ע"פ 10478/09פלוני נ. מדינת ישראל

<!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Cambria Math"; panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4; mso-font-charset:1; mso-generic-font-family:roman; mso-font-format:other; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:0 0 0 0 0 0;} @font-face {font-family:Tahoma; panose-1:2 11 6 4 3 5 4 4 2 4; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:1627400839 -2147483648 8 0 66047 0;} @font-face {font-family:Miriam; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:FrankRuehl; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:David; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:"Arial TUR"; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:536881799 -2147483648 8 0 511 0;} @font-face {font-family:DavidFix; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:6145 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:"Guttman Yad"; panose-1:2 1 4 1 1 1 1 1 1 1; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 1073741824 0 0 32 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoHeader, li.MsoHeader, div.MsoHeader {mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoFooter, li.MsoFooter, div.MsoFooter {mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} a:link, span.MsoHyperlink {mso-style-unhide:no; color:blue; text-decoration:underline; text-underline:single;} a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed {mso-style-unhide:no; color:purple; mso-themecolor:followedhyperlink; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.MsoAcetate, li.MsoAcetate, div.MsoAcetate {mso-style-noshow:yes; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:8.0pt; font-family:"Tahoma","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p.MsoListParagraph, li.MsoListParagraph, div.MsoListParagraph {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; margin-top:0cm; margin-right:36.0pt; margin-bottom:0cm; margin-left:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-add-space:auto; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoListParagraphCxSpFirst, li.MsoListParagraphCxSpFirst, div.MsoListParagraphCxSpFirst {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-type:export-only; margin-top:0cm; margin-right:36.0pt; margin-bottom:0cm; margin-left:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-add-space:auto; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoListParagraphCxSpMiddle, li.MsoListParagraphCxSpMiddle, div.MsoListParagraphCxSpMiddle {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-type:export-only; margin-top:0cm; margin-right:36.0pt; margin-bottom:0cm; margin-left:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-add-space:auto; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoListParagraphCxSpLast, li.MsoListParagraphCxSpLast, div.MsoListParagraphCxSpLast {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-type:export-only; margin-top:0cm; margin-right:36.0pt; margin-bottom:0cm; margin-left:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-add-space:auto; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.Ruller3, li.Ruller3, div.Ruller3 {mso-style-name:"Ruller 3"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:160.5pt 337.65pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Pskdinhead, li.Pskdinhead, div.Pskdinhead {mso-style-name:"Pskdin head"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.FileNumber, li.FileNumber, div.FileNumber {mso-style-name:"File Number"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:left; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; mso-bidi-font-weight:bold;} p.FirstpagestylePsakdin, li.FirstpagestylePsakdin, div.FirstpagestylePsakdin {mso-style-name:"First page style Psak din"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Ruller 3"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:160.45pt 337.65pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt; mso-bidi-font-weight:bold;} p.TyutaDate, li.TyutaDate, div.TyutaDate {mso-style-name:"Tyuta Date"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:center; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-weight:bold; font-style:italic;} p.DocumentHead, li.DocumentHead, div.DocumentHead {mso-style-name:"Document Head"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:center; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; letter-spacing:1.5pt; mso-bidi-font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.TfutzaList, li.TfutzaList, div.TfutzaList {mso-style-name:"Tfutza List"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-style:italic;} p.Ruller4, li.Ruller4, div.Ruller4 {mso-style-name:Ruller4; mso-style-unhide:no; mso-style-link:"Ruller4 תו"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:40.0pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Ruller5, li.Ruller5, div.Ruller5 {mso-style-name:Ruller5; mso-style-unhide:no; margin-top:0cm; margin-right:82.1pt; margin-bottom:0cm; margin-left:64.1pt; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Ruller6, li.Ruller6, div.Ruller6 {mso-style-name:Ruller6; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:39.7pt 4.0cm 289.15pt 13.0cm; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:10.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:DavidFix; letter-spacing:.5pt;} span.Delete {mso-style-name:Delete; mso-style-unhide:no; text-decoration:line-through;} p.WriterName, li.WriterName, div.WriterName {mso-style-name:"Writer Name"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:Ruller4; mso-style-next:Ruller4; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:40.0pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; letter-spacing:.5pt; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} span.Hand {mso-style-name:Hand; mso-style-unhide:no; font-family:"Guttman Yad"; mso-bidi-font-family:"Guttman Yad";} p.2, li.2, div.2 {mso-style-name:\00F1\00E2\00F0\00E5\00EF2; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p.Casenameintextbody, li.Casenameintextbody, div.Casenameintextbody {mso-style-name:"Case name in text body"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:left; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.precasestyle, li.precasestyle, div.precasestyle {mso-style-name:"pre_case style"; mso-style-unhide:no; margin-top:0cm; margin-right:0cm; margin-bottom:0cm; margin-left:127.45pt; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:127.6pt; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p.BodyRuller, li.BodyRuller, div.BodyRuller {mso-style-name:"Body Ruller"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.Ruller38, li.Ruller38, div.Ruller38 {mso-style-name:"סגנון Ruller 3 + \(מורכב\) 8 נק"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Body Ruller"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:8.