רע"א 7176/21 עיריית חדרה נ. ניסן הלברשטיין

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט חננאל שרעבי ) בת"א 43873-01-21 מיום 12.9.2021, במסגרתה נדחתה בקשה להגשת הודעה לצדדים שלישיים.

1.

המשיבים, ניסן הלברשטיין, שירלי הלברשטיין ורן הלברשטיין (להלן: המשיבים ) הם הבעלים של שני מגרשים הידועים כחלק מחלקה 28 בגוש 12798 בעיר חדרה (להלן: המקרקעין ). ביום 25.10.2018 הגישו המשיבים תביעה לסילוק יד נגד עיריית חדרה (להלן: העירייה ) בבית משפט השלום בחיפה, בטענה כי זו פלשה שלא כדין למקרקעין שבבעלותם, ובנתה בהם מאגר מים (להלן: מאגר המים ) ללא הסכמתם (ת"א 63644-10-18. להלן: התביעה לסילוק יד ). המשיבים טענו כי במעשיה אלו העירייה התעשרה שלא כדין על חשבונם והסבה להם נזקים משמעותיים. ואולם, כיוון שגובה הסעד הכספי לו הם היו זכאים, לשיטתם, עלה על גבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום, המשיבים שמרו על זכותם להגיש תביעה כספית נפרדת לבית המשפט המחוזי.

2.

ביום 30.10.2019 קיבל בית משפט השלום את התביעה לסילוק יד, והורה לעירייה לסלק משטח המקרקעין את מאגר המים שהקימה, ולהשיב את מצב המקרקעין לקדמותו. בהמשך, ביום 24.1.2021 הגישו המשיבים את ההליך דנן: תביעה כספית נגד עיריית חדרה לבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתה התבקש בית המשפט לחייב את העירייה לשלם למשיבים דמי שימוש ראויים בגין התקופה בה זו עשתה שימוש שלא כדין במקרקעין, וכן לפצות את המשיבים בסכום העלות של השבת מצב המקרקעין לקדמותו, לאחר שלפי הטענה, העירייה לא שיקמה את המקרקעין כנדרש, וזאת בניגוד לפסק דינו של בית המשפט השלום (להלן: התביעה הכספית ).

3.

ביום 19.4.2021 הגישה העירייה כתב הגנה במסגרת התביעה הכספית, וביום 2.5.2021 הגישו המשיבים את כתב תשובתם. עוד קודם לכן, בהחלטת בית המשפט מיום 25.2.2021, נקבע כי ישיבת קדם המשפט הראשונה בתביעה הכספית תתקיים ביום 12.9.2021.

4.

עם זאת, ביום 9.9.2021, שלושה ימים לפני מועד ישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק, הגישה העירייה בקשה להתיר לה לשלוח הודעה לצדדים שלישיים (להלן: הבקשה למשלוח הודעה לצדדים שלישיים ). במסגרת הבקשה, טענה העירייה כי ככל שהיא תחויב לפצות את המשיבים בגין אי השבת מצב המקרקעין לקדמותו, הרי שהיא זכאית לפיצוי, שיפוי או השתתפות מצד הצדדים השלישיים: החברה הכלכלית לחדרה, "אור-הד" הנדסה בע"מ ונדים כמאל ובניו בע"מ (להלן: הצדדים השלישיים ). לטענת העירייה, הצדדים השלישיים הם אלו אשר היו אחראים על הפיקוח, התכנון והביצוע של העבודות לשיקום המקרקעין, ובבדיקות שערכה העירייה בקרקע התגלה כי במסגרת עבודות השיקום שבוצעו על ידי הצדדים השלישיים, מאגר המים במקרקעין מולא בקרקע מסוג ירוד, אשר אף הכילה בחלקה פסולת בריכוזים משתנים. משכך, בית המשפט התבקש על ידי העירייה להורות כי הצדדים השלישיים יבואו בנעליה בכל עלות המתחייבת כתוצאה מרשלנותם הנטענת.

