רע"א 1227-24 רע"א 1227-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט ע' ניר נאוי) בת"א 36206-01-24 מיום 07.02.2024; בגדרה נדחתה, בחלקה, בקשת המבקשת למתן מספר סעדים זמניים נגד המשיבים, וכן בוטלו הסעדים הארעיים שניתנו במעמד צד אחד, במסגרת החלטה מוקדמת יותר.

הסעדים הזמניים שהתבקשו, ונדחו, נועדו לעכב את גיבושו של הסכם פשרה בין משיבה 1 (להלן: גמול יהוד) ובין משיבה 2 (להלן: אחים עזרא), במסגרת הליך בוררות המתנהל בין אלו האחרונות (להלן: הליך הבוררות). לצד זאת נקבע בהחלטת בית משפט קמא, כי נוכח החששות שהעלתה המבקשת בקשר עם טיבו והשלכותיו של הסכם הפשרה שהולך ונרקם, טיוטת ההסכם (על נספחיו) תועבר למבקשת 14 יום בטרם הגשתו לאישור הבורר.

רקע עובדתי

2.במוקד ענייננו, מקרקעין המצויים במזרח העיר יהוד-מונוסון, על שטח של כ-20,655 מ"ר, הידועים כ-"מתחם גן השלושה", ובהם מקודמת בנייתם של שבעה מגדלי מגורים, כמו גם שטחים מסחריים (להלן: המקרקעין ו-הפרויקט). גמול יהוד היא בעלת זכויות חכירה לדורות במקרקעין, מכוח הסכם פיתוח אותו כרתה ביום 03.12.2006 עם משיבה 5, רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י). יצוין, כי לעת הזו מחזיקה רמ"י בכספים ששולמו לה ביתר, בגין דמי היתר שגבתה בקשר לפרויקט.

3.משיב 4 הוא מנכ"ל גמול יהוד, ומשיב 3 הוא בעל השליטה בה – באמצעות החזקותיו בחברה הסבתא, גמול חברה להשקעות בע"מ, חברה ציבורית העוסקת בהשקעה בנדל"ן מניב (להלן בהתאמה: שלמה, אלוני ו-גמול השקעות). לגמול השקעות חוב של כ-81,000,000 ש"ח למחזיקי האג"ח שלה, אשר בגינו נרשמו לטובתה שעבודים צפים על כלל נכסיה, כמו גם על כלל נכסיה של חברת האם של גמול יהוד (חברת בת של גמול השקעות), וכן על כלל נכסיה של גמול יהוד עצמה. יוער, כי בשנת 2017 נקלעה גמול השקעות להליכי חדלות פירעון, וביום 11.12.2017 אושר בעניינה הסדר נושים, במסגרתו מונה לגמול השקעות נאמן (להלן בהתאמה: הסדר הנושים ו-הנאמן).

4.יצוין כבר עתה, כי המבקשת מציגה עצמה כחברה יזמית הפועלת אף היא בתחום הנדל"ן, והיא מי שרכשה, במסגרת הליך חדלות הפירעון של גמול השקעות, את כלל הזכויות של מחזיקי האג"ח שלה.

5.ביום 06.11.2012 התקשרה גמול יהוד בהסכם קומבינציה עם אחים עזרא (להלן: הסכם התמורות). על פי עיקרי הסכם זה, התחייבה גמול יהוד למכור לאחים עזרא חלקים מזכויותיה במקרקעין וזו האחרונה התחייבה לפעול לפיתוחם. בתוך כך הוסכם, כי רווחי הפרויקט המשותף יחולקו, באופן שגמול יהוד תהא זכאית ל-23% מהתמורה שתתקבל ממכירת יחידות הדיור ו-25% מהתמורה שתתקבל מהשטחים המסחריים. יודגש, כי הזכויות לה זכאית גמול יהוד מכוח הסכם התמורות הן הנכס העיקרי המצוי בידי קבוצת גמול בכללותה.

פסק דין הרמטיק

6.רקע נוסף הנדרש לענייננו תואר בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפר"ק 55200-01-17, שניתן ביום 12.02.2023 על ידי כבוד סגן הנשיא ח' ברנר (להלן: פסק דין הרמטיק). פסק הדין ניתן במסגרת הליך חדלות הפירעון שאליו נקלעה גמול השקעות, ובגדרו הורה בית המשפט, לבקשת הנאמן, על ביטול עסקה שנרקמה באותם הימים בקשר לפרויקט, בין גמול יהוד ובין אחים עזרא.