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} span.Ruller30 {mso-style-name:"Ruller 3 תו"; mso-style-unhide:no; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:FrankRuehl; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} span.BodyRuller0 {mso-style-name:"Body Ruller תו"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Ruller 3 תו"; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:David; mso-bidi-font-family:David; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} span.Ruller380 {mso-style-name:"סגנון Ruller 3 + \(מורכב\) 8 נק תו"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Body Ruller תו"; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:8.0pt; font-family:David; mso-bidi-font-family:David; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} p.FileNumber0, li.FileNumber0, div.FileNumber0 {mso-style-name:"סגנון File Number + ימין"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"File Number"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; mso-bidi-font-weight:bold;} p.BODYVERDICT, li.BODYVERDICT, div.BODYVERDICT {mso-style-name:"BODY VERDICT"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.ruller40, li.ruller40, div.ruller40 {mso-style-name:ruller4; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; letter-spacing:.5pt;} p.bodyverdict0, li.bodyverdict0, div.bodyverdict0 {mso-style-name:bodyverdict; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; letter-spacing:.5pt;} span.Ruller41 {mso-style-name:"Ruller4 תו"; mso-style-unhide:no; mso-style-locked:yes; mso-style-link:Ruller4; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-ascii-font-family:"Arial TUR"; mso-hansi-font-family:"Arial TUR"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} /* Page Definitions */ @page {mso-footnote-separator:url("09104780.t17.files/header.htm") fs; mso-footnote-continuation-separator:url("09104780.t17.files/header.htm") fcs; mso-endnote-separator:url("09104780.t17.files/header.htm") es; mso-endnote-continuation-separator:url("09104780.t17.files/header.htm") ecs; mso-endnote-numbering-style:alpha-lower;} @page Section1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:2.0cm 89.85pt 72.0pt 89.85pt; mso-header-margin:1.0cm; mso-footer-margin:19.85pt; mso-title-page:yes; mso-even-header:url("09104780.t17.files/header.htm") eh1; mso-header:url("09104780.t17.files/header.htm") h1; mso-even-footer:url("09104780.t17.files/header.htm") ef1; mso-footer:url("09104780.t17.files/header.htm") f1; mso-first-header:url("09104780.t17.files/header.htm") fh1; mso-first-footer:url("09104780.t17.files/header.htm") ff1; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1; mso-endnote-numbering-style:alpha-lower;} /* List Definitions */ @list l0 {mso-list-id:-132; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-948285642;} @list l0:level1 {mso-level-tab-stop:74.6pt; mso-level-number-position:left; margin-left:74.6pt; text-indent:-18.0pt;} @list l1 {mso-list-id:-131; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:515436190;} @list l1:level1 {mso-level-tab-stop:60.45pt; mso-level-number-position:left; margin-left:60.45pt; text-indent:-18.0pt;} @list l2 {mso-list-id:-130; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-968335612;} @list l2:level1 {mso-level-tab-stop:46.3pt; mso-level-number-position:left; margin-left:46.3pt; text-indent:-18.0pt;} @list l3 {mso-list-id:-129; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-131071188;} @list l3:level1 {mso-level-tab-stop:32.15pt; mso-level-number-position:left; margin-left:32.15pt; text-indent:-18.0pt;} @list l4 {mso-list-id:-128; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-2113641168;} @list l4:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:74.6pt; mso-level-number-position:left; margin-left:74.6pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l5 {mso-list-id:-127; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-2117278024;} @list l5:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:60.45pt; mso-level-number-position:left; margin-left:60.45pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l6 {mso-list-id:-126; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:822240408;} @list l6:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:46.3pt; mso-level-number-position:left; margin-left:46.3pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l7 {mso-list-id:-125; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-1038481136;} @list l7:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:32.15pt; mso-level-number-position:left; margin-left:32.15pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l8 {mso-list-id:-120; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:1996778542;} @list l8:level1 {mso-level-tab-stop:18.0pt; mso-level-number-position:left; margin-left:18.0pt; text-indent:-18.0pt;} @list l9 {mso-list-id:-119; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:998247300;} @list l9:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:18.0pt; mso-level-number-position:left; margin-left:18.0pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l10 {mso-list-id:370301229; mso-list-type:hybrid; mso-list-template-ids:582024888 -1636781636 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715;} @list l10:level1 {mso-level-number-format:hebrew-1; mso-level-tab-stop:57.75pt; mso-level-number-position:left; margin-left:57.75pt; text-indent:-39.75pt;} @list l11 {mso-list-id:1694260861; mso-list-type:hybrid; mso-list-template-ids:1959459092 -736302142 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715;} @list l11:level1 {mso-level-number-format:hebrew-1; mso-level-tab-stop:39.95pt; mso-level-number-position:left; margin-left:0cm; text-indent:0cm;} @list l12 {mso-list-id:1858032867; mso-list-type:hybrid; mso-list-template-ids:-1676877940 -328288008 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715;} @list l12:level1 {mso-level-number-format:hebrew-1; mso-level-tab-stop:57.95pt; mso-level-number-position:left; margin-left:18.0pt; text-indent:0cm;} @list l12:level2 {mso-level-number-format:alpha-lower; mso-level-tab-stop:72.0pt; mso-level-number-position:left; text-indent:-18.0pt;} ol {margin-bottom:0cm;} ul {margin-bottom:0cm;} -->

