ע"פ 9902/04פלוני נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (הנשיא י' פלפל והשופטים נ' הנדל ור' יפה-כ"ץ ), בארבע עבירות של מין במשפחה לפי סעיפים 351(ג)(1) ו- 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ביום 26.10.04 נגזר דינו של המבקש לשמונה שנות מאסר בפועל. כן חייב בית המשפט את המבקש בתשלום פיצוי למתלוננות בסך של 30,000 ₪.

לאחר מתן גזר הדין, ביקש בא-כוח המבקש לעכב את ביצועו של גזר הדין למשך שבועיים. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה וקבע כי המבקש יתייצב ביום 7.11.04 לריצוי עונשו. ביום 2.11.04 הגיש המבקש לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועימו הגיש גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור. בבקשתו ובטיעוניו בעל פה בפניי עמד בא-כוח המבקש על כך שהמבקש היה משוחרר בערובה במשך כל תקופת ניהול המשפט. עוד ציין בא-כוח המבקש כי מרשו הופיע לכל הדיונים וכי אין חשש שיימלט מן הדין. כמו כן, טוען הוא כי לערעורו סיכויים טובים.

לאחר שטענות הצדדים נשמעו בפניי באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להדחות. מבלי לנקוט עמדה ביחס לסיכויי הערעור, יש לתת את הדעת לכך כי הכרעת הדין המפורטת מבוססת על מהימנות העדים אשר העידו בפני הרכב שופטי בית המשפט קמא. אכן, המבקש היה משוחרר תקופה ארוכה והתייצב למשפטו, אולם בהתחשב בסוג העבירה ובחומרתה, באופיו של הערעור ובאורך תקופת המאסר שנגזרה על המבקש, באתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשתו לעיכוב הביצוע.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע העונש נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בתחנת המשטרה בנתיבות ביום 7.11.04 בשעה 10.00.