רע"א 2672/22 מחצבי אבן בע"מ נ. רשות מקרקעי ישראל

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר מנחם רניאל ) בת"א 31217-06-21 מימים 10.4.2022 ו-13.4.2022, במסגרתן נדחו בקשת המבקשת למתן צו מענה לשאלון ולגילוי מסמכים, וכן בקשתה לזימון עד, בהתאמה.

1.

המבקשת, מחצבי אבן בע"מ (להלן: המבקשת ) היא חברה הפועלת בתחום הכרייה והחציבה. המבקשת מחזיקה בהסכמי הרשאה מטעם רשות מקרקעי ישראל (להלן: המשיבה ) לחציבה בשתי מחצבות, צפונית ודרומית, המצויות באזור נחל אושרת בצפון הארץ (להלן: המחצבה הצפונית ו- המחצבה הדרומית , בהתאמה, וביחד: מחצבות אושרת ).

2.

ביום 14.6.2021 הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המשיבה במסגרתה התבקש בית המשפט, בין היתר, ליתן צו אשר יורה למשיבה להאריך את זכויות ההרשאה של המבקשת לחציבה במחצבות אושרת עד לגמר עתודות האבן במחצבות, ולמצער להאריך זכויות אלו ב-20 שנים נוספות. בכתב התביעה טענה המבקשת כי המשיבה הודיעה שאין בכוונתה לחדש את הסכמי ההרשאה בהם מחזיקה המבקשת ביחס למחצבות אושרת לאחר תום תקופת ההרשאה הנקובה בהסכמים אלו, קרי 31.5.2022. זאת אף על פי שלתפיסת המבקשת מחצבות אושרת כפופות למשטר ההקצאה אשר קדם לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, לפיו נהוג היה כי הקצאתן של מחצבות נמשכת עד תום עתודות האבן באותן המחצבות, באמצעות הסכמי הרשאה המתחדשים מעת לעת (להלן: נוהג ההקצאה ).

יצוין כי ביום 29.12.2021, ולאחר שהמשיבה פרסמה מכרז להקצאת זכויות החציבה במחצבות אושרת, הגישה המבקשת בקשה למתן סעד זמני אשר ימנע מהמשיבה מלהעביר את הזכויות במחצבות אלו לכל גורם מלבד המבקשת. ביום 15.2.2022 קיבל בית המשפט באופן חלקי את הבקשה, ונתן צו מניעה זמני אשר אסר על המשיבה להעניק את הזכויות במחצבה הדרומית לגורם אחר עד להכרעה בתובענה, אך אפשר למשיבה להעניק את הזכויות במחצבה הצפונית לגורמים אחרים.

3.

ביני לביני, ביום 14.2.2022 הגישה המבקשת את רשימת העדים מטעמה, בה נכתב כי "בשלב זה" בכוונת המבקשת להזמין לעדות את מר משה לייש, מנכ"ל המבקשת. עוד ציינה המבקשת במסגרת הרשימה שכיוון שהמשיבה טרם העבירה תצהיר גילוי מסמכים, וכן טרם השיבה לשאלון שהועבר אליה, המבקשת שומרת על זכותה להוסיף ולהזמין עדים נוספים בהמשך, בהתאם לממצאים שיתגלו בהליכים המקדמיים. למחרת, ביום 15.2.2022 הורה בית המשפט קמא על מחיקת המילים "בשלב זה" מרשימת העדים שהוגשה מטעם המבקשת, וזאת על פי תקנה 62 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות ).

4.

בהמשך, ביום 22.3.2022 הגישה המבקשת בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים וצו מענה לשאלון, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיבה לגלות את תיקי המנהל הנוגעים למחצבות אושרת במלואם, לאחר שהמשיבה גילתה רק את המסמכים הרלוונטיים לטענתה מתוך אותם התיקים, בעוד שלגישת המבקשת כלל המסמכים המצויים בתיקים הללו רלוונטיים לתביעה דנן (להלן: הבקשה לגילוי תיקי המחצבות ). כמו כן, בית המשפט התבקש להורות למשיבה לגלות את הסכמי ההרשאה ביחס לכלל המחצבות מהשנים 2002-1988, וכן כל מסמך מדיניות, סיכום דיון, נוהל או החלטת הנהלה הנוגעים אליהם, שכן לתפיסת המבקשת ממסמכים אלו ניתן יהיה ללמוד על נוהג ההקצאה שהיה מקובל בענף המחצבות בתקופה הרלוונטית לתביעה (להלן: הבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה ). עוד התבקש בית המשפט להורות למשיבה להשיב לשאלון שנשלח אליה מטעם המבקשת במלואו, וזאת כיוון שלטענת המבקשת המענה שניתן לשאלון מצד המשיבה היה בלתי מספק (להלן: הבקשה למתן צו מענה לשאלון , וביחד עם הבקשה לגילוי תיקי המחצבות והבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה: הבקשה למתן צו גילוי וצו מענה לשאלון ).