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

10478/09

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט

י' דנציגר

המערער:

פלוני

נ

ג

ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.12.09 בתפ"ח 1058/08 שניתן על-ידי השופטים: אחיטוב, דיסקין ובן יוסף

תאריך הישיבה:

ד' בסיון התש"ע (17.5.10)

בשם המערער:

עו"ד יעקב שקלאר

בשם המשיבה:

עו"ד דגנית כהן – ויליאמס

בשם שירות המבחן:

גב' ברכה וייס

החלטה

השופט א' רובינשטיין:

א.

ערעור על פסק דינו של המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים אחיטוב, דיסקין ובן יוסף) בפ"ח 1058/08, בגדרו הורשע המערער לפי הודאתו (בשנית) ביום 17.9.09 בעבירה של מעשה מגונה בקטינה בנסיבות אינוס, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) ביחד עם סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. בגזר הדין מיום 30.12.09 הושתו על המערער 36 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי המתלוננת בסך 15,000 ש"ח. החלטה זו עניינה עתירת המערער לחזור בו מהודאתו; ערעורו על גזר הדין יידון בפנינו בהמשך.

רקע

ב.

כאמור, כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של מעשה מגונה בקטינה, בנסיבות אינוס. בטרם החלה שמיעת הראיות בתיק הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום. לאחר שהתקיימה ישיבה אחת, שנקבעה לטיעון לעונש, חזר בו המערער מהודאתו, והתיק נקבע להוכחות. לאחר מכן הודיעו הצדדים כי הגיעו שוב להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום בשנית. כנטען בכתב האישום המתוקן בשנית, פגש המערער, יליד 1934, ביום 28.6.08 במתלוננת, ילידת 1995, שעה שהגיעה לביתו, בשליחות אמה, כדי לגבות סכום כסף שהמערער היה חייב לה. המערער הורה למתלוננת לעלות לדירתו ולהיכנס פנימה, אז הושיבה על הספה, הרים את חולצתה, החל לנשקה, נגע בחזה ומצץ את שדיה, חרף התנגדותה. כמו כן השכיב אותה בכוח על המיטה, הפשיל את מכנסיה ונגע באיבר מינה מעל לתחתוניה.

ג.

המערער הורשע ביום 17.9.09 על פי הודאתו. במסגרת הסדר הטיעון נקבע כי המערער יישלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן, וכי יפצה את המתלוננת בסכום של 15,000 ₪, אשר יופקד בקופת בית המשפט, בטרם הטיעונים לעונש, כתנאי להסדר.

גזר הדין

ד.

בטרם גזר את הדין עיין בית המשפט בתסקירי שירות המבחן למבוגרים מיום 26.1.09 (בטרם בוטל הסדר הטיעון הראשון) ומיום 22.11.09. בעוד בתסקיר הראשון שלל המערער בעייתיות מינית כלפי קטינים וטען כי המדובר באירוע חריג, הנה בתסקיר השני נטל אחריות והביע תחושת בושה, אף כי תיאר את העבירה כחריגה. בהערכת מסוכנות המערער מיום 11.5.10 נאמר, כי הליכי המשפט מהוים גורם מרתיע; נאמר, לאחר ציון הגורמים השונים לכאן ולכאן ששוקללו, כי מסוכנותו המינית של המערער לרצידיביזם נמוכה. תסקיר נפגעת העבירה תיאר את המתלוננת, בעלת רקע משפחתי ורפואי קשה, כמי שהטראומה בעבירה זו החמירה טראומה מינית שעברה בילדותה, ונקבע כי היא פגועה קשה. בית המשפט ייחס בגזר הדין משקל לחומרה לפער הגילאים שבין המערער לקטינה (כ-60 שנה), והדגיש כי המערער מעל באמון שנתנה בו אמה של המתלוננת. כן נתן בית המשפט דעתו לפגיעה הקשה במתלוננת, ולהחמרה במצבה הרגשי עקב האירוע. צוין כי "פגיעה מינית באשה הינה דבר קשה, הנותן את רישומו עד אחרית ימיה, פגיעה מינית בקטינים היא קשה שבעתיים, ובקטינה שכבר חוותה פגיעה מינית קודמת הנזק מי ישורנו".ביצוע פסק הדין עוכב ביום 4.3.10 (השופט הנדל). למען שלמות התמונה יצוין, כי המערער החליף את ייצוגו המשפטי לשם הערעור.

נימוקי הערעור

ה.

