רע"א 807/18 עיריית אשדוד נ. פלוני

1.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת ש' יעקובוביץ ) בת"א 36297-02-14 שניתנה ביום 28.12.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקשות להארכת מועד למשלוח הודעת לצד שלישי.

רקע והליכים קודמים

2.

בחודש פברואר 2014 הגיש המשיב, יליד 1985, תביעה נזיקית נגד המבקשות והמדינה בגין פציעתו בתאונה מיום 2.3.2007. בתביעה נטען כי המשיב נפגע במהלך משחק קט רגל במגרש ספורט בבית ספר מקיף ח' אשדוד, בעת שנדחף על ידי אחד השחקנים לעבר קורת בטון שהוצבה בקצה המגרש. המשיב טען בתביעה כי התאונה ארעה כתוצאה מרשלנותן של המבקשות ועל כן יש להטיל עליהן את האחריות לתאונה ולתשלום הפיצויים. המבקשות כפרו באחריותן לתאונה. לאחר שהוגשו כתבי הגנה וחוות דעת רפואיות, ולאחר שמונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט אשר הגישו את חוות דעתם, ואף נקבעה ישיבת גישור בין הצדדים, הגישו המבקשות ביום 6.12.2017 בקשה להארכת מועד למשלוח הודעה לצד שלישי – הוא האדריכל אשר תכנן את מגרש הספורט (להלן: צד השלישי ). המשיב התנגד לבקש וטען תחילה כי יש לדחות את הבקשה על הסף מאחר ולא צורף לה תצהיר. לגופם של דברים טען המשיב כי קבלת הבקשה תגרום לו נזק כבד בסרבול ההליך ובעיכובו נוכח השלב המאוחר בו הוגשה הבקשה, לאחר שנים ממועד הגשת התביעה, ולאחר שכאמור הסתיימו כל ההליכים המקדמיים והתיק בשל לשמיעת ההוכחות. מנגד טענו המבקשות כי הן נתקלו בקושי לאתר את הצד השלישי, וכי ככל שבקשתן תידחה הן יגישו תביעה נפרדת נגד הצד השלישי ויבקשו לאחד את התביעות.

החלטת בית המשפט המחוזי

3.

ביום 28.12.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בית המשפט המחוזי קבע כי אומנם המגמה בפסיקה בנוגע להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי היא ליברלית ומקלה, וכי הרציונל העומד בבסיסה הוא יעילות הדיון וריכוז ההכרעה בכל המחלוקות בהליך אחד. אולם, בנסיבותיו של מקרה זה לא מצא בית המשפט המחוזי כי הוכחו "טעמים מיוחדים שירשמו" כפי שנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כמו כן, ציין בית המשפט המחוזי כי המבקשות לא צירפו תצהיר לבקשה ונמנעו מלהסביר באופן מפורט מדוע רק עתה, לאחר שנים שהתביעה מתנהלת, אותר הצד השלישי. בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי בשים לב לשלב הדיוני בו נמצא ההליך, ברור כי הגשת הודעה לצד שלישי בשלב הזה תגרום לעיכוב רב של ההליך, שכן הדבר יגרור לנסיגה של ההליך לשלב הדיון המקדמי שהסתיים זה מכבר. עוד נקבע כי לאור חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי המומחים הרפואיים שמונו על ידי בית המשפט, נכותו הרפואית והתפקודית של התובע קשה. לפיכך, הגשת ההודעה לצד שלישי בעת הזו עלולה להאריך באופן ניכר את ההתדיינות ולגרום למשיב נזק שאינו מידתי. בית המשפט המחוזי ציין כי דחיית הבקשה אינה סותמת את הגולל על זכויותיהן של המבקשות כנגד הצד השלישי והן תוכלנה לממשן בהליך נפרד. לאור כל אלה, נדחתה הבקשה.

על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

4.

