביעות העובדתיות שתוארו לעיל, הגיע בית משפט קמא בהתבסס על עדות נפגעת העבירה, אותה מצא אמינה, לאחר שהתרשם "מבגרותה [...], מחכמתה, מהעוצמות האצורות בה, מכנותה וממאמציה לתאר את שחוותה באופן בו התרחשו הדברים וללא שמץ של הגזמה". כמו כן, ניתן משקל לתלונתה המידית, בזירת האירוע, ולכך שלסערת הרגשות בה הייתה מצויה נמצאה תמיכה בראיות ובעדויות האחרות שעמדו לפני בית משפט קמא.

אל מול הדברים האלו, נקט המבקש בקו הגנה לפיו הוא אינו מקיים יחסי מין עם נשים בשל זהותו המינית כהומוסקסואל. אולם, קו הגנה זה נשלל, ונמצא ככוזב, לאחר שהופרך באמצעות הראיות האחרות שהוגשו. יתר על כן, עדות המבקש הותירה, לדברי בית משפט קמא, "רושם עגום".

7.בשלב הטיעונים לעונש הונח לפני בית משפט קמא תסקיר נפגעת העבירה. מתסקיר זה עלה כי נגרמו לה נזקים משמעותיים וקשים, העלולים להיות בלתי הפיכים, ואשר משפיעים לרעה על היבטים רבים של חייה. בעת קביעת מתחם העונש ההולם, נלקחה בחשבון, לצד תסקיר נפגעת העבירה, העובדה שהמבקש ביצע בה מספר עבירות מין, בנסיבות בהן הייתה מבודדת מהעולם ופגיעה באופן מיוחד. בשים לב לענישה הנוהגת, נקבע מתחם הענישה בין 7.5 לבין 11.5 שנות מאסר.

בעת גזירת עונשו של המבקש בתוך מתחם הענישה, בית משפט קמא העמיד לנגד עיניו את נסיבות חייו המורכבות של המבקש, את היעדרו של עבר פלילי ואת הסיוע שהעניק למטופלים לאורך השנים.

בהתאם לכל האמור לעיל, ביום 14.09.2023 נגזרו על המבקש 10 שנות מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי; פיצוי לנפגעת העבירה על סך 150,000 ש"ח; וקנס על סך 20,000 ש"ח.

8.ביום 24.10.2023 המבקש פתח בהליך שבכותרת, בגדרו ביקש הוא לערער על הרשעתו ועל חומרת עונשו – ללא נימוקים, זאת בשל אילוצי בא-כוחו. יצוין, כי למבקש ניתנו מספר ארכות לשם הגשת נימוקי הבקשה והערעור. תחילה, בשל מצב החירום. בהמשך, בשל שירות סנגורו במילואים. לבסוף, בשל מחלת הסנגור. בשל כך, משלא היה כל מנוס, ביום 06.11.2023 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי של עונש המאסר עד החלטה אחרת.

9.בסופו של דבר, ביום 04.12.2023, הוגשו נימוקי הערעור והבקשה שלפניי. בגדרה של הבקשה, בעיקרם של דברים, שב המבקש ועמד על חפותו.

10.דיון בבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר התקיים בפניי ביום 11.12.2023. במהלך הדיון שב בא כוח המבקש על טענותיו בקשר להכרעת הדין וביחס לחומרת העונש. מנגד, באת כוח המדינה עמדה על כך שהכרעת הדין ניתנה פה אחד ובהתבסס על ממצאי עובדה ומהימנות. לעניין גזר הדין נטען, כי אף אם יומתק עונשו של המבקש, הרי שכך או כך, דומה כי הוא צפוי למאסר בן מספר שנים. לבסוף, הובאה עמדת נפגעת העבירה לפיה יש בעיכוב ביצוע עונשו של המבקש כדי לפגוע בהליך "הריפוי" שלה.

דיון והכרעה

11.לאחר שמיעת טענות הצדדים, בשים לב לנסיבות העניין בכללותן ובראי הכללים שנקבעו בהלכת שוורץ (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241(2000) ), מצאתי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, כמפורט להלן.

12.הלכה היא עמנו, כי נקודת המוצא היא שמי שהורשע יחל בריצוי עונשו בסמוך ככל שניתן למועד גזר הדין – ועיכוב ביצוע העונש הוא בגדר החריג לכלל זה (ראו, מני רבים: ע"פ 5399/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (20.07.2023)).

13.בבוחנו בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שומה על בית המשפט ליתן דעתו למספר שיקולים, ובכלל זה – חומרת העבירות ונסיבות ביצוען; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של המבקש והתנהגותו במהלך המשפט; נסיבותיו האישיות של המבקש ועוד כפי שנקבע בהלכת שוורץ. בתוך כך, הובהר לא אחת כי בית המשפט ייטה שלא לעכב עונש מאסר ממושך אשר הושת על המבקש (ראו למשל: ע"פ 3475/23 אזולאי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (05.12.2023)).

14.ומכאן לענייננו. יצוין, תחילה, כי הכרעת דינו המפורטת של בית משפט קמא, אשר ניתנה פה אחד – מבוססת על הראיות שהובאו לפניו ועל ממצאי עובדה ומהימנות אליהם הגיע מתוך התרשמותו הישירה מהעדים שהעידו בפניו. בראי האמור ובשים לב לכך שלמעט מקרים חריגים ערכאת הערעור איננה מתערבת בקביעות עובדתיות, לא ניתן לקבוע כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין הם מן המשופרים – זאת נאמר, כמובן, מבלי לטעת בכך מסמרות.

15.יתר על כן יוזכר, כי על המבקש נגזרה תקופת מאסר ממושכת. הדעת נותנת, אם כן, כי אף אם באופן תאורטי יופחת עונשו של המבקש, ואינני נוקט כל עמדה בנדון, הרי שהוא צפוי לתקופת מאסר בת מספר שנים לפחות. בנסיבות אלה, לא מתעורר חשש כי המבקש ישלים את ריצוי העונש בטרם יישמע ערעורו (הלכת שוורץ, בעמוד 278).

16.סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע – נדחית בזאת.

17.בשים לב לפרק הזמן בו עוכב ביצוע עונש המאסר עד כה, המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 01.01.2024 עד השעה 10:00 בימ"ר ניצן, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078.