לטענת המערער, הודייתו לא היתה כנה ואמיתית. והוא, הודה עקב ייעוץ משפטי שקיבל, לפיו מוטב לו להודות מאשר לנהל הוכחות. לשיטתו, אולץ איפוא להודות משיקולי כדאיות וחשש מתוצאות ההליך המשפטי. צוין, כי לאורך המשפט כולו וגם בפני הגורמים המקצועיים בשירות המבחן, במרכז להערכת מסוכנות וכן בפני הפסיכיאטר המחוזי כפר המערער בעובדות כתב האישום. נטען, כי על בית המשפט היה לברר עמו ישירות, כפי שעשה לאחר הודייתו בפעם הראשונה, אם אכן הוא מודה במעשה, וכי היה מקום לשלוח את המערער פעם נוספת להערכת מסוכנות, לאחר תיקון כתב האישום בשנית. עוד נטען, כי לאחר חזרתו של המערער בפעם הראשונה מהודייתו היה מקום להחלפת המותב. לגופם של דברים נטען, כי כתב האישום נבע מניסיון אם המתלוננת לסחוט ממנו כספים. אשר לעונש-והדברים מובאים לשלמות התמונה- צוין, כי בית המשפט לא התחשב במצבו הרפואי הקשה של המערער ובמצבו הנפשי, וכי לא ניתן משקל לעברו הנקי ולנסיבות חייו הקשות.

הדיון בפנינו

ו.

ערב הדיון עיינו בהערכת מסוכנות מיום 11.5.10, בה טען המערער שנטמנה לו מלכודת 'ושהקטינה הגיעה לביתו מאופרת' "וכהרגלו נתן לה נשיקות וחיבוקים אבהיים" – ושהיא שיצרה פרובוקציה נגדו (תוך תיאור מפורט), וכן "שנגע רק במכנסיים ואולי בטעות תוך כדי חיבוק נגע באיזה חלק מוצנע וגם זאת ללא כל מטרה מינית". צוינה מסוכנות מינית נמוכה. בא כוח המערער אמר בדיון, בנוסף לנימוקים שהובאו מעלה, כי כאשר קיבל על עצמו את ייצוג המערער התחוור לו כי המערער אינו מודה בעבירה המיוחסת לו, ואינו מבין מה משמעות ההודיה שמסר. צוין, כי המערער היה מבולבל וחווה קשיים קוגניטיביים. הוסף, כי המערער לא הבין גם מה מהות ההליך הפלילי ואת תכליתו, וכל רצונו היה לשוב לביתו. הודגש, כי המערער היה נתון בדיכאון קשה, ומעולם לא סיפר בשפתו את אשר אירע; ומשחזר בו בפעם הראשונה,

היה מקום לבחון את הודייתו השניה בשבע עיניים. באת כוחה של המשיבה הדגישה כי בתסקיר שירות המבחן שנערך לאחר תיקון כתב האישום בפעם השניה, הודה המערער במעשים. עוד נטען, כי ההתרשמות מקריאת פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי היא שהמערער הודה בביצוע המעשים, אך אינו חש אמפתיה כלפי הקרבן ואינו מבין את חומרת הדברים; ואולם אין בכך הצדקה להתיר חזרה מהודיה. הוסף, כי חוות הדעת הפסיכיאטרית מלמדת שהמערער הבין את מהות ההליך הפלילי, בניגוד לטענת בא כוחו דהאידנא, ונראה כי חזר בו כיוון שהתאכזב מהעונש שנגזר עליו.

הכרעה

ז.

סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב- 1982 מסמיך את בית המשפט להתיר לבעל דין לחזור בו מהודיתו, מקום בו הוכח כי קיימים "נימוקים מיוחדים" המצדיקים מתן היתר שכזה: "הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו". "נימוקים מיוחדים" אלה הם אותם שמכוחם לא יראה בית המשפט לקבל הודיה מלכתחילה, ובסופו של יום נסבות ההכרעות בהקשרים אלה על עובדותיו של המקרה

הקונקרטי (( י' קדמי,

על סדר הדין בפלילים , חלק שני (2009) עמ' 1377-1374; ע"פ 9902/04

פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 3165/08 עסאלה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 7063/08 טרבלסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 5622/03 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). חזרה מהודיה מתאפשרת למשל כאשר מדובר בטעות בהבנת ההודיה על ידי הנאשם, משמעותה ותוצאותיה

(ע"פ 6877/95 גולן נ' מדינת ישראל נא(1) 332; ע"פ 10518/06 בטאט נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (להלן פרשת מירון בטאט ), כאשר

ההודיה ניתנת במסגרת הסדר טיעון, לאחר שהשופט היושב לדין לקח חלק פעיל במגעים להסדר טיעון (ע"פ 6989/99 מדינת ישראל נ' ביטון , פ"ד נד(1) 226; ע"פ 4886/02 גלישקו נ' מדינת ישראל פ"ד נז(1) 875); ובעיקר כאשר ההודיה לא ניתנה מרצונו החופשי של הנאשם או בניגוד לאמונתו הכנה והאמיתית בחפותו (רע"פ 104/00 אלהייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7292/04 שרמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). "רצונו הכן והנחוש של המערער להוציא לאור את צדקתו" מהוה שיקול מרכזי להתרת חזרה מהודיה (ע"פ

1958/98

פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נז (1) 577; ע"פ 635/05 דענא נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 1932/04 רג'בי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); לסקירה עדכנית ראו ע"פ 5583/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

ח.

