ע"פ 9902/04פלוני נ. מדינת ישראל

בפסק דין מיום 16.7.2007 דחינו את ערעורו של המבקש על הרשעתו בביצוע עבירות מין משפחה אותן ביצע בשתי בנותיה הקטינות של חברתו לחיים דאז. בבקשה שלפנינו, שכותרתה "בקשה לביטול פסק דין" שב ומעלה המבקש השגות הנוגעות להרשעתו. בין היתר הוא טוען לקיומו של ניגוד עניינים אצל אחת משופטות ההרכב בבית המשפט המחוזי; לכך שחרף בקשות חוזרות ונשנות מטעמו, עדי הגנה מטעמו לא זומנו למתן עדות בבית המשפט; לכשלים לוגיים בעדותיהן של המתלוננות ובהתנהגותה של אמן; ולכך שבניגוד לקביעתנו, קלטות שמע אותן ביקש להגיש – קבילות כראיה.

בעניין אחרון זה נציין, כי בפסק הדין קיבלנו, בין היתר, את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה קלטות אלה אינן קבילות, הואיל והמבקש עצמו הודה כי מדובר בקלטות מעובדות. הוספנו כי המבקש "העיד כי את הקלטות הקליט בצוותא עם אשתו הנוכחית אולם זו לא נקראה למתן עדות, ומכאן שלא התאפשר לבית המשפט לעמוד על הדרך בה נערכו הקלטות ועל אמינותן" (פסקה 24 לפסק דיננו). משפט אחרון זה אינו מדויק כדי הצורך. אשתו הנוכחית של המבקש אכן העידה במשפט, אך כפי שציין בית המשפט המחוזי בהכרעת דינו, "לא העידה בענין זה", היינו לא התייחסה בעדותה לנושא הקלטות. בנסיבות אלה, עצם מסירת העדות אין בה כדי לשנות מקביעותינו ומקביעותיו של בית המשפט המחוזי לעניין קבילותן של הקלטות.

יתר טענותיו של המבקש מבקשות אותנו לשוב ולהידרש לפרטי הרשעתו, אולם משנדחה ערעורו בידי בית משפט זה הפכה הרשעתו לחלוטה ואין עוד מקום לשוב ולהידרש אליה אלא במסגרת הליכים הקבועים בדין, שלא ננקטו בענייננו.

הבקשה נדחית.