רע"א 1146/21 דוד ברוך נ. שלמה הנדל

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופטת יסכה רוטנברג ) בפש"ר 47455-07-18 מיום 19.1.2021, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש, חייב בפשיטת רגל, למתן היתר לניהול הליך משפטי מחוץ להליכי פשיטת רגל, שלא על ידי הנאמן.

1.

ביום 14.11.2018 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, דוד ברוך (להלן: החייב ), לבקשת אחד מנושיו. כשנה לאחר מכן, ביום 24.11.2019, הוכרז החייב כפושט רגל, והמשיב 1, עו"ד שלמה הנדל, מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן ).

2.

ביום 5.11.2019, ניתן, לבקשת הנאמן (המנהל המיוחד דאז), צו איסור דיספוזיציה ביחס לזכויות הרשומות על שם בן דודו ושותפו של החייב, המשיב 3 – מר רמי יצחק (להלן: הרוכש ), במניות חברת מרכז שירות אם קלאס בע"מ (להלן: החברה ), לאחר שהנאמן הצהיר כי בכוונתו להגיש בקשה לביטול הענקה ביחס למניות אלו. הרוכש חלק על טענות הנאמן, ובעקבות כך גובש, במהלך דיון שהתנהל ביום 7.6.2020 בבית המשפט קמא, הסדר פשרה בין הנאמן לבין הרוכש, בתמיכת הכונס הרשמי (להלן: הסדר הפשרה ). עיקריו של הסדר הפשרה, כפי שעולה מהחלטות בית המשפט קמא, הם כי כנגד שחרור החייב מכל חובותיו וערבויותיו לחברה, ושחרור הבטוחות שהחייב נתן לנושים שונים בקשר לחובות הקשורים בחברה, לרבות דירה שבבעלות החייב וכן פיקדונות כספיים, יחזור בו הנאמן מהבקשה לביטול הענקה, והחברה תמשוך את תביעת החוב שהגישה. החייב הביע את התנגדותו להסכם הפשרה במהלך הדיון, וניתנה לו אפשרות להמציא בתוך 7 ימים ערובה בסכום של 2 מיליון ש"ח לנזקי קופת פשיטת הרגל, כתנאי לקבלת התנגדותו. ערובה כאמור לא הופקדה, וביום 27.8.2020, אישר בית המשפט של חדלות פירעון את הסדר הפשרה האמור, וזאת חרף התנגדותו של החייב.

3.

החייב בחר שלא לערער על החלטת בית המשפט קמא בדבר אישור הסדר הפשרה, וחלף זאת הגיש ביום 10.11.2020 לבית המשפט של חדלות פירעון בקשה למתן היתר לניהול הליך משפטי נגד הרוכש, באותו עניין עצמו – זכויותיו הנטענות של החייב במניות החברה. במרכז הבקשה טענת החייב כי מניותיו הועברו לבעלות הרוכש במעשה מרמה, ללא הסכמתו או ידיעתו כאמור; ומכאן בקשתו לניהול הליך בערכאה המוסמכת, אשר בגדרו יוכרע האם העברת המניות התבצעה כדין, וככל שתתקבל עמדתו, ישובו המניות לבעלותו.

4.

ביום 19.1.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשת החייב, וזאת מהנימוק שזכויותיו הנטענות של החייב במניות החברה כבר נידונו במסגרת ההליך, בעת בחינת הסדר הפשרה. על כן, סבר בית המשפט קמא כי מתן היתר לניהול ההליך כמוהו כפתיחה מחדש של הסדר הפשרה, אשר בחלקו אף בוצע. בנוסף, ציין בית המשפט קמא כי הסדר הפשרה גובש ואושר תוך שקלול הסיכונים והסיכויים לשני הצדדים, ובכלל זאת החייב, ואף זכה לתמיכת הכונס הרשמי, כך שאין מקום לבטלו.

5.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה מפרט החייב את טענותיו לעניין הפגמים והליקויים שנפלו בהעברת המניות מבעלותו לבעלות הרוכש וכן בגיבוש הסדר הפשרה, ועומד על כך שבית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי לטענותיו ולמסמכים שצירף לבקשה. כמו כן, החייב טוען שבית המשפט קמא לא יישם כראוי את הפסיקה לעניין זכות הגישה לערכאות של חייב בפשיטת רגל, וכי משלא הותר לו לנהל הליך מחוץ להליך פשיטת הרגל בו הוא מצוי, נפגעו הן זכותו הקניינית והן זכות הגישה שלו לערכאות. בנוסף, טוען החייב כי ההחלטה אינה מידתית משום שהיא עלולה לחייב אותו, אם יקום הצורך, לשלם לנושיו באמצעות מימוש דירת המגורים שבבעלותו, במקום בזכויות העומדות לו, לשיטתו, במניות החברה.

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

7.

כידוע, שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט של חדלות פירעון הוא רחב, נוכח מומחיותו הייחודית בתחומו, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי , פסקה 11 (6.3.2019); רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 14 (16.10.2018)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי מצדיק חריגה מכלל זה.

8.

בענייננו, קבע בית המשפט קמא כי הבקשה להתיר ניהולו של הליך משפטי מחוץ להליך פשיטת הרגל, היא, למעשה, פתיחה מחדש של הסדר הפשרה שאושר על ידו אך שבועות ספורים עובר לבקשה, וסבר כי אין לכך הצדקה. עמדה זו מקובלת עלי, ולא מצאתי טעם להתערב בה. החייב לא פעל בהתאם להחלטת בית המשפט קמא עת נידון הסדר הפשרה – לא הפקיד ערובה שתבטיח כי קופת פשיטת הרגל לא תינזק מאימוץ עמדתו, ואף לא נשכר מומחה להערכת שווי המניות. כמו כן, החייב בחר שלא לנקוט בהליך ערעור על החלטת בית המשפט של חדלות פירעון מיום 27.8.2020 לאשר את הסדר הפשרה, ואין הוא יכול לבקש לתקוף עתה את הסדר הפשרה בדרכי עקיפין. יתרה מכך, עת נדרש בית המשפט של חדלות פירעון לבקשתו של חייב לנהל הליך חיצוני להליך פשיטת הרגל, עליו לאזן בין היתרונות והחסרונות מבחינת קופת הכינוס, במונחי הפוטנציאל להעשרתה כתוצאה מניהול ההליך, למול העלויות שההליך צפוי להשית עליה ; וכן ליתן משקל לעמדתם של הנאמן והכונס הרשמי לאור מעמדם וסמכויותיהם בהליך פשיטת הרגל (רע"א 7154/20 ביאלוסטוצקי נ' עו"ד אורן הראל נאמן לחייב ,

פסקה 14 (17.1.2021)). בענייננו, הפגיעה בקופת פשיטת הרגל גלויה על פני הדברים, וכן יש לתת את הדעת לכך שהסדר הפשרה כבר בוצע בחלקו. ממכלול נסיבות אלו, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא לדחות את בקשת החייב לניהול ההליך החיצוני במקרה דנן.

9.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.