סמכותו של בית המשפט לאפשר חזרה מהודיה כוללת גם את שלב הערעור. עם זאת, היתר לחזרה מהודיה לאחר גזר דין יינתן אך במקרים חריגים (ע"פ 5561/03

פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(4) 145, 154 (להלן פרשת פלוני )), שכן "מתן פתח רחב לנאשמים להתחרט על הודייתם עלול להוביל לתוצאה בלתי רצויה, שבה נאשמים יודו לאחר שבאי כוחם יסבירו להם כי כך יהיו צפויים לעונשים פחותים, ולאחר מתן גזר הדין, ישקלו האם כדאי לחזור בהם מהודייתם" (פרשת מירון בטאט , פסקה 7). הדברים אמורים אף ביתר שאת "מקום בו הודיית הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון, המשקף את ה'תן וקח' שהצדדים הסכימו עליו בגדרו" (פרשת פלוני , עמ' 153) (השופט גרוניס) על דברים אלה חזר השופט פוגלמן באמרו בע"פ 5583/08, לעניין הגישות השונות בנושא זה, כלהלן:

"בעוד שברובם המכריע של פסקי הדין שיישמו את הגישה המחמירה דובר היה בנאשמים אשר ביקשו לראשונה לחזור בהם מהודיותיהם לאחר שנגזר דינם ובמסגרת ערעור שהגישו; הרי שבעניין סמחאת (בו יושמה הגישה המקלה על הנאשם בעניין זה – א"ר) דובר בנאשם שביקש לחזור בו מהודייתו עובר לגזירת הדין... לעיתוי העלאת הבקשה – עובר למתן הכרעת הדין ולגזירת העונש או לאחריה – נודעת חשיבות מכרעת מבחינת הנטייה להיעתר לה ובכך יש היגיון..."

ט.

מן הפסיקה נמצאנו למדים, כי הדגש המרכזי בכגון דא מושם בראש וראשונה על שאלת רצונו החופשי של הנאשם בשעת ההודיה, ומידת הבנתו את משמעות החלטתו. ברי כי ההליך הפלילי אינו "תכנית כבקשתך" ואין לאפשר לנאשם לתעתע בבתי המשפט (ובתביעה); ועם זאת, יש מקום לבדוק כראוי את "אותות האמת" של החזרה מהודיה, שמא יש בה ממש. עלינו להידרש עתה לענייננו שלנו בהקשרים אלה, אחד לאחד: לאחר תיקון כתב האישום בפעם הראשונה וההודיה הראשונה ציין המערער, במענה לשאלת בית המשפט: "אני מכיר את עובדות כתב האישום המתוקן וכן את העבירה המיוחסת לי בכתב האישום ומודה בהן" (פרוטוקול הדיון מיום 20.11.08). בעקבות זאת הוזמן כזכור תסקיר שירות המבחן (שניתן ביום 26.1.09); צוין בתסקיר, כי "מדובר בקשיש אשר התקשה לחשוף את עולמו האישי והרגשי, התייחסותו לפרטים אודות חיוו ולמישורים שונים ובפרט למישור המיני אופיינה בסתירות רבות ולפיכך, בחוסר אמינות". צוין, כי המערער "נטה לטשטש את הבעייתיות בהתנהלותו כפי שבאה לביטוי בעובדות כתב האישום, הוא התקשה לגלות אמפתיה כלפי הנפגעת ולהכיר בפגיעה בה, שלל נזקקות טיפולית במישור המיני והיה מרוכז במצוקתו הקשורה להליך המשפטי". גם מהערכת המסוכנות מיום 26.10.08 שנתקבלה בעניינו לפני מתן גזר הדין בבית המשפט המחוזי ולפני הדיון בערעור עולה הכחשה באשר לעבירה המיוחסת לו. בגירסתו בגדרי ההערכה אמר המערער, כי אולי בטעות "תוך כדי חיבוק אבהי נגע באיזשהו חלק מוצנע" נאמר כי אינו נוטל אחריות לעברותיו, אך עם זאת נקבע כי מסוכנותו המינית נמוכה. בדיון שנערך ביום 6.4.09, במסגרת הטיעונים לעונש (עדיין אנו ב"סיבוב הראשון") צוין מפי בא כוח המערער דאז כלהלן:

"לאור הערת בית המשפט כי מהתסקירים עולה שהנאשם מודה הודיה רפויה, חזרתי והסברתי לנאשם את פרטי העובדות בהן הודה, והוא לא חוזר בו מהודאתו. עם זאת, אני סבור, ואפנה לכך בטיעוני, שלטעמי הפערים נובעים מהשינוי בעובדות בכתב האישום. היה תיקון משמעותי. אכן הודיתו היתה לאחר תיקון כתב האישום, יש לו טענה של לכאורה פיתוי, הפחתה מאשמתו הוא והטלת חלק מהאשמה באחרים".

במענה לשאלות בית המשפט הכחיש המערער את עיקר המעשים המיוחסים לו:

"ש. מה עוד עשית לה?

ת.מה עוד יכול להיות?! אני נישקתי, אני אפילו לא זוכר, עברה שנה.