5.

לאחר מכן, ביום 5.4.2022, הגישה המבקשת בקשה להזמנת עד, ולחלופין לתיקון רשימת העדים, כך שיתאפשר לה להזמין עד נוסף מטעמה – מר אברהם לורברבוים (להלן: מר לורברבוים ). בפתח הבקשה המבקשת טענה כי כאשר בעל דין מעוניין לזמן לעדות אדם אשר לא נכלל ברשימת העדים שהוגשה מטעמו לבית המשפט, הרי שלצד האפשרות העומדת לו להגיש לבית המשפט בקשה לתיקון רשימת העדים שהוגשה, ביכולתו גם להגיש בקשה לזימונו של אותו אדם לעדות מכוח תקנה 83 לתקסד"א החדשות, וזאת בתנאי כי הבקשה לזימון תוגש בתוך 30 ימים מיום קביעת מועד הדיון. לגופם של דברים, טענה המבקשת כי מאחר שרשימת העדים מטעמה הוגשה בטרם ניתן מענה לשאלון שנשלח על ידי המשיבה, ובטרם הועבר אליה תצהיר גילוי המסמכים של המשיבה, לא היה ביכולתה להעריך בעת הגשתה אילו עדים עשויים להיות נחוצים לשם הוכחת התביעה, וכי מסיבה זו היא גם שמרה לעצמה, בעת הגשת רשימת העדים מטעמה, את הזכות לזמן עדים נוספים. משהתברר לה בהמשך כי במסגרת הליכי הגילוי לא גילתה המשיבה מסמכים הנוגעים למחלוקת העיקרית בתיק – היא שאלת קיומו של נוהג ההקצאה בתקופת הרלוונטית לתביעה – הבינה המבקשת כי יש צורך בזימונו של מר לורברבוים כעד, שכן כמי שעוסק בתחום המחצבות במשך ארבעה עשורים, ושימש בעבר כמנהלן של מחצבות שונות (מחצבת דימונה ומחצבת מגדל צדק), הוא יכול לשפוך אור על הנוהג הנזכר. אי לכך, בית המשפט התבקש להורות על הזמנתו של מר לורברבוים לעדות, בין מכוח תקנה 83 לתקסד"א החדשות ובין בדרך של מתן היתר לתיקון רשימת העדים שהוגשה (להלן: הבקשה לזימון עד ).

6.

ביום 10.4.2022 דחה בית המשפט קמא בחלקה את הבקשה למתן צו גילוי וצו מענה לשאלון. בתוך כך, בית המשפט ציין בתחילה כי משלוח השאלון על ידי המבקשת למשיבה נעשה באיחור, ומשכך המשיבה כלל לא הייתה מחויבת לענות עליו, וחרף זאת היא עשתה כן. בית המשפט הוסיף כי מתן מענה לשאלות שנשאלו על ידי המבקשת בשאלון ולא זכו למענה מספק לגישתה, יצריך השקעת משאבים ניכרת מצד המשיבה, וזאת כאשר מידת הרלוונטיות של שאלות אלו להליך דנן היא נמוכה, שכן שאלות אלו נוגעות למחצבות אחרות שאינן מחצבות אושרת. אי לכך, בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו מענה לשאלון. מטעם זהה, בית המשפט דחה גם את הבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה, שכן לגישת בית המשפט קמא מידת הרלוונטיות של מסמכים אלו להליך דנן היא נמוכה, וגילויים יצריך השקעתם של משאבים רבים. לבסוף, וביחס לבקשה לגילוי תיקי המחצבות, בית המשפט קבע כי על המשיבה להעביר למבקשת את כלל המסמכים מתוך תיקי המחצבות, ככל שאלו אינם מוגנים בחסיון, וכי המסמכים אשר לגישת המשיבה חוסים תחת חיסיון יוגשו לעיון בית המשפט, ולאחר מכן תינתן החלטה ביחס אליהם.