5.

במסגרת ישיבת קדם המשפט שהתקיימה בתיק ביום 12.9.2021 התנגדו המשיבים לבקשה למשלוח הודעה לצדדים שלישיים. במסגרת זאת, טענו המשיבים כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר ביחס למועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א החדשות ), להגשת הודעה לצדדים שלישיים, וזאת ללא כל הסבר, ועל אף שטענותיה של העירייה כלפי הצדדים השלישיים היו יודעות לה במועד בו הגישה את כתב הגנתה. עוד נטען כי בניגוד להוראות תקנות סד"א החדשות, הבקשה הוגשה שלא במסגרת רשימת הבקשות, ובנוסף כי הבקשה אינה מציגה את הקשר העובדתי והמשפטי בין העירייה לבין הצדדים השלישיים, ומכאן שכלל לא ניתן לדעת בהתבסס על האמור בבקשה מהי אחריותם הלכאורית של הצדדים השלישיים כלפי העירייה. לבסוף, המשיבים טענו כי קבלת הבקשה תגרום לדחיית בירור התביעה הכספית, וכי למעשה זוהי כל תכליתה של הבקשה.

6.

ביום 12.9.2021 דחה בית המשפט קמא את הבקשה למשלוח הודעה לצדדים שלישיים. בפן הדיוני, בית המשפט עמד על כך שהבקשה הוגשה באיחור ניכר של כחמישה חודשים מהמועד שנקבע לכך על פי התקסד"א החדשות, וזאת ללא הסבר של ממש. בית משפט הוסיף כי העירייה הגישה את הבקשה שלא במסגרת רשימת הבקשות, כנדרש. בפן המהותי, בית המשפט קבע כי חלק ניכר מהתביעה הכספית בדמות הדרישה לקבלת דמי שימוש ראויים בגין השימוש שהתבצע על ידי העירייה במקרקעין, כלל לא נוגע לצדדים השלישיים, ומכאן כי צירופם לתביעה הכספית עלול להכביד על בירורה. עוד ציין בית המשפט כי לבקשה לא צורפו מסמכים הקושרים את הצדדים השלישיים לעבודות השיקום של המקרקעין, מהם ניתן יהיה ללמוד על אחריותם הלכאורית הנטענת של אותם הצדדים.

7.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה חוזרת העירייה על עיקרי טיעוניה בבקשה למשלוח הודעה לצדדים שלישיים, ומוסיפה כי תהליך בדיקת טענות המשיבים בתביעה הכספית ארך זמן רב מעצם טבעו ומורכבותו. בנוסף, העירייה טוענת כי בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהל הליך נוסף הנוגע להקמתו של מאגר המים, אשר הוגש על ידי בעלי זכויות אחרים במגרשים נוספים הממוקמים באותה חלקת הקרקע בה ממוקמים המקרקעין (ת"א 66846-12-20. להלן: ההליך הנוסף ), ובמסגרת הליך זה ניתן לעירייה אישור למשלוח ההודעה לצדדים השלישיים. לגישת העירייה, הן המסכת העובדתית והן העילות המשפטיות בתביעה הכספית ובהליך הנוסף זהות, ומשכך ועל מנת למנוע התדיינות כפולה, הדעת מחייבת, כך נטען, כי הליכים אלו יאוחדו. ואולם, לטענת העירייה, החלטת בית המשפט קמא מונעת את האפשרות לאיחוד של הליכים אלו, ולמעשה אף תחייב את העירייה להגיש הליך נוסף, שלישי במספר, נגד הצדדים השלישיים בגין אותה מסכת עובדתית ובאותן העילות. אי לכך, ובראי העובדה כי בתביעה הכספית התקיים נכון למועד זה דיון אחד בלבד, העירייה גורסת כי מאזן הנוחות מחייב לקבל את הבקשה למשלוח הודעה לצדדים שלישיים.

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובות המשיבים.

9.