7.פסק הדין מגולל פרשיה חמורה, נגועה "באי חוקיות", כלשון בית המשפט, במסגרתה ניסו אחים עזרא וגורמי "שוק אפור", לגזול את נכסי קבוצת גמול, תוך הפעלת לחץ על אלוני, על רקע חובות של כ-15 מיליון ש"ח שהוא חב לגורמי השוק האפור; וכך, נקבע, כי "אלוני פעל תחת סחיטה באיומים [...] [ל]מסירת השליטה והניהול בגמול יהוד לנושי השוק האפור" (שם, בפסקה 16). העברת השליטה בגמול יהוד לגורמי השוק האפור, כך נפסק, הולידה שורת הסכמים במסגרתם ויתרה גמול יהוד על כלל זכויותיה בפרויקט לטובת אחים עזרא, "בנזיד עדשים ממש", בתמורה לתשלום של כ-15 מיליון ש"ח. יוער, כי אף סכומים אלה ירדו לטמיון, ופוזרו בין נושי השוק האפור, כך שלא ניתן היה לעקוב אחר מסלול העברתם, "משום שמשיקולים השמורים עימה, אחים עזרא לא הציגה את צילום הצד האחורי של השיקים [...] כך שלא ניתן לדעת לטובת מי הם הוסבו ומי פרע אותם" (שם, בפסקה 107).

8.קביעה נוספת החשובה לענייננו היא, כי ההסכמים המוזכרים נכרתו במטרה לשרת את רצונו של אלוני להסיר מעליו את חובותיו לגורמי השוק האפור, כמו גם לטובתה של אחים עזרא – "אשר ניצלה עד תום את המצב אליו נקלעו גמול יהוד ורענן אלוני" (שם, בפסקה 118). בתוך כך נפסק, כי יוסי עזרא, נציגה של אחים עזרא, "היה מעורב ופעיל מאוד בכל אותה התעסקות פסולה מול נושי השוק האפור" ואף סייע ליצירת "המנגנון שאיפשר את הברחת הכספים המגיעים למחזיקי האג"ח" (שם, בפסקאות 109 ו-105, בהתאמה). בית המשפט אף הדגיש כי ההסכמים נכרתו מאחורי גבו של הנאמן, בניגוד לשעבודים הצפים שהוטלו על נכסי קבוצת גמול, ותוך הפרת הוראות הסדר הנושים; כל זאת, במטרה לגזול את נכסיה של קבוצת גמול ותוך פגיעה חמורה במחזיקי האג"ח. בנסיבות המוזכרות, הורה בית המשפט, כאמור, על ביטול הסכמים אלו, תוך חיוב אחים עזרא בהוצאות.

9.כפי שצוין לעיל, לאחר שהעברת הזכויות בפרויקט לאחים עזרא נבלמה על ידי בית המשפט, נמכרו זכויותיהם של מחזיקי האג"ח של גמול השקעות למבקשת, בתמורה ל-30 מיליון ש"ח, זאת על פי הסכם שנכרת עוד קודם לכן, ביוני 2022, בין המבקשת לבין הנאמן (להלן: הסכם הנאמן-צרפתי).

10.לטענת המבקשת, הסכם הנאמן-צרפתי קשור בטבורו למערך הסכמות רחב יותר, במסגרתו הלוותה לגמול יהוד סך של 8 מיליון ש"ח – זאת, על פי הסכם שנחתם עמה ביום 04.09.2022, וכן בהתאם להסכם מיום 16.03.2023, אשר יתואר בהרחבה להלן. בסך הכול, כך נטען, המבקשת "הוציאה מכיסה עבור ההתקשרות עם המשיבה 1 [גמול יהוד – ח' כ'] למעלה מ-40,000,000 (ארבעים מליון!!) ש"ח".

הסכם גמול-צרפתי

11.כחלק ממערך ההסכמות האמור, התקשרו גמול יהוד והמבקשת ביום 16.03.2023, בהסכם נוסף אשר מסדיר, בעיקרו, שיתוף פעולה בין השתיים לשם קידום הפרויקט במקרקעין, זאת 'על חשבון' תפקידה של אחים עזרא בפרויקט (להלן: הסכם גמול-צרפתי). לשם כך, התחייבה גמול יהוד לנקוט "בכל הליך משפטי סביר" על מנת להביא לביטול הסכם התמורות, "הכל בכפוף לאישור מראש ובכתב של צרפתי ועל-פי הנחיותיה" (סעיף 2.8 להסכם), זאת מאחר "[ש]גמול סוברת כי אחים עזרא הפרה את הסכם התמורות" (סעיף 2.2 להסכם).

