פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 103/03
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקשים:
1. יהושע פירו
2. אברהם פירו
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים בתיק בר"ע 4153/02, בש"א 3567/00
שניתנה ביום 2.12.02 על ידי כבוד השופט עזרא קמא,
סגן נשיא
בשם המבקשים: עו"ד שלמה
אמסלם
בשם המשיב: עו"ד צבי
ראנד; עו"ד רות ראנד
החלטה
1.המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל למימוש משכנתא נגד המבקשים. המבקשים הגישו תובענה לבית המשפט המחוזי, שבה בקשו, בין היתר, צו מניעה קבוע ופסק דין הצהרתי, שיצהיר כי שטר המשכנתא אינו תקף ואינו ניתן למימוש כנגד התובעים, ולחילופין, כי תוקפו של השטר כלפי התובעים מוגבל לחלק מהחוב. כמו כן בקשו המבקשים לעכב את מימוש הליכי המשכנתא עד למתן פסק דין בתובענה. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ע' קמא), בהחלטתו מיום 5.7.01 (להלן – "ההחלטה המקורית"), נעתר לבקשה תוך שמינה כונס נכסים, שסמכויותיו הוגבלו לניהול הנכס, לאחזקתו ולהשכרתו. צוין בהחלטה כי "סכומים שיקבל מהשכרת הנכס יהיה רשאי להעביר לבנק לכיסוי חובות שאין לגביהם מחלוקת בין הצדדים". המבקשים בקשו להבהיר את ההחלטה ולעיין בה מחדש. בהחלטתו מיום 16.9.01 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה באמרו כי "בית משפט זה קבע, כי יש לעכב את מימוש המשכנתא, אולם בשל העובדה שיש חובות שאינם שנויים במחלוקת, והמבקשים הסכימו לכך, הרי שיש למנות כונס נכסים...".
ביום 29.4.02 הורה כבוד ראש ההוצאה לפועל, הרשם אורי פוני, כי עיכוב ההליכים בתיק יימשך וכי כונס הנכסים רשאי לנהל את הנכס ולהשכירו, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי. המבקשים בקשו להרשות להם לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל, התשנ"ה-1965 (להלן - "חוק ההוצאה לפועל"). בבקשתם טענו, בין היתר, כי לא קיימים סכומים אשר "אין לגביהם מחלוקת בין הצדדים". בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מ' דרורי), בהחלטתו מיום 20.11.02, החזיר את הדיון לכב' השופט ע' קמא להבהרת החלטתו לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל. בהחלטתו מיום 2.12.02 חזר כבוד השופט ע' קמא וקבע שאין צורך להבהיר את החלטתו המקורית. עוד הדגיש כי אין צורך להבהיר דבר שראש ההוצאה לפועל לא ביקש להבהירו, ומכל מקום "ההחלטה ברורה גם אם לא צוין מה הוא הסכום המדויק שאינו שנוי במחלוקת בין המבקשים לבין הבנק – 15% מן החוב של שבתאי פירו. מכל מקום הסכומים ידועים לבעלי הדין".
המבקשים בקשו להרשות להם לערער על ההחלטה מיום 2.12.02.
2.בבקשתם להרשות טוענים המבקשים שתי טענות חלופיות: האחת, כי כבוד השופט ע' קמא חרג מסמכותו, כאשר נמנע מלהבהיר את החלטתו המקורית כאמור בהחלטתו של כבוד השופט דרורי. לחלופין, ובהנחה שבית משפט זה יראה את החלטת השופט קמא כהבהרה כזאת, מבקשים המבקשים שהבהרה זו תהיה לחלק מן ההחלטה המקורית ותינתן להם רשות לערער עליה, משום שלטענתם, מעולם לא הודו בחבותם ולא הסכימו לשלם כל סכום. עוד טוענים המבקשים, שבידיהם ראיות חדשות, המלמדות, כי החוב, שבגינו פתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל, נוצר לאחר ביטול המשכנתא.
3.דין הבקשה להדחות.
בהחלטה נשוא הבקשה שלפני חזר כבוד השופט ע' קמא על הדברים שאמר בהחלטותיו הקודמות וקבע, כי אין מחלוקת בדבר אחריותם של המבקשים לחלק מן החוב, שבגינו ננקטו הליכי מימוש המשכנתא, וכי חוב זה מהווה 15% מן החוב הכללי. אם מלכתחילה סברו המבקשים, שהשופט לא הבין אל נכון את טענותיהם, כפי שהועלו בכתב התביעה ולפניו, היה עליהם לבקש רשות לערער על ההחלטה המקורית במועד. המבקשים לא עשו כן, אלא הגישו לבית המשפט בקשה להבהיר את החלטתו. הליך זה היה שגוי מן הטעם שעל בעל דין הסבור שהחלטה צריכה הבהרה, לשכנע תחילה את ראש ההוצאה לפועל שרק בידו לפנות לבית המשפט בבקשת הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל (ראה ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב , פ"ד לב(1) 667; רע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד , פ"ד מח (5) 785). משדחה כבוד השופט ע' קמא את בקשתם של המבקשים חוזרים הם ומעלים לדיון את השאלה, האם קיימים סכומים שאינם שנויים במחלוקת בין בעלי הדין, שאינה שאלת הבהרה כלל אלא ניסיון לפתוח מחדש דיון שנסתיים.
יוער כי אפילו היה טעם לנקוב בהחלטה בסכום שאינו שנוי במחלוקת, אין בכך כדי להצדיק מתן רשות לערער. דברים אמורים בבקשה להרשות ערעור על החלטה שעניינה צו מניעה זמני ובכגון דא אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשקול דעתה של הערכאה הראשונה, למעט מקרים חריגים (ראה רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ , פ"ד נה(2) 307 וכן רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ. בע"מ , תק-על 73(3) 98).
4.הבקשה להרשות לערער נדחית.
ניתנה
היום, כ"ה בניסן תשס"ג (27.4.03).
ש ו פ ט