פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 1047/22
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
דוד מור
נ ג ד
המשיבה:
ק.פ.י. קבוצת פיננסים לישראל
בע"מ
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא א' כהן) ברת"ק
16640-11-21 מיום 11.1.2022
בשם המבקש:
עו"ד בן-חור עובדיה ששון
החלטה
1.
למבקש דירה ברמת גן (להלן: הנכס ) עליה נטל משכנתא. בשנת 2019 ביקש המבקש למחזר את המשכנתא באמצעות נטילת הלוואת משכנתא אחרת. לשם כך התקשר המבקש ביום 16.12.2019 בהסכם עם המשיבה, שתסייע לו בקבלת הלוואה אל מול בנק שמסלוליו יתאימו לצרכיו (להלן: ההסכם ). סעיף 13.1 להסכם קבע כי "עם קבלת ההודעה על מתן אישור עקרוני של הבנק למתן ההלוואה או מחזור הלוואה יעביר הלקוח לחברה המחאה על סך 35,000 ש"ח בצירוף מע"מ. תשלום זה יהיה סופי ולא יחול בו כל שינוי מכל סיבה שהיא" (להלן: התניה
ו שכר הטרחה בהתאמה). כעולה מהחומרים שלפניי, בחודש מרץ 2020 התקבל אישור עקרוני למחזור הלוואה מבנק המזרחי, ואולם אישור זה בוטל במועד מאוחר יותר. בחודש מאי 2021 הגיש המבקש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות במסגרתה עתר, בין היתר, לביטול ההסכם.
2.
ביום 24.10.2021 קיבל בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו (כב' השופטת
מ' רויזמן-אלדור ) את התביעה. בית המשפט קבע כי חתימת המבקש על ההסכם נעשתה מחמת הטעיה ועושק, וזאת בהתחשב בכך ששכר הטרחה שנקבע גבוה באופן ניכר ביחס ליתר החברות שמספקות שירותים דומים; פערי הכוחות בין הצדדים; לשונו של ההסכם בכללותו, שמרמזת כי שכר הטרחה מותנה בקבלת ההלוואה מהבנק. בית המשפט הוסיף וקבע כי בנסיבות העניין המשיבה לא קיימה את התניה, מאחר שהבנק חזר בו ממתן האישור העקרוני. לצד זאת, קבע בית המשפט כי המשיבה זכאית לתמורה בסך 5,000 ש"ח עבור השירותים שסיפקה למבקש.
3.
המשיבה הגישה בקשת רשות לערער על פסק הדין וביום 11.1.2022 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא א' כהן ) את הבקשה, דן בה כערעור וקיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי לשון ההסכם ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים, ולפיה המשיבה זכאית לשכר הטרחה עם מתן האישור העקרוני על ידי הבנק. עוד נקבע כי אין בפערי הכוחות בין הצדדים, או בכך ששכר הטרחה הועמד על סכום גבוה בהשוואה לספקי שירות אחרים כשלעצמם לעלות לכדי הטעיה או עושק. כמו כן, בית המשפט קבע כי מאחר שביטול האישור העקרוני לא נגרם כתוצאה ממעשיה של המשיבה, בנסיבות העניין המשיבה עמדה בהתחייבותה החוזית והיא זכאית לשכר הטרחה.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. בעיקרם של דברים, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי משהתערב בקביעותיו של בית משפט לתביעות קטנות. כך, בין היתר, טוען המבקש כי המשיבה הפרה את ההסכם מאחר שלא פעלה מול הבנק למתן אישור עקרוני חדש, וכן בכך שלא סייעה למבקש במגעיו מול הבנק, וזאת לשיטתו בניגוד להסכם.
5.
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר הימנעות ממתן רשות כאמור תגרום למבקש עיוות דין חמור (רע"א 2031/20 מולדובסקי נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (18.5.2020); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). ביחס לבקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה נוהגת אמת מידה מחמירה אף יותר, ורשות תיתנן אם הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות יתרה או אם ניכר כי בנסיבות המקרה נגרם "עוול זועק" (רע"א 1032/20 שיינברג נ' סלון אפי בע"מ , פסקה 5 (6.5.2020)). המקרה דנן לא בא בקהל המקרים האמורים.
כאמור, טענות המבקש מופנות להתערבותה של ערכאת הערעור בקביעתו של בית משפט לתביעות קטנות. ואולם, בית משפט זה עמד לא אחת כי טענות מעין אלו, כמו גם טענות שמכוונות לכך ששתי הערכאות הגיעו לתוצאות שונות, אינן מקימות, כשלעצמן, עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי "
(רע"א 698/22 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 5 (2.2.2022); רע"א 7847/21 בדלוב נ' בנק אוצר החייל בע"מ , פסקה 5 (2.1.2022)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' בניסן התשפ"ב (5.4.2022).
ש ו פ ט