ש.במה אתה מודה, מה עשית?

ת.מה שהיה אצלי יחד איתה אני מודה שאני אשם

ש.אתה אמרת לה לעלות אליך לדירה?

ת.לא. היא בעצמה עלתה.

ש.הושבת אותה על הספה אצלך בסלון?

ת.לא. שום דבר דומה לזה.

ש.הרמת לה את החולצה והתחלת לנשק אותה?

ת. לא.

ש.נגעת לה בחזה ומצצת את שדיה למרות שהתנגדה?

ת.אני כבר לא זוכר, אני חיבקתי אותה.

ש.בית המשפט חוזר על השאלה.

ת.אם היתה לבושה בצורה כזאת...

ש.היא התנגדה ובכל זאת עשית את זה ?

ת.לא, זה לא כך.

ש.הכנסת אותה לחדר שינה והשכבת אותה בכוח במיטה?

ת.שום דבר לא דומה לזה.

ש.הורדת את מכנסיה?

ת. לא

ש.נגעת באיבר המין שלה מעבר לתחתונים?

ת.שום דבר כזה לא היה"

י.

בעקבות ההשתלשלות המתוארת לא קיבל בית המשפט את הודיית המערער, ביטל את הכרעת הדין שהתבססה עליה, והורה על פניה לפסיכיאטר המחוזי לבדוק האם המערער מסוגל לעמוד לדין. מחוות הדעת הפסיכיאטרית מיום 10.7.09 עולה כי גירסת המערער בפני הפסיכיאטרים לגבי האישומים היתה "לא זוכר את האירוע, לא מבין על איזו ילדה מדובר, לדבריו לא פגע ולא נגע באף אחד, לא מבין מדוע מאשימים אותו ולמה המשטרה עצרה אותו". נאמר כי המערער, גם אם אין לשלול התחלה של תהליך דמנטיבי, "יודע להבדיל בין מותר ואסור, יכול לשתף פעולה עם עורך דינו ומבין את מהותם של הליכים פליליים", זאת למרות "ניסיונותיו הכיוונים (כך במקור, כנראה צריך להיות המכוונים-א"ר) והמודעים לבצע החמרה ו'להוציא תמונה קלינית שלחולה נפש (כך במקור- א"ר) או דמנטיה קשה'".

י"א.

ביום 17.9.09 הוגש לבית המשפט כתב אישום מתוקן בשנית. גם במעמד זה ציין המערער בפני בית המשפט: "אני מכיר את עובדות כתב האישום המתוקן ואני מודה בו". בתסקיר השני של שירות המבחן מיום 22.11.09, בניגוד לתסקיר הראשון, צוין כי המערער נוטל אחריות על התנהגותו המינית המתוארת בכתב האישום, ומביע תחושות חרטה ובושה על התנהגותו. צוין, כי המערער חזר ושלל כל בעייתיות במישור התנהגותו המינית, תיאר את העבירה כהתנהגות חריגה ושלל צורך בטיפול למניעת התנהגויות דומות בעתיד. בא כוח המערער טען בבית המשפט קמא (עמ' 23-22 לפרוטוקול הדיון מיום 24.11.09):

"כבודכם, בסופו של יום הנאשם כאן הודה במיוחס לו, אפשר להבין שבגילו המתקדם הדבר לא בא לו בקלות. ראינו את ההשתלשלות המאוד מאוד בעייתית שלדעתי, השורה אותה שורה שחברתי אומרת בצדק שמופיעה בתסקיר החדש, שהיא לדעתי באמת פתיחתו ותובנתו הראשונה להודות כלפי חוץ, אנו יודעים שאצל עברייני מין הדבר הזה הוא דבר, זה הדבר הקשה והאמיתי. אנשים מנהלים פה שנים משפטים והולכים עם זה עד לקבר עם הידיעה של כן, כן, לא, לא. זה דבר סימפטום ידוע וקשה והוא בסוף נעשה על ידי הנאשם. נכון שהוא נעשה במשורה, ונכון שאנו לא יודעים עד כמה לאבחן ולבחון את האמיתות שלו. אבל בסופו של יום, הוא עשה את הצעד הזה הוא הודה, הוא מנע באמת את העדות של המתלוננת, כאשר אנו קוראים את תסקיר הקורבן אנו מזהים נסיבות חיים כל כך קשות, ואנו מבינים עד כמה היה חשוב באמת למנוע את אותה עדות ואני שמח גם שכתב האישום תוקן בכך שהיא לא היתה צריכה לבוא כדי שבסופו של יום, נצטרך להגיע למסקנה לאחר ניהול הוכחות..."

באותו דיון (היתה בבית המשפט מתורגמנית) ציינה התובעת (פרוטוקול עמ' 19), כי דברי הנאשם "לא מלמדים אותנו לא על חרטה ולא על תובנה אלא על איזשהו ניסיון להקל עכשיו במצבו" (ראו גם עמ' 20, 21). אציין כאן, כי בשונה מן הסניגור המלומד עו"ד שקלאר, איני סבור כי בדברים אלה יש משום הבנה של התביעה כי המערער אינו מודה, אלא טענה מצדה כי החרטה שהובעה מטעמו אינה אמיתית ובאה אך לצרכי הטיעון לעונש. סוף דבר, ביום 30.12.09 נגזר הדין כאמור מעלה.

