ער"א 1916/21 ליאור עמוס נ. מדינת ישראל

לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ד' להב ברע"א 1103/21 מיום 15.3.2021 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה.

1.

המערער הגיש בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת רשמת בית המשפט בגדרה נדחתה בקשתו למתן פטור מאגרה בהליך שנקט. לצד בקשת רשות הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 15.3.2021 דחתה הרשמת את הבקשה משום שהמערער לא ביסס תשתית ראויה המצביעה על היעדר יכולת כלכלית. עם זאת, בהתחשב בכך שהמערער אינו מיוצג ובהתחשב שבמוקד ההליך העיקרי עמדה דחיית בקשה לפטור מאגרה, גובה האגרה הופחת והועמד על סך של 500 ש"ח וגובה הערובה נקבע על סך של 2,000 ש"ח.

2.

מכאן לערעור שלפנַי. עד כמה שניתן להבין את האמור בו, המערער שב ומבקש לקבל פטור מאגרה בשל מצבו הכלכלי.

3.

דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים כגון דא הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ער"א 42/21 פלוני נ' רשת מדיה בע"מ , פסקה 4 (7.1.2021); בש"א 8186/20

פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (2.12.2020)). מקרה זה אינו נמנה כלל עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשמת, בפרט כאשר היא הלכה לקראת המערער כברת דרך כשהפחיתה את סכום האגרה והערובה, זאת על אף שהמערער לא הניח תשתית עובדתית ברורה ביחס למצבו הכלכלי הנטען.

הערעור נדחה.