רע"א 1103/21 ליאור עמוס נ. מדינת ישראל

1.

המבקש – שאינו מיוצג – הגיש תביעה כספית נגד מדינת ישראל, על סך "בין 40,000,000 ש"ח לבין מיליארד דולר". כעולה מכתב התביעה (שאורכו שני עמודים) המדינה הרוויחה מפטנט של המבקש ואף קיבלה בגינו תשלומים מארצות הברית. כנטען בתביעה, הכספים דרושים למבקש בשל מצבו הכלכלי. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה. רשמת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' ערקובי ) הפנתה את המבקש לסיוע המשפטי, וציינה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ובפרט עילה לסכום הנתבע, ומשכך אין מקום להורות על פטור מאגרה. הרשמת הוסיפה כי התצהיר שצורף לבקשה, כמו גם תדפיסי החשבון שצורפו, חסרים פרטים שמאפשרים להיעתר לבקשה. ביום 26.1.2021 הגיש המבקש בקשה שהוכתרה "בקשה להקדמת מועד דיון ו/או תשלום הוצאות", ובו ביום ציינה הרשמת בהחלטתה כי לא הומצאו מסמכים בהתאם להחלטתה הקודמת ולכן נדחית הבקשה לפטור מאגרה. לאחר שהוגשה בקשה נוספת ביום 31.1.2021, החליטה הרשמת שההליך ימחק משלא שולמה האגרה וכי חוב האגרה יבוטל. לאחר שהוגשה בקשה נוספת בתיק, קבעה הרשמת ביום 2.2.2021 כי "בתיק ניתנו החלטות ואינני מוצאת להידרש להודעה נוספת זו".

2.

ערעור שהגיש המבקש על החלטה אחרונה זו נדחה ביום 11.2.2021 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת העמיתה ש' דותן ) בגדרי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בית המשפט עמד על כך כי בכתב התביעה לא נכללו פירוט הפטנטים שנטען שהמבקש המציא, לפני מי הוצגו וכיצד נעשה בהם שימוש; לא צוינו מועדי האירועים שהקימו את עילת התביעה; ולא הובהר כיצד חושב סכום הפיצוי שנתבע. משכך, נקבע, כתב התביעה אינו מגלה עילה, לא כל שכן ביחס לסכום שנתבע בו. בית המשפט ציין כי לפיכך מתייתר הדיון במצבו הכלכלי של המבקש, אך הוסיף כי לא צורפו כל האסמכתאות הנדרשות להוכחת מצבו הכלכלי של המבקש. בית המשפט קבע כי אין די בטענת המבקש כי בשנת 1999 פטר אותו נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב דאז, השופט א' גורן ,

מתשלום אגרה, שכן אין בכך כדי להעיד על מצבו הכלכלי של המבקש היום.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה חוזר המבקש, בעיקרם של דברים, על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי. בכל הנוגע לבקשה לפטור מאגרה, המבקש שב וצירף את פירוט היתרות בחשבון הבנק שבבעלותו והוא מוסיף כי "עניתי למה שכבוד הרשמת ביקשה". לבסוף, מציין המבקש כי ההחלטות שניתנו בעניינו לא הומצאו לו.

למען שלמות הדברים יצוין כי גם בהליך שלפניי הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה וערבון. המשיבה התנגדה לבקשה, וביום 15.3.2021 הורתה כב' הרשמת ד' להב על הפחתת סכום האגרה והערובה. ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחה (ער"א 1916/21 ליאור נ' מדינת ישראל (24.3.2021)).

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית שחשיבותה הציבורית חורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או כאשר יגרם למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); רע"א 1139/21 פרג' נ' עמותת יד יפה , פסקה 5 (14.3.2021) ; רע"א 2316/10 בן יעקב נ' בלונדיר , פסקה 4 (6.3.2011) ). אמת המידה האמורה יפה גם בבקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת הרשם באותה ערכאה (רע"א 8856/20 ישעיהו נ' כהן , פסקה 4 (27.1.2021) ; רע"א 710/20 סבוב נ' גמא ניהול וסליקה בע"מ , פסקה 6 (23.6.2020) ). לא מצאתי כי הבקשה דנן באה בקהל המקרים האמורים. על המבקש פטור מאגרה להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: כי אין ביכולתו לשלם את האגרה; וכי ההליך שהגיש מגלה עילה (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). בענייננו, מוכן אני להניח לצורך הדיון ולטובת המבקש (ומבלי להכריע בעניין) כי המבקש הראה שמצבו הכלכלי לא מאפשר את תשלום האגרה בגין תביעתו הנוכחית. עם זאת, כפי שצוין בהחלטות בעניינו, המבקש העריך את סך תביעתו ב-40,000,000 ש"ח וזאת ללא פירוט באשר לעובדות התומכות בעילת התביעה או בסכום המשמעותי שנתבע. משכך, אף בהינתן הפרשנות המצמצמת שניתנה בפסיקת בית משפט זה לדרישה כי ההליך יגלה עילה, לא ראיתי פגם במשקל שניתן לדרישה זו בהחלטות הקודמות בעניינו של המבקש (ראו והשוו: רע"א 8582/19 פלונית נ' פלוני , פסקה

4

(24.2.2020) ; רע"א 4083/15 בוסירה נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 8

(23.8.2015) ). נוכח האמור לעיל, איני סבור שהבקשה דנן מגלה עילה למתן רשות לערער.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.