רע"א 11041/07 Ahmet Selcuk Sayinsoy נ. שלמה דוד אבוקסיס

1.זוהי בקשה למתן סעדים זמניים, לפיהם יעוכבו הליכי בוררות ובנוסף תיאסר כל דיספוזיציה בחברות נשוא הבוררות ובנכסיהן, וזאת עד להכרעה בבקשה רשות הערעור שהוגשה על-ידי המבקש במקביל.

2.המבקש והמשיבים התקשרו בהסכמים לייזום וניהול של פרויקטים שונים בתחום הבניה למגורים, למסחר, משרדים ותעשיה ברומניה, מכוחם הוחלט להקים שותפות בין המבקש ומר אורן מירון לבין המשיבים.

3.סמוך לחודש אוגוסט 2007 נתגלע סכסוך בין הצדדים, ובעקבות זאת ביום 5.9.07 נכרת ביניהם הסכם בוררות, לפיו מונה רו"ח יצחק ברקוביץ' כבורר. הבוררות החלה, וביום 22.11.07, בעקבות החלטת ביניים שנתן הבורר, פנה המבקש לבורר בטענה כי החלטתו אינה חוקית, ודרש ממנו לחדול מלשמש בתפקידו ואף להשיב כספים שקיבל שלא כדין. משסירב האחרון, הגיש המבקש, ביום 3.12.07, נגד הבורר ונגד שותפו, רו"ח עופר מנירב, תביעה כספית לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת.א. 66154/07). בנוסף, פנה המבקש בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ה.פ. 1230/07) בבקשה להעברת הבורר מתפקידו, מאחר והבורר נמצא בניגוד עניינים מובהק שעה שהוא במישרין ו/או בעקיפין, באמצעות שותפיו ברומניה, עורכים את הדוחות המבוקרים של חברות השותפות הפועלות ברומניה ועוסקים בין היתר בסיווג ההשקעות שנעשו על ידי הצדדים; אך חמור מכך, כך נטען, רו"ח ברקוביץ' קיבל כספים מהשותפות עבור שירותים שונים שנתן לחברות השותפות ללא קבלת הסכמתה של קבוצת המבקש, והוא נתבע להשיב כספים אלו לשותפות בבית משפט השלום, כאמור לעיל.

4.במסגרת המרצת הפתיחה, הגיש המבקש שתי בקשות לסעדים זמניים. באחת, בש"א 22960/07, נתבקש בית המשפט לאסור על המשיבים לבצע דיספוזיציות בנכסים נשוא הבוררות. בהחלטה זו, כעולה מבקשת המבקש, בית המשפט טרם נתן החלטתו . בבקשה השניה, בש"א 23013/07, נתבקש בית המשפט לעכב את הליכי הבוררות.

ביום 19.12.07 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה השניה, וכנגד זאת, הוגשה בקשת רשות הערעור שבכותרת, אשר במסגרתה מתבקשים הסעדים הזמניים דנן.

5.דין הבקשה לסעדים זמניים להידחות. בכל הנוגע לבקשה לסעד זמני האוסר ביצוען של דיספוזיציות בחברות נשוא הבוררות ובנכסיהן, הרי שכפי שניתן לראות, בקשה זהה מונחת לפתחו של בית המשפט המחוזי, אשר טרם נתן לגביה את החלטתו. מטעם זה בלבד, אין מקום להיענות לבקשת הסעד האמור בבקשה שלפניי.

6.אשר לבקשה לעיכוב הליכי הבוררות, הרי המבקש לא פירט כלל מהו הנזק הקונקרטי הצפוי לו, בהנחה שבקשתו להעברת בורר תתקבל, אם בינתיים יימשכו הליכי הבוררות כסדרם. כל טענתו היא, כי למשיבים לא ייגרם נזק גדול מעיכוב ההליכים, וכי היו מקרים בהם הורו בתי המשפט המחוזיים על עיכוב ההליכים, כאשר הופנו טענות כנגד הבורר או סמכותו. בכך אין די.

7.כפי שנפסק לא פעם, במסגרת בקשות לסעד זמני לעיכוב הליכי בוררות, על המבקש מוטל נטל מוגבר לשכנע כי סיכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לזכותו, וכי משקלם נושא עוצמה ניכרת . הטעמים לכך פורטו על-ידי חברתי, השופטת פרוקצ'יה, ברע"א 10646/05

כלל פיננסים ניהול בע"מ נ' ארוך (לא פורסם, ניתן ביום 8.1.06):

"במסגרת סעד ביניים המתבקש בענין של בוררות, יש להתחשב בתכלית המיוחדת של הבוררות כמוסד במשפט אשר נועד לשמש אמצעי יעיל לפתרון סכסוכים בין הצדדים, המקדם את עניינם ומשרת אינטרס ציבורי חשוב כחלופה יעילה להתדיינות משפטית בערכאות. יעילותה של הבוררות כמוסד ליישוב סכסוכים ייפגם במידה ניכרת באם ינתן סעד זמני על נקלה, והיענות לכך, על דרך השגרה, עלולה לפגום בתכליתה העיקרית של הבוררות ולהכשילה, מקום שימצא בסיומו של ההליך העיקרי כי אין בתובענה העיקרית ממש. יתר על כן, במסגרת שיקול הדעת השיפוטי במתן סעד זמני בהקשר זה יש להתחשב גם בעובדה כי עם סיומה של הבוררות ומתן פסק הבורר, פתוחה הדרך בפני בעל דין שדעתו אינה נוחה מהפסק וממהלך הבוררות לנסות ולפעול לביטולו של הפסק על סמך עילות ביטול מוכרות בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

...

שיקולים אלה משווים נופך מיוחד לאופן שבו יש להפעיל את שיקול הדעת השיפוטי במתן סעד זמני לעיכוב הליכי הבוררות, ובדרך בחינת משקלם של סיכויי התביעה ומאזן הנוחות בין הצדדים בהקשר זה. ברקע בחינה זו, קיים ופועל אינטרס ציבורי מובנה להגן על מוסד הבוררות ולא להכשיל או לגרוע מתכליתו ויעדיו כמנגנון חלופי יעיל וחשוב לפתרון סכסוכים (רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קלמא א. תעשיה, פד"י נח(2) 634, 669).

...

צמצום נכונותו של בית המשפט להיענות לבקשות לסעד זמני לעיכוב הליכי בוררות מחייב את בית המשפט להקשיח את נטל השכנוע המוטל על כתפי המבקש להראות כי סיכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לזכותו, וכי משקלם נושא עוצמה ניכרת " (וראו גם רע"א 5114/05 מינהל מקרקעי ישראל נ' חאן מנולי בע"מ , (לא פורסם, ניתן ביום 23.8.05).

8.בנסיבות בהן המבקש לא פירט כלל מהו נזקו באם הליכי הבוררות לא יעוכבו, פשיטא שאין הוא עומד בנטל האמור. כל זאת, אף מבלי שנדרשנו להיקף ההתערבות המצומצם ממילא של ערכאת הערעור, בשיקול דעתו של בית המשפט שלבוררות אם לעכב את הליכי הבוררות בשל בקשה לסעד זמני, אם לאו (ראו עניין כלל פיננסים , לעיל).

הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית, איפוא. משלא נתבקשה תשובת המשיבים, לא ייעשה צו להוצאות.