ע"פ 8630/16 ע"פ 8630/16

השופט י' דנציגר:

הערעור שלפנינו מתמקד בשני רכיבים בעונש שהושת על המערער על ידי בית המשפט המחוזי: המאסר המותנה וסכום הפיצוי שנפסק שעל המערער לשלמו למתלוננת.

באשר למאסר המותנה; בית המשפט קמא גזר על המערער "18 חודשי מאסר על תנאי, אם יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה וכן כל עבירת מין, וזאת במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר".

העבירות שבביצוען הודה המערער, והורשע על פי הודאתו, הן ניסיון למעשה מגונה; תקיפה הגורמת חבלה של ממש; והתחזות כאדם אחר.

צודקות באות כוחו של המערער כי הואיל ועסקינן בעבירות מסוג עוון, היה מקום שלא להשית עונש מאסר מותנה אחיד בגין עבירות אלה ובנוסף, להשית מאסר מותנה באורך זהה אף בגין כל עבירת מין, ללא אבחנה. בין היתר נטען שהמחוקק הישראלי מצא לנכון לקבוע בספר החוקים עבירות מין שהעונש הקבוע לצידן אף נמוך מ-18 חודשי מאסר [למשל: סעיף 349(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק )].

ראינו לנכון לקבל את הערעור בעניין זה ולהורות כי עונש המאסר המותנה יופחת ויעמוד על 12 חודשי מאסר בגין העבירות שבהן הורשע המערער, כמו גם בגין כל עבירת מין (בהתחשב בכך שבעברו הפלילי המכביד של המערער מצוייה עבירת מין – מעשה מגונה תוך שימוש בכוח או איומים, לפי סעיף 348(ג1) לחוק).

באשר לפיצוי שהושת על המערער; דעת הרוב בבית המשפט קמא מצאה לנכון להעמידו על סך 150,000 ש"ח. באת כוח המדינה הציגה לפנינו מקרה אחד בלבד בו הושת פיצוי בסכום זהה על מי שהורשע בשתי עבירות, כשעבירת המין שבהן חמורה מעבירת המין שבביצועה הורשע המערער. באות כוח המערער הציגו לפנינו אסופת פסקי דין, במקרים שחלקם אף קשים וחמורים מהמקרה דנן, שבהם הושתו פיצויים בסכומים נמוכים משמעותית מסכום הפיצוי שנגזר במקרה שלפנינו.

אין אנו מקלים ראש בחומרתם של מעשיו הנקלים של המערער ובנזק שאותו הסב המערער למתלוננת. רישומי מעשיו הנפסדים של המערער הותירו צלקת בנפשה של המתלוננת ושיבשו לחלוטין את מהלך חייה, ויהיה עליה להתמודד עוד פרק זמן ממושך עם השלכות מעשיו. דבריה של אם המתלוננת נגעו לליבנו ואנו תקווה שהמתלוננת תדע אט אט לחזור למסלול חייה, בסיועם המסור של הוריה ושל כל בני המשפחה.

מבלי שיהיה בכך משום הכרה כלשהי מצידנו בטיעוני המערער כי הנזק שנגרם למתלוננת שלפנינו אינו חמור כמו הנזק שנגרם למתלוננות במקרים רבים שבהם בוצעו בהן עבירות מין מושלמות וקשות, מצאנו לנכון להפחית את הפיצוי ולהעמידו על סך 100,000 ש"ח.

הערעור מתקבל איפוא כמפורט לעיל.