12.לצד האמור, בסעיף 4.2.3 להסכם גמול-צרפתי הוסכם כי מינוי עורכי הדין מטעמה של גמול יהוד, אשר ייצגו אותה בכל ההליכים "בקשר עם הסכם התמורות והפרתו על ידי עזרא ו/או בכל עניין משפטי אחר שיתעורר ויידרש לצורך הוצאת הפרויקט אל הפועל", יאושר על ידי המבקשת, מראש ובכתב, ויהא נתון לשיקול דעתה. עוד הוסכם, כי המבקשת תלווה לגמול יהוד כספים לשם מימון הליכים משפטיים אלה, וכי –

"צרפתי תאשר מראש ובכתב את מהות ההליך הדרוש והסכם שכר הטרחה כתנאי למימון התשלום על פיו, והכל על פי שיקול דעתה הבלעדי של צרפתי (מוסכם, כי זהות עורכי הדין תיקבע בהסכמה בין הצדדים)".

13.יוער, כי תוקפו של הסכם גמול-צרפתי הותנה בהתקיימותם של מספר תנאים מתלים, בהם קבלת אישור מאת הנאמן, אשר ניתן בהמשך. כמו כן, זכויותיה של המבקשת מכוחו של הסכם זה, גובו בשעבוד זכויותיה של גמול יהוד במקרקעין.

ההליכים בין גמול יהוד ובין אחים עזרא

14.בטרם תתואר השתלשלות העניינים לאחר כריתת הסכם גמול-צרפתי, יוער כי עוד בטרם ניתן פסק דין הרמטיק, ידעו גמול יהוד ואחים עזרא מספר סכסוכים משפטיים בקשר להסכם התמורות, אשר התנהלו בהליכי בוררות. במסגרת הליכים אלו, הועלו טענות הדדיות להפרתו של הסכם זה, תוך שגמול יהוד אף ניסתה להביא לביטולו. לענייננו חשוב לציין, כי הפועל היוצא של כלל ההליכים המוזכרים הוא כי עד לעת הזו, הסכם התמורות שריר ועומד בתוקפו.

15.עם או בלי קשר להליכים המוזכרים, יצוין כי, כעולה מטענות המבקשת, גם "11 שנים לאחר שנחתם הסכם התמורות, נבנה בניין אחד בלבד והשני נבנה בעצלתיים, תוך שהמפונים מצויים בסיוט ארוך ומתמשך".

16.לטענת המבקשת, לאחר כריתת הסכם גמול-צרפתי, וכפועל יוצא מהתחייבויות גמול יהוד במסגרתו, זו שלחה ביום 23.05.2023 הודעה לאחים עזרא, בה הודיעה על ביטול הסכם התמורות. בהמשך הדברים, ביום 10.08.2023, הוגשה על ידה גם תביעה נגד אחים עזרא ונתבעים נוספים, בגדרה עתרה לביטולו של הסכם התמורות; זאת, מחמת טענות שונות להפרתו, בראי קצב התקדמות הפרויקט ובשים לב לפרשיה החמורה שנחשפה בפסק דין הרמטיק (ת"א 28392-08-23).

17.יוער כבר עתה, כי אין כל מחלוקת על כך שבתחילתו של הליך זה יוצגה גמול יהוד, בין השאר, על ידי עו"ד מושיק פלדמן (להלן: עו"ד פלדמן), בהתאם להסכמת הצדדים מכוח סעיף 4.2.3 להסכם גמול-צרפתי, אשר הוזכר לעיל. כמו כן, אין כל מחלוקת על כך שהמבקשת העבירה לגמול יהוד 2 מיליון ש"ח, אשר נועדו לממן את שכר טרחתו של עו"ד פלדמן בהליך זה, כמו גם בהליכים הנוספים הקשורים בביטול הסכם התמורות.

18.נוסף על האמור, בסמוך לאותו המועד, אחים עזרא פתחה מצדה בשני הליכים משפטיים נגד גמול יהוד (ת"א 47858-07-23 ו-ת"א 50093-09-23), אשר גם בהם יוצגה גמול יהוד על ידי עו"ד פלדמן. הצדדים הסכימו כי כלל ההליכים המוזכרים יידונו בהליך הבוררות, בפני כבוד השופט (בדימ') פרופ' עודד מודריק (להלן: הבורר). במסגרת הליך זה הגישו הצדדים כתבי טענות, ואף ניתן בגדרו, לבקשת גמול יהוד, סעד זמני המעכב את ביצוע הפרויקט, זאת במסגרת החלטת הבורר מיום 26.12.2023.

19.אלא מאי, שבתחילת 2024, חלה תפנית מפתיעה – כאשר אלוני ושלמה פנו לבורר בשמה של גמול יהוד, וביקשו להקפיא את הליך הבוררות, בהסכמת אחים עזרא ובניגוד לעמדתו של עו"ד פלדמן. נוסף על כך, גמול יהוד שחררה את עו"ד פלדמן מייצוגה וביום 10.01.2024 היא הודיעה למבקשת, באמצעות בא כוח חדש שמינתה, עו"ד רועי גולן (להלן: עו"ד גולן), "כי בשעה טובה ומוצלחת תמו כל המחלוקות בין מרשתי לבין חב' האחים עזרא, הצדדים ויתרו על מלוא טענות ההפרה הדדיות של הסכם התמורות" וכי הסכם זה "שריר וקיים בין הצדדים והפרויקט ממשיך כסדרו". לצד זאת, הובטח למבקשת כי כל תמורה שתשולם לגמול יהוד, כחלק מביצוע הפרויקט, "תחולק בין מרשתי [גמול יהוד – ח' כ'] לבין חב' צרפתי וזאת [בהתאם – ח' כ'] להסכם האג"ח שמכוחו קיימת לכם הזכות".

20.בתגובה לכך, פנתה המבקשת לבורר כשבפיה הטענה כי ההסכמה המתגבשת בין גמול יהוד ובין אחים עזרא מנוגדת להסכם גמול-צרפתי, וכך גם החלפת עו"ד פלדמן בעו"ד גולן. ביום 14.01.2024 קבע הבורר כי הוא אינו יכול להעניק למבקשת כל סעד, מאחר שהיא אינה צד להליך המתנהל בפניו, תוך שאישר את החלפת ייצוגה של גמול יהוד. בעקבות החלטה זו, פנתה המבקשת בבקשה למתן סעדים זמניים וארעיים לבית משפט קמא, כפי שיורחב להלן.

ההליך בבית משפט קמא

21.כאמור, ביום 16.01.2024 עתרה המבקשת לבית משפט קמא בבקשה לקבל שורה של סעדים ארעיים במעמד צד אחד (לפי תקנה 95(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א או התקנות החדשות)) – אשר נועדו כולם, לפי טענתה, להבטיח את זכויותיה מכוח הסכם הנאמן-צרפתי ומכוח הסכם גמול-צרפתי. בעיקרו של דבר, מדובר בסעדים הנוגעים לעיכוב כל פשרה המתגבשת בהליכים שבין גמול יהוד ואחים עזרא, לרבות ביצוע פעולות שונות ותשלומים, כמו גם למניעת החלפת מייצגה של גמול יהוד בהליכים אלו. בתוך כך נטען, כי ההסכמות המתגבשות בין הצדדים אינן אלא ""תרגיל" דומה לזה שתואר בפס"ד הרמטיק ואשר נועד לנשל את מחזיקי האג"ח מזכויותיהם", כאשר גם זו הפעם, נאנק אלוני תחת לחצים אישיים המפעילים עליו נושיו.

22.בו ביום ניתנה החלטת בית משפט קמא (כבוד סגן הנשיא השופט י' שפסר) בגדרה הוענקו מספר צווים ארעיים המורים על עיכוב הליכי הפשרה בין הצדדים ואוסרים על גמול יהוד לפעול בניגוד להתחייבויות שנטלה על עצמה בהסכם גמול-צרפתי.

23.כתב התביעה הוגש על ידי המבקשת ביום 23.01.2024, ועמו בקשה למתן סעדים זמניים. במסגרת זו, עתרה המבקשת לאכיפת הסכם גמול-צרפתי, כמו גם למתן צווים זמניים וקבועים החופפים עד מאוד את הסעדים שנתבקשו במסגרת הבקשה למתן סעדים ארעיים.

24.ביום 30.01.2024 נדונה הבקשה למתן סעדים זמניים על ידי בית משפט קמא. כעולה מהחלטת בית משפט קמא, נעשה ניסיון להביא את הצדדים להבנות, ומשזה לא צלח, הסכימו הצדדים לוותר על חקירת מצהירים ועל הגשת סיכומים בכתב, אשר הוגשו בימים 02.02.2024 ו-05.02.2024.

