רע"א 11926/05 חרס חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ. יצחק אבורמד ואח'

1.המשיבים הינם 51 עובדי תרכובת ברום בע"מ ובני זוגם אשר התאגדו בעמותה כדי להקים את בתיהם בבאר שבע. המבקשת הינה חברה קבלנית פרטית שאינה פעילה כיום. הצדדים התקשרו בחוזה לפיו המבקשת תבנה שלדי בתי מגורים תמורת תשלום (להלן: ההסכם ). לאחר תחילת ביצוע העבודה נקלעה המבקשת לקשיים כספיים ולא הצליחה אף לשלם עבור חומרי גלם הנחוצים לעבודה. על רקע זה חתמו הצדדים יחד עם חברת י.ח. כל-בו לבנייה (להלן: כל-בו ) על הסכם שקובע כי המבקשת תרכוש חומרי בנייה מכל-בו והתשלומים המגיעים לה מהמשיבים יועברו לכל-בו באמצעות נאמן (להלן: ההסכם המשולש ). בשלב מסוים הפסיקה המבקשת את ביצוע העבודה ובתגובה הודיעו המשיבים על ביטול ההסכם שנחתם בינם לבין המבקשת. המשיבים הגישו תביעה כספית נגד המבקשת בגין נזקים והוצאות שנגרמו להם ממחדליה. המבקשת התגוננה בטענה כי התנהגותם של המשיבים היא שגרמה לעיכוב בביצוע העבודה. כמו כן הגישה המבקשת תביעה שכנגד שבה תבעה מהמשיבים לשלם לה את מלוא התמורה להם התחייבו בהסכם בין הצדדים.

בית משפט השלום דחה את שתי התביעות. באשר לתביעת המבקשת קבע בית המשפט כי ההסכם המשולש הינו הסכם של המחאת זכות על דרך מכר, ולפיכך אין יריבות בין הצדדים לתביעה.

שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את שני הערעורים. באשר לערעורה של המבקשת קבע בית המשפט המחוזי כי ההסכם המשולש אינו הסכם ערבות כפי שטענה המבקשת אלא הסכם להמחאת זכות. כמו כן קבע כי אין מדובר בהמחאת זכות על דרך השעבוד אלא על דרך של מכר. משכך קבע בית המשפט המחוזי כי אין יריבות בין המבקשת למשיבים ועל כן צדק בית משפט השלום משדחה את תביעתה של המבקשת.

2.המבקשת טוענת, בין היתר, כי פסק דין אשר ניתן נגד נציג המשיבים בתיק אחר ובו התקבלו טענות המבקשת ברובן מהווה מעשה בית דין אשר פסק הדין שניתן בעניין סותר אותו. עוד טוענת המבקשת כי טעו הערכאות דלמטה בקביעתן בדבר העדר יריבות בין הצדדים ובדבר סיווגן את ההסכם המשולש כהסכם להמחאת זכות ולא כהסכם ערבות. המשיבים טוענים בתגובתם כי הבקשה אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי מאחר שמדובר בהתערבות בקביעות עובדתיות על ידי בית המשפט המחוזי.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענתם המרכזית של המבקשים נסבה על אופן סיווגו של ההסכם המשולש והמשמעויות המשפטיות הנלוות לסיווג זה. בעניין זה אין מקום להתערבות ערכאה שלישית. כבר נפסק כי פרשנותו של הסכם, אפילו אם היתה בעניין זה מחלוקת בין שתי הערכאות הראשונות, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו רע"א 4520/04 קולב נ' קולב , תק-על 2005(2) 1863). אף במקרה זה, פרשנותו של ההסכם המשולש, אשר נתמכה במידה רבה בעובדות המקרה, אינה מצדיקה את קבלת הבקשה. אף טענתה השניה של המבקשת בדבר מעשה בית דין החל במקרה זה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית. משהגעתי למסקנה זו, אני דוחה אף את בקשת המבקשת להגיב לתשובת המשיבים לבקשתה.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ₪.