כידוע, דחיית בקשה למתן הודעה לצד שלישי היא החלטה דיונית באופייה, וככזו לא בנקל תתערב בה ערכאת הערעור (רע"א 807/18 עיריית אשדוד נ' פלוני , פסקה 5 (20.2.2018); רע"א 1159/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ , פסקה 20 (8.5.2018); רע"א 7848/18 מדינת ישראל (משרד התחבורה- רשות הספנות והנמלים) נ' פלונית , פסקה 12 (21.12.2018)). אכן, ייתכנו מקרים כי צירופו של צד שלישי להליך עשוי להיות בעל השפעה משמעותית על אופן ניהולו של ההליך ועל זכויות הצדדים במסגרתו, ולפיכך להחלטה מעין זו יש היבט מהותי אשר עשוי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור (רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק) , פסקה 10 (21.2.2014); רע"א 8644/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וייץ , פסקה 12 (21.2.2016)). ואולם, לא זה המקרה שלפניי.

10.

העירייה הגישה את הבקשה למשלוח הודעה לצדדים שלישיים כחמישה חודשים לאחר המועד שנקבע לכך בהתאם לתקנה 23(ב) לתקסד"א החדשות, החלות על התביעה הכספית, וזאת מבלי שסיפקה הסבר של ממש לשיהוי, וחרף העובדה שמעיון בכתב הגנתה עולה שכבר במועד הגשתו העירייה הייתה מודעת לקיומה של חבות אפשרית מצד הצדדים השלישיים כלפיה. ברע"א 6685/21 דוד יעקב נ' לביב נבואני , פסקה 10 (29.11.2021), עמדתי על המדיניות הנוהגת תחת התקסד"א החדשות בכל הנוגע לחריגה ממועדים שנקבעו בתקנות:

בניגוד למדיניות המקלה שהייתה נהוגה בהתאם לתקסד"א הישנות, תחת התקסד"א החדשות לא בנקל תתקבל בקשה לחריגה ממועד אשר נקבע על ידי התקנות או על ידי בית המשפט, וזאת מתוך הבנה כי " עמידה על כללי סדר הדין היא המאפשרת גישה אפקטיבית לכלל המתדיינים בבית המשפט באופן שוויוני, הוגן ותוך שימוש סביר במשאבי בית המשפט " (דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, עמ' 3).

11.

הנה כי כן, בהתאם למדיניות הנוהגת כיום, בהעדר טעמים אשר ביכולתם להצדיק את האיחור בהגשת הבקשה למשלוח הודעה לצדדים שלישיים, לא נפלה כל טעות מלפני בית המשפט קמא עת סירב להיענות לבקשה זו. אמנם, כטענת העירייה, הבקשה הוגשה בשלבים יחסית מוקדמים של ההליך, ואולם, אף על פי כן, משלוח ההודעה לצדדים השלישיים בשלב זה, צפוי להוביל לעיכוב של מספר חודשים, לכל הפחות, בניהול התביעה הכספית – עיכוב שהיה נחסך, ולו בחלקו, אילו העירייה הייתה מגישה את הבקשה במועד שנקבע לכך. עוד יש לציין בשולי הדברים, כי אין במתן ההיתר למשלוח ההודעה לצדדים שלישיים בהליך הנוסף כדי להועיל לעירייה, וזאת בשל הנסיבות השונות המתקיימות בהליך הנוסף, לרבות העובדה שבאותו ההליך הבקשה הוגשה בהסכמת התובעים, בעוד שבהליך דנן המשיבים, הם התובעים בבית המשפט קמא, מתנגדים לכך. עוד אעיר כי למיטב בדיקתי לא הוגשה כל בקשה לאיחוד בין ההליך דנן לבין ההליך הנוסף, ומכל מקום עניין זה בוודאי אינו מצוי לפניי, וממילא אין בו כדי להשליך על ההכרעה בבקשה דנן. לאור כל האמור, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.

12.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. העירייה תישא בהוצאות המשיבים בסכום של 2,000 ש"ח. בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא נתבקשו תגובות.