רע"א 10100/06 ויקטור צמח נ. עיריית רמת השרון

1.

בין הצדדים התנהלו הליכים בשנת 1994 בעניין חוב ארנונה במסגרתם ניתן פסק דין כנגד המבקש אשר הפך לחלוט לאחר דחיית ערעורו של המבקש. בשנת 2004 הגיש המבקש בקשה נוספת לביטול פסק הדין משנת 1994 בטענה לפיה המבקש מעולם לא נרשם כמחזיק של הנכס בגינו הוטל חוב הארנונה. ביום 20.2.05 ניתנה החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ד' הורנצ'יק) לפיה יותר למבקש להביא ראיות נוספות בטענת התרמית שהעלה. ביום 26.4.06 ניתנה פסיקתא לבקשת המבקש לפיה יבוטל פסק הדין משנת 1994. על פסיקתא זו הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט המחוזי. המבקש הגיש במסגרת הערעור בקשה לדחיית הערעור על הסף בטענה שאין הליך ערעור על פסיקתא שהינה טפלה לפסק הדין העיקרי. ביום 16.11.06 דחה בית המשפט המחוזי, כב' השופט א' ש' שילה, את הבקשה בקובעו: "אין ממש בבקשה שלפני. ברור כי הערעור הוגשה (כך במקור- ע.א.) על הפסיקתה שהיא למעשה פסק דין שהרי הורתה על ביטול פסק דין קודם, דבר שגם לא עלה מההחלטה שקדמה לה. בנסיבות אלה בדין הוגש ערעור, והבקשה נדחית."

2.

על החלטתו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשה זו. המבקש טוען כי הפסיקתא שניתנה מבטאת את האמור בהחלטה מיום 20.2.05 ולפיכך היא נבלעת בה ואין מקום לאפשר ערעור עליה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה ובתגובת המשיבים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה. רשמי בית משפט זה ערכו הבחנה בין פסיקתא שהינה טפלה לפסק הדין העיקרי לבין פסיקתא אשר מפרשת את פסק הדין ויכולה לשנות את ההכרעה בו. במקרה האחרון נפסק כי יש לראות בפסיקתא חלק מפסק הדין המקורי ולפיכך ישנו ערעור בזכות עליה (ע"א 5982/04 מדינת ישראל נ' טכורש (לא פורסמה, 16.2.05)). במקרה דנן ראה בית המשפט המחוזי בפסיקתא שניתנה שינוי לכאורה של ההכרעה שניתנה בהחלטה המקורית ולפיכך דחה את בקשתו של המבקש לדחיית ערעור המשיבים על הסף. בקביעתו זו של בית המשפט אין מקום להתערב בגלגול שלישי. יתרה מכך, מדובר בהחלטת ביניים, אשר הנטייה להתערב בה בגלגול שלישי מצומצמת עוד יותר (רע"א 2203/07 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ (לא פורסמה, 13.8.07)). במקרה זה החלטת הביניים לא סתמה את הגולל על טענותיו של המבקש ולפיכך הוא יוכל לשוב ולהעלותן, וכן טענות נוספות לגופו של עניין, בהליך העיקרי ובערעור על פסק הדין שינתן, אם ידחו טענותיו של המבקש.

לפיכך, הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪.