רע"א 10493/02 אנדרומדה מחשבים בע"מ נ. יעקב מנצור

1.המשיב – שהוא קבלן שיפוצים - נקט הליכי הוצאה לפועל נגד המבקשת לביצוע שיק על סך 15,000 ₪ שמשכה המבקשת בתמורה לעבודת שיפוץ בביתו של מנהל המבקשת. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיק והדיון בה הועבר לבית משפט השלום. בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כב' השופטת ד' קוברסקי), בפסק דינו מיום 19.6.02, דחה את ההתנגדות, חייב את המבקשת לשלם למשיב את הוצאות התביעה בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית, והורה כי הליכי ההוצאה לפועל ימשכו כסדרם. בית משפט השלום דחה את בקשותיה של המבקשת לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד להחלטה בערעור.

המבקשת ערערה לפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו. במסגרת ערעורה ביקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא י' גרוס), בהחלטתו מיום 1.12.02, דחה את בקשתה.

המבקשת בקשה להרשות לה לערער ובמסגרת בקשתה ביקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. המשיב השיב על בקשת העיכוב. המבקשת השיבה על תשובת המשיב. בהחלטתי מיום 10.12.02 הוריתי לא להעביר למשיב את הכספים והשיק שמסרה בינתיים המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל – בלחץ הליכי עיקול - עד להחלטה אחרת.

2.המבקשת טוענת, כי סיכוייה בערעור טובים וכי יגרם לה נזק בלתי הפיך אם לא יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל. לטענתה, המשיב אינו עובד משך שנה והוא חסר יכולת כלכלית ולא יוכל להחזיר לה את הכספים שתשלם לו, אם תזכה בערעורה.

כנגדה טוען המשיב, שזאת בבקשתה הרביעית של המבקשת לעכב את הליכי ההוצאה לפועל וכי לא ניתן טעם המצדיק זאת. כמו כן טען, שאין ראיה לכך שלא יוכל להשיב למבקשת את הכספים שתשלם לו, אם תזכה בערעורה. אכן, עתה הוא אין הוא עובד משום שהוא מחלים מתאונת עבודה, אולם אשתו משתכרת משכורת קבועה בסך 3,500 ₪ לחודש, ושווי תכולת דירתו היא בסך 60,000 ₪. כמו כן מקבל אביו פנסיה חודשית בסך 6,700 ₪ לחודש והוא מוכן לערוב להחזרת כל סכום שהמשיב יקבל, אם המבקשת תזכה בערעורה.

3.דין הבקשה להרשות ערעור להידחות.

המבקשת הגישה בבית משפט השלום שתי בקשות לעכב את הליכי ההוצאה לפועל ובקשה אחת בבית המשפט המחוזי. בקשותיה נדחו. בבקשה שלפנינו חוזרת היא ומבקשת להרשות לה לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי שדחה את בקשתה האחרונה וכן מבקשת היא לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד להחלטה בבקשתה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של המבקשת לעכב את הליכי ההוצאה לפועל מן הטעם שדברים אמורים בחיוב כספי גרידא וכן משום שלא שוכנע "כי ייוצר מצב בלתי הפיך, באם יעלה הערעור יפה". אקדים ואומר שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בהשגותיה של המבקשת בבקשתה אין דבר החורג מדלת אמותיה של ההתדיינות הנדונה ואין הן מעוררות שאלות עקרוניות בעלות חשיבות כללית המצדיקות דיון בערכאה שלישית (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123; ראו גם: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה), 863-865).

אולם, גם לעצם הענין אין מקום להתערב, משום שהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם הכללים המקובלים עלינו לענין עיכוב ביצוע בערעור לפי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. (ראו: החלטתי בע"א 4234/02 דולב ואח' נ' נאמן (טרם פורסם) והאסמכתאות הנזכרות שם; ע"א 2341/02 עזרא נ' עידו (טרם פורסם)). מדובר בחיוב כספי בסך 15,000 ₪, לא כולל הצמדה וריבית, והמבקשת לא הראתה כי יגרם לה נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין והיא תזכה בערעורה.

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית. ממילא נדחית הבקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל ומתבטלת הוראתי הנזכרת שניתנה בהחלטתי מיום 10.12.02.

המבקשת תשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.