י"ב.

המערער טען בתצהיר מיום 25.1.10, שהוכן לקראת הערעור, כי הודה במעשים המיוחסים לו בעקבות לחציו של בא כוחו בבית המשפט קמא, ומתוך רצון לסיים את ההליך ולשוב לביתו. במענה לפניית עו"ד שקלאר, בא כוחו בערעור, ציין עו"ד קידר, אשר ייצג את המערער בבית המשפט קמא, במכתב מ- 31.1.10, כי המערער הביע את רצונו בסיום ההליך, באופן המהיר ביותר האפשרי. כנאמר, הוסבר לו "שאם יביע חרטה בפני הגורמים המטפלים, ויקח על עצמו אחריות, הדבר יעזור לו בהמלצות טיפוליות ויגרור התחשבות בעונש". עו"ד קידר ציין, כי בגלגול הראשון של ההודיה, לאחר שהמערער - שהסכים להודיה בנוכחות מתורגמן המוכר לו שהוא משפטן בהשכלתו - שינה עמדתו, נתבקשה חוות דעת פסיכיאטרית, ובבדיקה לא הודה. ואולם, כעבור מספר חודשים שוב הביע רצונו לסיים את התהליך באופן מהיר, והוסבר לו כי הדבר כרוך בהודיה כנה ובשיתוף פעולה, צוין, כי למערער היו הסתייגויות קלות מכתב האישום המתוקן בשנית, בעיקר באשר לשימוש בכוח כלפי המתלוננת, "אולם באשר לליבת האירועים לא היתה לו הסתייגות אם כי הוא לא הביע זאת במפורש בפני. בסופו של דבר ההחלטה על סיום ההליך היתה נונה (כך במקור- צריך, ככל הנראה, להיות נתונה - א"ר) לו וכך הוא החליט!". עד כאן השתלשלות האירועים.

י"ג.

סבורני כי חזרת המערער מכתב האישום היתה "חזרה טקטית" שבאה לתעתע במערכת ולהיטיב את מצבו, מתוך תקוה שלא ייאלץ לרצות עונש מאסר בפועל ("כדי לסיים את הסיוט, ובגלל שפחדתי ובגלל שלא יכולתי

יותר לסבול את התנאים המגבילים ומתוך אמון שלא אכנס לכלא- הסכמתי להודות והודיתי"- סעיף 10 לתצהיר המערער מיום 25.1.10). מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה, כאמור, כי המערער הבין את ההליך והשלכותיו, ואף שם התעורר הרושם כי הוא מנסה לשטות במערכת, כפי שתועד למעלה. גם אם נאמר כי חזרתו של המערער מן ההודיה בפעם הראשונה נבעה מאי הבנתו לגבי מהות ההליך, הצדקת חזרתו מההודיה בפעם השניה מוקשית, ואישור חזרה מהודיה, בפרט כאשר מדובר בהסדר טיעון, מהוה "'אפשרות תמרון' שאינה משרתת את טובת הציבור ואת דרישות הצדק" (ע"פ 945/85

פלוני נ' מדינת ישראל , בעמ' 579, (השופט בך)).

י"ד.

אשר לטענות שמפנה המערער כנגד הייעוץ המשפטי שניתן לו, ברי כי ככלל המלצתו של סניגור להודות, תוך הבהרה שאם לא יודה צפוי לו עונש חמור יותר, אין בה להצדיק מתן היתר לחזרה מן ההודיה (רע"פ 10705/05 מסיקה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), הדעת נותנת כי המלצה כזאת תינתן על-סמך לימודו של חומר הראיות על-ידי הסניגור והשתכנעותו, כי אין סיכוי של ממש לזיכוי ולעומת זאת להסדר ייתכנו יתרונות. נכון כי הגבול בין המלצה ללקוח לבין "הפעלת לחץ" מתוך רצון לסייע, עלול להיות דק, ועל הסניגור להיזהר שמא מתוך רצונו לסייע ללקוחו להיחלץ מהצרה אליה נקלע, יגרום לו למסור הודיה בניגוד לרצונו הכן. בענייננו ציין עו"ד קידר בפני בית המשפט קמא "אין מקום לטעמי לחקור בצורה שרצתה ב"כ המאשימה עד כמה ההודיה הזו אמיתית או לא. אני חושב שצריכים לקבל את ההודיה ולא להגיד עכשיו, אחרי שנדברנו ואחרי שישבנו עד כמה היא נכונה או לא..." (פרוטוקול הדיון מיום 24.11.09). ועוד, בדיון ציין הסניגור לגבי הודיית המערער, כי היא "צעד שאמנם נעשה במשורה, ונכון שאנו לא יודעים עד כמה לאבחן ולבחון את האמיתות שלו. אבל בסופו של יום הוא עשה את הצעד הזה הוא הודה..." חלק מהדיון נסב על עניין המסוכנות, והסניגור העלה אמנם אפשרות של הערכת מסוכנות נוספת; שם גם תיבחן אמיתות ההודיה. דומני כי היה בדברי הסניגור משום תובנה של אמונה בהודיה בעקבות ההמלצה שנתן, אם כי שמר על "שולי ביטחון".