25.כעולה מהסיכומים שהגישו, גמול יהוד ושלמה טענו כי דין הבקשה להידחות. לגופה של עילת התביעה נטען, כי בניגוד לטענת המבקשת, היא לא השקיעה בגמול יהוד ולו פרוטה, בוודאי לא סכום של 40 מיליון ש"ח. לצד זאת נטען, כי כריתת הסכם גמול-צרפתי היא פועל יוצא של עושק וכפייה וכן כי זה כולל תניות הנגועות באי חוקיות, אשר נוגדות את תקנת הציבור; זאת, בפרט, בכל הנוגע להשפעתה של המבקשת על ייצוגה של גמול יהוד ועל התקשרות אפשרית בהסכמי פשרה עם אחים עזרא. עוד נטען, כי עו"ד פלדמן פעל בניגוד עניינים, כמייצגה של המבקשת הלכה למעשה, אשר אף שילמה את שכר טרחתו. בתוך כך, שלמה וגמול יהוד התעקשו על כך שלזו האחרונה החירות לפעול כראות עיניה במסגרת ההליכים בינה ובין אחים עזרא וכי בניגוד לנטען, אין למבקשת כל זכות בפרויקט, מלבד זכויותיה כמחזיקת האג"ח של גמול השקעות. לבסוף נטען, במישור מאזן הנוחות, כי הסעדים המבוקשים יגרמו נזק כלכלי אדיר לגמול יהוד ויעכבו את ביצוע הפרויקט.

26.אחים עזרא סברה אף היא כי דין הבקשה להידחות. כך נטען, כי המבקשת היא היא שמנסה לנשל את אחים עזרא מזכויותיה בפרויקט, "וחמור מכך לנשל אף את גמול עצמה", זאת באמצעותו של עו"ד פלדמן. עוד הודגש, כי ההסכמות הנרקמות בין אחים עזרא ובין גמול יהוד, כפי שגם עולה ממכתבו של עו"ד גולן, אינן צפויות לפגוע באינטרסים של המבקשת כמחזיקת אג"ח וכי, ממילא, נסיבות ענייננו שונות בתכלית מאלו שתוארו בפסק דין הרמטיק. לצד האמור, נטען כי גם מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה, תוך שאחים עזרא עמדה על כך שמעבר לפגיעה בה וביתר המשיבים, הסעדים המבוקשים עלולים להסב פגיעה גם לצדדים שלישיים שלא צורפו כמשיבים לבקשה, כגון – רוכשי דירות, מפונים, הבנק המלווה וקבלנים עימם בוצעו התקשרויות חוזיות.

27.להשלמת התמונה יוער, כי רמ"י הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית משפט קמא.

החלטת בית משפט קמא

28.בהיאסף כל האמור, ביום 07.02.2024 ניתנה החלטת בית משפט קמא בבקשה (כבוד השופט ע' ניר נאוי). בפתח החלטתו ציין בית משפט קמא, כי בשלב זה לא ניתן לקבוע כי סיכויי התביעה גבוהים כפי שסבורה המבקשת, שכן טענותיה עוד צריכות להתברר. כך, על אף שנראה כי גמול יהוד אינה מתכוונת להמשיך ולפעול בהתאם להסכם גמול-צרפתי, נקבע כי יש מקום לבירור הטענות לעניין חוקיותו ונסיבות כריתתו, כמו גם לערוך דיון במשמעותו, במקרה שבו הסכם התמורות בעינו עומד. בהקשר אחרון זה, העלה בית משפט קמא את השאלה האם אכן עולה מהסכם גמול-צרפתי, כי על גמול יהוד לפעול לביטול הסכם התמורות "בכל מחיר".

29.עוד נקבע, כי אכיפת מקצתן של התניות שנקבעו בהסכם גמול-צרפתי אינה צודקת בשלב מוקדם זה, הן מפאת החפיפה לסעדים שהתבקשו בהליך העיקרי, הן מפאת מהותן של תניות אלו. בתוך כך, נקבע כי, לכאורה, דרישת המבקשת לחייב את גמול יהוד להיות מיוצגת על ידי עו"ד פלדמן נוגדת הדין, לא כל שכן כאשר גמול יהוד סבורה כי עו"ד פלדמן מצוי בניגוד עניינים, וכשדומה כי האמון בין הצדדים אבד.

30.עוד הוטעם, כי נסיבות ענייננו אינן דומות לאלו שפורטו בפסק דין הרמטיק. בתוך כך, הוזכר מכתבו של עו"ד גולן מיום 10.01.2024 המקשה, על פי שנקבע, על הטענה כי הצדדים פועלים פעם נוספת 'במחשכים'.