7.

בנוסף, ביום 13.4.2022 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לזימון עד. בהחלטתו בית המשפט ציין כי בניגוד לטענת המבקשת, תקנה 83 לתקסד"א החדשות אינה מאפשרת את זימונם של עדים נוספים אשר לא נזכרו ברשימת העדים שהוגשה, אלא עוסקת אך בזימונם לבית המשפט של עדים אשר מופיעים ברשימת העדים (בין אם אלו הופיעו בה מלכתחילה ובין אם הם נוספו אליה לאחר קבלת היתר לתיקונה). באשר לבקשה לתיקון רשימת העדים, בית המשפט קבע כי המבקשת ידעה כבר במועד שבו הוגש כתב ההגנה כי עליה יהיה להוכיח את טענתה בדבר התקיימותו בעבר של נוהג ההקצאה בענף המחצבות. אי לכך, ובהינתן כי המבקשת לא הציגה מידע חדש אשר נודע לה עקב השלמת הליכי הגילוי על ידי המשיבה, בית המשפט מצא שלא מתקיים במקרה דנן טעם המצדיק את תיקון הרשימה, ולגישתו על המבקשת היה לכלול עד זה ברשימת העדים שהגישה כבר מלכתחילה.

8.

על החלטות אלו הוגשה בקשות רשות הערעור דנן, במסגרתה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את הבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה ואת הבקשה למתן צו מענה לשאלון. לגישת המבקשת, בהינתן שהמשיבה לא פרטה מהי ההכבדה שתגרם לה כתוצאה מגילוי המסמכים או מהמענה לשאלון, וממילא לא הוכיחה כי המדובר בהכבדה חריגה או קיצונית, ונוכח הרלוונטיות הרבה להליך דנן של המסמכים הללו ושל השאלות שנשאלו בשאלון, על בית המשפט קמא היה להורות הן על גילוי המסמכים והן על מתן מענה לשאלון. כמו כן, המבקשת טוענת כי בית המשפט קמא שגה כאשר דחה את הבקשה לזימון עד מטעמים טכניים גרידא, חרף העובדה כי המשיבה כלל לא הייתה צפויה להיפגע כתוצאה מקבלת הבקשה, ועל אף שעדותו של מר לורברבוים היא חיונית לצורך ליבון המחלוקת בין הצדדים. לטענת המבקשת, כאשר הוגשה רשימת העדים מטעמה, היא עמדה בפני קושי מהותי להעריך אילו עדים עשויים להיות נחוצים לשם הוכחת התביעה, שכן באותו השלב המשיבה טרם השלימה את הליך גילוי המסמכים, וזו הסיבה אשר בגינה היא לא צרפה מלכתחילה את מר לורברבוים לרשימת העדים מטעמה.

9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובות המשיבים.

10.

באשר לבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה ולבקשה למתן צו מענה לשאלון, צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: " הצו "), מורה כי לא תינתן רשות ערעור על " החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון " (סעיף 1(10) לצו. כיום יש לראות את ההוראה כהפניה לפרק ט' לתקסד"א החדשות. ראו סעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981). בין העניינים הללו מצויות בקשות שעניינן מענה לשאלונים וגילוי מסמכים (ראו תקנות 57-56 לתקסד"א החדשות), ובכך עוסקות הבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה והבקשה למתן צו מענה לשאלון.

11.

ודוק, הסיפא של סעיף 1(10) לצו אמנם מאפשרת ליתן רשות ערעור על החלטות הנוגעות לגילויו של "מסמך פלוני" , ובפסיקתו של בית משפט זה נקבע זה מכבר כי המונח " מסמך פלוני " כולל בגדרו לא רק בקשות לגילוי מסמכים ספציפיים, אלא, במקרים מתאימים, גם בקשות לגילוי סוג מסוים של מסמכים (רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור , פסקה 11 (1.7.2012); רע"א 1151/18 מפעלי תובלה בע"מ נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פסקה 22 (24.4.2018)). ואולם, הבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה מנוסחת בצורה כוללנית וגורפת, ואינה עוסקת בסוג מסוים של מסמכים. כך, במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט להורות למשיבה לגלות " את כל הסכמי ההרשאה בכל המחצבות בתקופה שבין שנת 1988... ועד לשנת 2002... בנוסף,... לגלות כל מסמך מדיניות, סיכום דיון, נוהל או החלטת הנהלה הנוגעים לנושא זה ". הנה כי כן, עסקינן בבקשה המכוונת לקשת רחבה של מסמכים, וככזו, היא אינה נוגעת לגילויו של " מסמך פלוני ".