ט"ו.

זה המקום לומר, כי במקרים בהם היתה חזרה מהודיה "בסיבוב ראשון" והנאשם שב ומבקש להודות, על בית המשפט להתייחס בחשדנות להודיה נוספת ולבחון אותה בזכוכית מגדלת. לטעמי בנדון דידן היה עדיף כי בית המשפט, נוכח השתלשלות הדברים, יפנה למערער ישירות ויברר עמו את עמדתו, כפי שעשה בסיבוב הראשון, ולא עשה הפעם. ואולם, לפני בית המשפט היתה ההודיה, ועמה התסקיר השני של שירות המבחן שבו ניתן להודיה ביטוי מהותי, ועל כן איני סבור שהכף נוטה להחזרת הגלגל לאחור.

ט"ז.

כללם של דברים, בסופו של יום לא השתכנעתי כי יש מקום לקבל את הבקשה לחזרה מהודיה. הבאתי בחשבון בעיקר את אלה: הבקשה באה בפעם שניה, לאחר שאושרה חזרה מהודיה בראשונה. היא באה הפעם לאחר

גזר הדין , דבר המעלה את רף הבדיקה; בפני שירות המבחן בתסקיר השני 22.11.09 הודה המערער באופן ברור ביותר, וכן כמובן הודה בפני בית המשפט; סניגורו מתאר, כאמור, את השתלשלות שהביאה להודיה, שלפי הבנת הסניגור היתה מובנת למערער; והפסיכיאטרים התרשמו ממי שמחמיר את מצבו במכוון בעת בדיקתו על ידיהם. אכן, המ דובר באדם לא צעיר, בעל רקע נורמטיבי. ואולם, אין באלה לטעמי כדי להחזיר את הגלגל. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, ובית המשפט שמע הודיה וקרא את התסקיר הברור, ועל כן סבורני כי אין להיעתר לערעור לעניין ההודיה.

י"ז.

הערעור באשר לחומרת העונש יידון בפני ההרכב

במחצית השניה של יולי 2010, והמזכירות תקבע לכך מועד; יוזמן תסקיר מעדכן משירות המבחן למבוגרים, ואנו מבקשים כי יוגש עד יום 15.7.10 ומקדימים תודה לשירות המבחן. אשר לבקשה להערכת מסוכנות נוספת שהוגשה ערב הדיון (16.5.10) לא ראינו מקום להיעתר לה, נוכח מועדה (11.5.10) של ההערכה הקודמת, תוכנה ובמיוחד תוצאתה. יוער כי שלא כנטען בבקשה, עמד גזר הדין

בפני מעריך

המסוכנות, כמצוין בהערכה עצמה.

ש ו פ ט

השופט י' דנציגר:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופטת מ' נאור :

אני מסכימה.

הוטרדתי בעניין השאלה אם לאפשר למערער לחזור בו מהודייתו בשל מצבו הנפשי של המערער. בא כוח המערער הציג חוות דעת פסיכיאטריות פרטית מיום 2.3.2010 המדברת על סימני דמנציה אצל המערער, ושאלתי את עצמי אם הדבר השפיע על ההודיה. בסופו של דבר החלטתי להצטרף לעמדת חברי: המערער היה מאושפז בבית החולים אברבנאל לתקופה לא קצרה מה-15.6.2009 עד 10.7.2009 לשם הסתכלות ומתן חוות דעת פסיכיאטרית. בפני הצוות הפסיכיאטרי הכחיש המערער את המעשה וטען כי אינו זוכר את האירוע וכי אינו יודע באיזו ילדה מדובר. ואולם, עורכי חוות הדעת ציינו כי קיימת ירידה קוגניטיבית קלה ; לא נראה לדעתם כי מדובר בדמנציה מתקדמת כפי שמנסה המערער להציג, והעיקר לענייננו – כי קיימים ניסיונות מודעים לבצע החמרה "להוציא תמונה קלינית של חולה נפש או של דמנציה קשה ". חוות דעת זו שניתנה לאחר הסתכלות ארוכה קדמה אמנם להודיה השנייה (שניתנה ב-17.9.2009), אך מדובר בפרק זמן קצר. בנסיבות אלה אין מקום לחשש שההודיה נבעה מבעיות קוגניטיביות.

יתכן, כפי שציין חברי, שמוטב היה שבית המשפט היה שואל את המערער שאלות כפי שעשה ב"סבוב הראשון", אך נוכח ההודיה בסיבוב השני גם בפני שירות המבחן (שלא כמו בסיבוב הראשון) ולאור חוות הדעת מבית החולים אברבנאל לפיה המערער עושה ניסיונות מכוונים ליצור תמונה קלינית של דמנציה קשה – החלטתי להצטרף לעמדתם של חברי.

ש ו פ ט ת

הוחלט כאמור בחוות דעתו של השופט א' רובינשטיין.