רע"א 10225/16 רע"א 10225/16

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף כנגד המשיבה. במסגרת התובענה ביקש לתקן את כתב התביעה, וביום 25.11.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו. בקשת רשות הערעור שבכותרת מופנית כנגד ההחלטה האמורה. המזכירה הראשית העמידה את גובה העירבון בבקשת רשות הערעור על 20,000 ש"ח, ובגדר הבקשה שלפניי עותר המבקש כי אעיין בקביעה זו מחדש ואקבע שהוא אינו חייב בהפקדת עירבון. לטענתו, בדיקה אותה ערך ביחס לבקשות רשות ערעור שהוגשו לבית משפט זה על ידי תובעים בנזקי גוף בשנה האחרונה (בקירוב), העלתה כי לא הוטלו הוצאות על המבקש באף אחד מן ההליכים (מלבד חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בהליך אחד). לפיכך, לשיטת המבקש יש לקבוע כי סכום ההוצאות הצפוי בהליך זה הוא אפס ועל כן יש לבטל את החיוב בהפקדת עירבון. המשיבה מתנגדת לבקשה.

מטבע הדברים, אין מקום להידרש לתקפות המדגם אותו ערך המבקש ולתוצאותיו. עם זאת, מוכן אני להניח כי בבקשות רשות ערעור מן הסוג שלפניי נטיית בית המשפט היא לפסוק הוצאות בסכום מתון, אם בכלל. ואולם גם אם כך הדבר, לא ניתן לומר כי בהכרח לא ייפסקו הוצאות לטובת המשיבה, ועל כן יש להבטיח את הוצאותיה באמצעות הפקדת עירבון כמצוות הדין, גם אם בסכום מתון יחסית. אכן, אין מקום לקביעת "פטור גורף" מהפקדת עירבון בסוג מסוים של הליכים על בסיס סטטיסטיקות ומדגמים לגבי תיקי עבר (ראו והשוו, רע"א 4763/12

ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ

(8.7.2012); רע"א 4672/14 גליק נ' מדינת ישראל (31.7.2014); רע"א 1329/15 שפירא נ' מדינת ישראל (30.3.2015)).

נוכח האמור לעיל, ובשים לב לכך שהמבקש מציין כי אין לו קושי כלכלי להפקיד עירבון, הרי שאין בנמצא טעם מבורר לביטול העירבון בהליך זה. אף אין מקום להיעתר לבקשתו החלופית של המבקש למתן התחייבות עצמית חלף הפקדת עירבון, ולעניין זה די להפנות להלכה אשר נקבעה בבש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.7.2009).

עם זאת, בשים לב למכלול נסיבות העניין - ובהן מהות ההליך, פערי הכוחות בין הצדדים והעובדה שלא נפסקו הוצאות בערכאה הדיונית - דומני כי סכום העירבון הראוי נמוך מכפי שנקבע על ידי המזכירה הראשית. גובה העירבון יופחת איפוא ויועמד על 10,000 ש"ח. עירבון בסכום זה יופקד עד ליום 8.2.2017, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.