פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10207/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1.
עזבון המנוחה סקליאר יוספה דניאל
2. לימור לאה סקליאר
3. חיים ראובן סקליאר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - משרד הבריאות
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בתיק א 059793-10-15 שניתנה ביום 22.12.2016 על
ידי כבוד השופטת ב' טלקובסקי
בשם המבקשים:
עו"ד ירון קרו
החלטה
1.המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה בגין רשלנות רפואית (ת"א 59793-10-15). כתב ההגנה הוגש ביום 22.3.2016. ביום 28.11.2016 עתרה המשיבה להארכת מועד למשלוח הודעת צד ג', בטענה כי חוות דעת רפואית שהוגשה מטעמה מלמדת כי צד זה נחוץ לבירור המחלוקת בהליך. לאחר קבלת תגובת המבקשים ותשובת המשיבה לתגובתם, נעתר בית המשפט (כב' השופטת ב' טולקובסקי ) לבקשה להארכת מועד.
2.בבקשה שלפניי טענו המבקשים כי לא היה מקום להיענות לבקשה כיוון שהטענות המועלות בהודעה, שהינן טענות בעניין שברפואה, אינן נתמכות בחוות הדעת הרפואית. כמו כן נטען כי על מנת למנוע הליכים מיותרים יש לדון בבקשה בשלב זה של ההליך ולא במסגרת הערעור.
3.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
אפשרות הנתבע לשלוח הודעת צד ג' מוסדרת בתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי "בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע
ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה (...)".
לפי תקנה 220(ב), ההודעה תוגש בתוך פרק הזמן שנקבע להגשת כתב ההגנה, אלא אם קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר להגשתו. בתוך פרק הזמן שנקבע, רשאי הנתבע לשלוח הודעת צד ג', ללא נטילת רשות מבית המשפט (ראו החלטתי ברע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק),
פסקה 12 (21.2.2014) (להלן: עניין עיריית חיפה ); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 791 (מהדורה שתיים עשרה, 2015) (להלן: גורן )). לפי תקנה 528, רשאי בית המשפט או הרשם להאריך את פרק הזמן להגשת ההודעה, בהתאם לשיקול דעתו.
במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קיבל בקשה להארכת מועד לשליחת הודעת צד ג'. אי לכך, ההחלטה נופלת במובהק בגדרי סעיף 1(2) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 המורה כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך". די בכך כדי להידחות את הבקשה על הסף (רע"א 44/14 צומן נ' עיני , פסקה 8 ( 18.2.2014 ) ; רע"א 4111/16
חמד נ' קובטי (30.5.2016)).
4 . למעלה מן הצורך, אומר כי אף אין הצדקה ליתן רשות ערעור לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
אכן, צירופו של צד שלישי להליך עשוי להשפיע על אופן ניהולו ועל זכויות הצדדים, באופן שעשוי להצדיק לעיתים את התערבותה של ערכאת הערעור (השוו לרע"א 3006/11
בית חולים העמק
נ'
עיזבון המנוחה גלעדי , פסקה 5 (8.12.2011 ( ולעניין עיריית חיפה , פסקה 10, שעניינן בדחיית בקשות להארכת מועד להגשת הודעת צד ג'). במקרה דנן, הבקשה הוגשה עוד לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה, וטענות המבקשת באשר לתוכן חוות הדעת תוכלנה להתברר בהמשך (השוו לרע"א 2237/12 שירותי בריאות כללית נ' טוויל , פסקה 6 ( 14.6.2012)) . אדרבה, לעיתים צירופו של צד שלישי עשוי לתרום לי עילות ההליכים המשפטיים ולחיסכון בזמנם של כלל המעורבים ובהוצאות הכרוכות בניהול הליך נוסף
( ר"ע 457/83
ohio medical products division of air reduction company, inc
נ'
קופת חולים של
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל , פ"ד לז(4) 309, 310 (1983 ( ; גורן , בעמ' 792 ) .
ככל שיתברר כי צירוף הצד השלישי לא היה נחוץ, הרי שככלל,
ניהול הליך סרק אין בו כשלעצמו כדי להצדיק מתן רשות ערעור (רע"א 2856/12
כהן נ' מע"ץ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ,
פסקה 8
( (20.5.2012) , וכפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו, על הימשכות ההליך או על ניהולו של הליך מיותר, ניתן יהיה לפצות בהוצאות.
5.אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' בשבט התשע"ז (5.2.2017).
ש
ו פ ט