12.

ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל , פסקאות 3-2 (21.5.2018), עמדתי על תכליתו ומשמעותו של הצו:

[לצו] תכלית כפולה: ראשית , לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית , להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך.

הגשמת תכליות הצו מחייבת כי בעניינים המנויים בו לא תינתן רשות ערעור, וזאת מבלי שיבחנו כלל השאלות האם להחלטה המותקפת עשויה להיות השפעה על תוצאות ההליך והאם מבחינה עניינית צדקה הערכאה המבררת בהחלטתה. אם תאמר אחרת – מה הועילו חכמים בתקנתם?

דברים אלה יפים גם לענייננו, ועל כן הרכיב של בקשת רשות הערעור הנוגע לבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה ולבקשה למתן צו מענה לשאלון – דינו להידחות על הסף.

13.

ביחס לבקשה לזימון עד, כידוע, החלטות העוסקות בסדרי דין ובאופן ניהול ההליך המשפטי, ובכלל זאת החלטות הנוגעות לזימון עדים כבענייננו, מצויות בגדר הפררוגטיבה הדיונית של הערכאה המבררת, ולמעט מקרים חריגים, תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהן (ראו: רע"א 8317/18 פלוני נ' בית חולים הסהר האדום , פסקה 6 (10.1.2019) רע"א 1706/20 אשקר נ' פאהום , פסקה 11 (4.6.2020)). סבורני כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים החריגים להתערבות ערכאת הערעור בהכרעת הערכאה המבררת.

14.

בענייננו, וכפי שקבע בית המשפט קמא, כבר במועד שבו הוגש כתב ההגנה מטעם המשיבה, המבקשת הייתה אמורה להיות מודעת לכך שבמסגרת ההליך היא תידרש להוכיח כי בעבר התקיים נוהג ההקצאה לו היא טוענת בענף המחצבות. כיוון שלגישת המבקשת מר לורברבוים הוא עד רלוונטי וחיוני לצורך כך, ובהיותו עד המצוי בשליטתה כמי שמועסק על ידה, מצופה היה ממנה לכלול אותו ברשימת העדים שהגישה מטעמה כבר מלכתחילה, ואולם לא כך היא נהגה. המבקשת הסבירה את מחדלה זה בכך שרשימת העדים הוגשה בטרם הושלמו הליכי גילוי המסמכים בתיק, ואולם במסגרת הליכים אלו לא התגלה כל מידע חדש אשר היה בו כדי להשפיע או לשנות מהצורך הנזכר להוכיח את התקיימות הנוהג, ומהתועלת שבהעדת מר לורברבוים על עניינים אלה. אי לכך, בהינתן שאין בהסברה של המבקשת כדי להצדיק את הימנעותה מהכללתו של לורברוים ברשימת העדים מטעמה, ובשים לב למגמה המאפיינת את התקסד"א החדשות של יתר הקפדה על עמידת הצדדים בדרישות סדרי הדין (ראו והשוו: רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו , פסקה 9 (25.8.2021); רע"א 6685/21 יעקב נ' נבואני , פסקה 10 (29.11.2021); רע"א 7176/21 עיריית חדרה נ' הלברשטיין , פסקאות 11-10 (12.12.2021); רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 11 (7.4.2022)), לא מצאתי כי החלטת בית המשפט קמא חריגה באופן המגלה עילה להתערבות ערכאת הערעור. למותר לציין שאין בהחלטתי זו כדי למנוע מהערכאה המבררת מלבחון בשנית את החלטתה, ככל שתמצא לנכון לעשות כן לאור התפתחויות שיחולו במהלך המשפט (ובכלל זה דחיית מועדי ההוכחות עליה הוחלט באחרונה לאור מצבו הבריאותי של העד היחידי מטעם המבקשת).

15.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. במכלול הנסיבות, ומשלא התבקשה תגובה, אינני עושה צו להוצאות.