פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10762/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים:
1. עמוס
גבעון, עו"ד
2. איילון חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיב:
מוחמד יוסף אבו גחישה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.11.03 בבר"ע 1323/03, שניתנה על-ידי כבוד השופטת
ה' גרסטל
בשם המבקשים: עו"ד אלישע
אטיאס
החלטה
המשיב, תושב השטחים, תבע את המבקשים, בבית-משפט השלום בראשון לציון, בגין רשלנות מקצועית (להלן: התביעה), אותה מייחס הוא למבקש, משום איחורו של הלה בהגשת תביעת נזיקין בשמו, שעל-ידי כך הביא להתיישנות התביעה. המבקשים ביקשו מבית-המשפט לחייב את המשיב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות (להלן: הבקשה). זאת, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בדחותו את הבקשה, קבע בית-המשפט, כי למשיב – אשר נפגע בתחומי מדינת ישראל, בעודו שוהה בה כדין לצורכי עבודה – הזכות החוקתית, שלפי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, להביא את עניינו בפני הערכאות השיפוטיות בישראל.
בגדר בקשתם לרשות ערעור בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, טענו המבקשים, כי הערכאה הדיונית לא בחנה את סיכויי התביעה, ובכך חרגה היא מהשיקולים שהתוותה הפסיקה בעניין זה. לטענתם, תביעת המשיב הינה "תביעה בעייתית". בדחותו את בקשת רשות הערעור, ולאחר שעמד על מצבו הכלכלי הרע של המשיב, קבע בית-המשפט (השופטת הילה גרסטל), כי אומנם הערכאה הדיונית לא נתנה את הדעת באשר לסיכויי התביעה. בית-המשפט המחוזי בחן, איפוא, את סיכויי התביעה, לאור כתבי הטענות, ומצא, כי לא ניתן לקבוע כי התביעה נטולת סיכויים. שכן, מכתב ההגנה עולה, כי אין כפירה אמיתית מצד המבקשים, לעניין עצם החבות בנזיקין כלפי המשיב, אלא שעיקר בטיעוניהם הוא כנגד גובה הנזק הנטען על-ידי המשיב.
מכאן לבקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוענים המבקשים, כי סטה בית-המשפט המחוזי מהכללים לחיוב תובע שאינו תושב ישראל בהפקדת ערובה.
הבקשה נדחית, שכן בהחלטתו לא סטה בית-המשפט המחוזי מהכללים לחיוב בהפקדת ערובה. מכל מקום, אפילו סטה בית-המשפט מכללים אלה, טעות כשלעצמה אינה מצדיקה דיון ב"גלגול שלישי", ובהיעדר שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים, אין להעניק למבקשים רשות ערעור. ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פד"י לו(3) 123.
הבקשה נדחית, איפוא.
ניתנה היום, כ"ה בטבת תשס"ד (19.1.04).
ש
ו פ ט ת