רע"א 3006/11 בית חולים העמק נ. עיזבון המנוחה עפרה גלעדי

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (רע"א 4581-03-11, כבוד השופט א' קיסרי ) לפיו נדחתה בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (ת"א 6522-08, כבוד השופט א' רובס ) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להארכת המועד להגשת הודעת צד ג'.

2.

המשיבים הגישו תביעה נגד המבקשים בעילה של רשלנות רפואית עקב אי אבחון במועד בדבר גידול סרטני אצל התובעת, אשר חלתה בגזזת. לאחר שהוגשה

חוות דעת רפואית מטעם המשיבים, הגישו המבקשים בקשה מוסכמת להארכת המועד למשלוח הודעת צד ג' נגד המדינה.

בית משפט השלום דחה את הבקשה בציינו כי הטענה בדבר חובתה של המדינה ליידע חולי גזזת בסיכונים הפוטנציאליים בטיפולים הקרינתיים שקיבלו, עלתה לראשונה בחוות הדעת שהוגשה למעלה משנה, קודם לכן. התביעה הוגשה כשלוש שנים עובר לבקשה הנדונה והמשיבים אף הגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם. הגשת הודעת צד ג', כך נפסק, בשלב מתקדם של ההליך, משמעותה פתיחתו מחדש. על החלטה זו הוגשה בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אין ליתן משקל רב לעובדה שהבקשה הוגשה בהסכמת הצדדים. נפסק כי אין כל דופי בנימוקי בית משפט השלום ואין כל עילה להתערב בהחלטה. במישור הדיוני נקבע שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות ביניים ואין מקום, בנסיבות המקרה, לסטות מן הכלל. מכאן הבקשה הנידונה, שאף היא הוגשה בהסכמת המשיבים.

3.

לטענת המבקשים לא היה מקום לדחות את בקשתם מהטעם של פגיעה ביעילות. נטען, כי החלטת בית משפט קמא תוביל לכך שתוגש תביעה נוספת נגד המדינה ויתנהל הליך משפטי כפול, לרבות שמיעת עדים. מנגד, לא ייגרם כל נזק מהיעתרות לבקשה במיוחד שההליך מצוי בשלב של קדם משפט. לגופו של עניין הודגש כי במרבית התיקים בסוגיית הגזזת, מדינת ישראל היא הנתבעת העיקרית ואילו קופות החולים משמשות כצד שלישי. משמעות הדברים שהמדינה היא צד מהותי ביותר בניהול ההליך דנא. הפסיקה אף הכירה בכך. יתרה מזו, המדינה מחזיקה בנתונים עובדתיים ורפואיים מהותיים שיתרמו להכרעה צודקת ויעילה.

4.

לאחר עיון בבקשה שהוגשה בהסכמת המשיבים, בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום ובחומר שהוגש, הגעתי למסקנה כי יש לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור ולהכריע בערעור לגופו.

בית משפט השלום דחה את הבקשה להארכת המועד, בפועל, מטעם אחד בלבד והוא המועד בו היא הוגשה. זאת, תוך מתן משקל לטעמי יעילות. נפסק שהתרת הודעת צד ג' בתיק שמתנהל במשך כ-3 שנים, תוביל לפתיחתו מחדש של כל ההליך. שיקול עיתוי הבקשה רלוונטי הוא. ברם, אין לצפות רק על חלוף הזמן מפתיחת ההליך, או למצער, על חלוף הזמן ממועד אחר, כגון הגשת חוות דעת במקרה זה, אלא יש לבחון גם את השלב בו מצוי ההליך. בתיק זה ההליך עדיין מצוי בקדם משפט והגשת חוות הדעת טרם הושלמו. לכך יש להוסיף שהבקשה הוגשה בהסכמה ושבראייה רחבה יותר שיקולי יעילות פועלים גם לכוון של קבלת הבקשה. ברם, אף אלה אינם חזות הכל. מתפקידו של בית המשפט לבחון את מהות השינוי הדיוני המתבקש על ידי צד – כאן הודעת צד ג'.

5.

מטרת ההליך של הודעה לצד שלישי היא לרכז בהליך אחד את כל ההליכים המשפטיים הנוגעים אליו. מטרות נוספות הנגזרות מהאמור הינן שהנתבע לא ייאלץ להתדיין מחדש עם צד שלישי, מתן עדיפות להכרעה במערכת היחסים בין כל הצדדים הרלוונטיים וחסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד צד שלישי (ראו: אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007, עמ' 425).

המבקשים והמשיבים הניחו תשתית עובדתית ומשפטית התומכות לכאורה בעמדה שהמדינה היא צד רלוונטי בתביעה מעין זו. כך למשל צוין בחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבים, פרופ' שכטר, כי המדינה הכירה באחריות להתפתחות מחלות ממאירות כתוצאה מהטיפול הקרינתי שקיבלו אנשים עם גזזת. אין בכך כדי לקבוע ממצאים בשלב זה, פרט לכך שראוי ליתן משקל ממשי לאמור במסגרת הבקשה הנדונה. דא עקא, הערכאות שדנו בעניין כלל לא נתנו את דעתן לעניין. יובהר, כי הסכמת הצדדים כשלעצמה אינה מחייבת את קבלת הבקשה, עם זאת הדבר מהווה שיקול. בית המשפט הוא המופקד על ניהול הליך צודק ויעיל. העיקר הוא שיש לשקול בקשה מעין זו, על ידי עריכת השוואה בין 'היתרונות' שבצירוף צד ג' לבין 'היתרונות' שבאי צירופו. נדרשת בדיקה פרטנית של כל השיקולים (וראו רע"א 4038/09 גיל ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר ג'ורג' מ.א.ר בע"מ ואח' , (19.7.09)).

בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי ערכאת הערעור אינה נוטה ליתן רשות ערעור בהחלטות דיוניות. הדברים נכונים במישור העקרוני. זכות ערעור עומדת לצדדים בכל מקרה בסופו של ההליך ואין מקום לקטוע את הרצף הדיוני רק בשל טענה בדבר טעות משפטית שממילא ניתן יהא להידרש לה במסגרת ערעור בזכות היה וצד יחפוץ בכך (ראו רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש , (25.6.07)). לצד זאת, יוזכר כי "רשות ערעור תינתן בדרך-כלל במקרים שבהם אם לא תינתן הכרעה בתוך פרק זמן קצר, יקשה להשיב את המצב לקדמותו מבחינת זכויות הצדדים מאוחר יותר; או במקרים שבהם מתן רשות ערעור עוד טרם פסק-הדין הסופי מוצדק מבחינת היעילות הדיונית ועשוי לחסוך זמן שיפוטי יקר" (דברי כב' המשנה לנשיאה השופט א' ריבלין ברע"א 6514/10 פלוני נ' אהוד רוזנר , (22.5.11)). בענייננו, היעילות הדיונית דורשת שההליך יתנהל בפסים הנכונים תוך מתן רשות למבקשים לשלוח הודעת צד ג'.

6.

לנוכח האמור דין הערעור להתקבל. החלטת בית המשפט המחוזי בטלה. תחת זאת הנני קובע כי ניתנת בזאת אורכה למשלוח הודעת צד ג' כמבוקש. ההודעה תישלח תוך 30 יום. אין צו להוצאות.