המבקשות העלו טענות רבות בבקשתן כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר טוענות המבקשות כי בשל השיהוי שנקט המשיב בהגשת תביעתו, שנים רבות לאחר התאונה, התקשו הן לאתר את הצד השלישי ועל כן הגישו את הבקשה בשלב מאוחר של ההליך. עוד טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא התחשב בסיכון אליו יהיה חשוף הצד השלישי כאשר יידרש למסור את גרסתו כעד תוך שהוא חשוף להגשת תביעה נפרדת נגדו בתום ההליך. בנוסף, טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שקבע כי היעתרות לבקשה תיפגע בזכויות מהותיות של המשיב, וזאת בין היתר גם מאחר שהמשיב הוא זה אשר מנהל את התביעה בעצלתיים. עוד נטען כי דחיית הבקשה תסתום את הגולל על הליך הפשרה, וכן כי הצד השלישי ינהל את ההליך בהגינות ויגבש עמדתו ביחס לניהול ההליך בפרק זמן קצר.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

נקבע לא אחת כי דחיית בקשה למתן הודעה לצד שלישי היא החלטה דיונית באופייה, ולא בנקל תתערב בה ערכאת הערעור (רע"א 8644/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וייץ , פסקה 12 (21.2.2016) (להלן: עניין כלל ); רע"א 5118/17 קסל נ' יוחאי , פסקה 5

(12.9.2017)). קביעה זו נכונה ביתר שאת שעה מדובר בדחיית בקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי כבעניינו. על כן על-מנת להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור נדרשות המבקשות לעבור משוכה גבוהה.

6.

אני סבורה כי המבקשות לא הצליחו לעבור משוכה זו. בית המשפט המחוזי בחן את טענות הצדדים וקבע כי בנסיבות העניין הפגיעה במשיב ובניהול ההליך תהיה קשה ובלתי מידתית (ראו: רע"א 3006/11 בית חולים העמק נ' עיזבון המנוחה עפרה גלעדי , פסקה 5 (8.12.2011) (להלן: עניין גלעדי )). בית המשפט המחוזי סבר כי על אף המגמה הליברלית בפסיקה בנוגע להודעה לצד שלישי, במקרה זה ונוכח השלב הדיוני בו מצוי ההליך, אין לקבל את הבקשה. בכך צדק בית משפט המחוזי. מעת הגשת התביעה ועד הגשת הבקשה חלפו קרוב לארבע שנים (השוו: עניין כלל , פסקה 17), במהלכן הסתיימו ההלכים המקדמים, מונו מומחים רפואיים ואף הוגשו חוות דעתם. ברי כי צירוף הצד השלישי להליך בשלב זה, הזכאי שיהיה לו יומו, יחייב פתיחת ההליכים המקדמיים מחדש, ובכלל זה מתן אפשרות לצד השלישי להתייחס למינוי המומחים ולזהותם. אין להוציא מכלל אפשרות שהצד השלישי יבקש לפסול את חוות הדעת הרפואיות שהוגשו כבר לתיק בית משפט בטענה שיש לאפשר לו לממש את זכותו להפנות חוות דעת רפואית מטעמו למומחה מטעם בית המשפט, טרם מתן חוות דעתו של המומחה. כמו כן רשאי הצד השלישי לעמוד על קבלת תצהיר גילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלונים, ועוד כהנה וכהנה. הנה כי כן, צירוף הצד השלישי להליך בשלב הזה, יסרבל עד מאוד את ההליך ויעכב מאוד את סיומו. בכך תיגרם פגיעה ממשית למשיב (השוו: עניין גלעדי , פסקה 4; רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק) , פסקה 15 (21.2.2014); רע"א 10207/16 עזבון המנוחה סקליאר יוספה דניאל נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות , פסקה 4 (5.2.2017)). מנגד, לא נראה כי עלה בידי המבקשות לשכנע כי ישנה הצדקה לאיחור הניכר בהגשת ההודעה לצד השלישי. כמו כן, למבקשות עומדת הזכות להגיש תביעה נפרדת נגד הצד השלישי. לפיכך, באיזון הכולל, נראה כי אכן הכף נוטה לטובת המשיב, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

7.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.