פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2031/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
ודים מולדבסקי
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית א' יעקב) ברת"ק
17805-06-19 מיום 21.1.2020
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
המבקש, אשר מרצה עונש מאסר, הגיש נגד המשיב שתי תביעות לבית המשפט לתביעת קטנות: בתביעה הראשונה עתר המבקש לפיצוי בסך 33,000 ש"ח בגין שלילת זכות ההליכה היומית המוקנית לו, לדבריו, במשך 47 ימים (להלן: התביעה הראשונה ); ובתביעה השנייה לפיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין החלטת שלטונות כלא צלמון שלא לאפשר הכנסת פלטת חימום חשמלית בבעלותו לתוך תא המאסר (להלן: התביעה השנייה ). ביום 21.5.2019 דחה בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון (כב' השופט הבכיר ש' שטיין ) את שתי התביעות (להלן: פסק הדין ). בכל הנוגע לתביעה הראשונה, התקבלו טענות המשיב לפיהן בחלק מן התקופה – בניגוד לנטען בכתב התביעה – מימש המבקש את זכות ההליכה המוקנית לו; ובחלקה האחר, היה זה המבקש שסירב לצאת להליכה היומית. סירוב זה נבע מהתנגדותו להחלטה להתנות את יציאתו להליכה באיזוק רגליו (נוכח הגדרתו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה). בכל הנוגע לתביעה השנייה, נקבע בעיקרם של דברים כי מניעת הכנסת פלטת החימום החשמלית נעשתה בהתאם למדיניות הכלא. בית המשפט דחה כאמור את התביעות וחייב את המבקש בהוצאות בסך 300 ש"ח.
2.
המבקש הגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין. ביום 21.1.2020 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית א' יעקב ) את הבקשה. בית המשפט דחה את טענת המבקש כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות וציין שהאיחוד בין שתי התביעות היה איחוד דיוני בלבד ולפיכך הסכום שנתבע לא חרג מהסמכות הנתונה לבית המשפט לתביעות קטנות. עוד דחה בית המשפט המחוזי את טענות המבקש שנוגעות לאופן בו נוהל ההליך בעניינו. לצד קביעות אלו, נדחתה גם הטענה כי פסק הדין התבסס על דברים שלא בא זכרם בפרוטוקול הדיון וצוין כי ממילא לא היה בקביעות אלו כדי להכריע את הדין.
3.
על החלטת בית המשפט המחוזי הגיש המבקש את הבקשה שלפניי (ויוער שהחלטת בית המשפט המחוזי הוכתרה כ"פסק דין"). בגדר הבקשה חוזר המבקש, בעיקרם של דברים, על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי ובכלל זאת שפסק הדין התבסס על דברים שלא תועדו בפרוטוקול הדיון. עוד לדבריו, בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות קופחו זכויותיו הדיוניות ולא ניתנה לו האפשרות לטעון טענותיו. כן שב וטוען המבקש כי פסק הדין ניתן בהיעדר סמכות עניינית וכי לא ניתנה בו התייחסות לכל טענותיו. לבסוף טוען המבקש כי יש בידיו ראיה חדשה אשר מבססת את טענותיו בכל הנוגע לתביעה הראשונה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר מתעוררת שאלה עקרונית ככללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר הימנעות ממתן רשות כאמור תגרום למבקש עיוות דין חמור (רע"א 8005/18 בן צור נ' אי איי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 3 (22.11.2018) ; ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). ביחס לבקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה נוהגת אמת מידה מחמירה אף יותר, ורשות תיתנן אם הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות יתרה או אם ניכר כי בנסיבות המקרה נגרם "עוול זועק". זאת, נוכח תכליתה של התביעה הקטנה לשמש כלי יעיל, מהיר ופשוט לבירור סכסוכים (רע"א 1032/20 שיינברג נ' סלון אפי בע"מ , פסקה 5 (6.5.2020)). בגדרי בקשתו, שב המבקש ומשיג על הקביעות בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות. טענות אלו נבחנו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי ובכללן הטענות שנוגעות לסמכות בית המשפט ולפרוטוקול הדיון. משכך, איני סבור כי הבקשה דנן מגלה עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פי אמות המידה האמורות.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ד באייר התש"ף (18.5.2020).
ש ו פ ט