31.אשר למאזן הנוחות. נקבע, תחילה, כי הזכויות המוקנות למבקשת מכוח הסכם הנאמן-צרפתי אינן עדיפות על אלה שהיו נתונות למחזיקי האג"ח, שכן זו נכנסה בנעליהם. כך, הודגש כי דווקא קיום הסכם התמורות, כפי שנטען גם במכתבו של עו"ד גולן, מקדם את האינטרסים של המבקשת מכוח הסכם הנאמן-צרפתי. משכך, נקבע כי הנזק שעלול להיגרם למבקשת הוא לכל היותר, זה הנובע מהפרתו האפשרית של הסכם גמול-צרפתי, נזק הניתן לפיצוי כספי. אל מול נזק זה העמיד בית משפט קמא את הנזק שעלול להיגרם למשיבים, כמו גם לרוכשי דירות ומפונים, ואת העיכוב האפשרי בפרויקט, תוך שהודגש כי עיכוב זה אף עלול לפגוע באינטרס הציבורי. בסופו של דבר, נפסק כי הנזקים המוזכרים עולים על הנזק שעלול להיגרם למבקשת.

32.עוד בהקשר האחרון, הודגש כי יש מקום לדחות את בקשת המבקשת, ולו מן הטעם שלא פעלה לצרף את הצדדים השלישיים המוזכרים, אשר עלולים להיפגע אף הם ממתן הסעדים המבוקשים על ידה.

33.יחד עם כל האמור, נקבע כי את חששה של המבקשת מהסכם הפשרה הנרקם בין גמול יהוד ובין אחים עזרא ניתן להפיס, אף מבלי מתן הסעדים הזמניים שהתבקשו על ידה. כך, נפסק כי 14 ימים קודם להבאת כל הסכם לאישורו של הבורר, תועבר טיוטת ההסכם על נספחיו לעיון המבקשת.

34.לצד דחיית בקשת המבקשת למתן סעדים זמניים, בחלקה, נקבע כי הסעדים הארעיים שניתנו בהחלטת בית משפט קמא יפקעו רק ביום 11.02.2024, זאת על מנת לאפשר למבקשת להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו.

35.מכאן הבקשה שלפניי, אשר הוגשה ביום 11.02.2024. יחד עם בקשה זו, הוגשה "בקשה לסעד זמני בערעור", הכוללת את חלקם של הסעדים הזמניים להם עתרה המבקשת, ואשר עיקרם, אף הוא, בעיכוב הליכי הפשרה המתגבשים.

בקשת רשות הערעור

36.בתמצית, בבקשתה שבה המבקשת וחזרה על הטענות שהעלתה בפני בית משפט קמא. בתוך כך, הודגש כי תכליתם של הסעדים הזמניים המבוקשים על ידה היא למנוע מצב בלתי הפיך, אשר יקפח את זכויותיה כמחזיקת אג"ח מכוח הסכם הנאמן-צרפתי, כמו גם את זכויותיה מכוח הסכם גמול-צרפתי. עוד הוטעם, כי גמול יהוד כלל אינה מכחישה את הפרת הסכם גמול-צרפתי, וכך נטען, עולה גם מהחלטת בית משפט קמא. לבסוף, המבקשת טענה כי הכלל לפיו בית המשפט לא יעניק סעד זמני החופף את הסעד המבוקש בהליך העיקרי אינו נוגע לענייננו, כפי שסבר בית משפט קמא, שכן כלל זה נוגע רק לסעדים זמניים המתיימרים לשנות את המצב הקיים, ואילו בענייננו מבוקשים סעדים זמניים שעניינם בשימורו.

37.יצוין, כבר עתה, כי המבקשת לא הסבירה מדוע קביעת בית משפט קמא לפיה טיוטת הסכם הפשרה בין גמול יהוד ובין אחים עזרא תועבר קודם לעיונה, אינה מפיגה, ולו במידה מסוימת, את החשש עליו שבה וחזרה הן בפני בית משפט קמא הן בבקשתה זו.

דיון והכרעה

38.לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתשובת המשיבים, כמפורט להלן.

39.הלכה היא עמנו כי בשל התרשמותה הישירה מהצדדים שבפניה, בידי הערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, וכך התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות כאמור תיעשה במשורה בלבד (רע"א 9065/23 ס.ע. טופ השקעות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פסקה 45 (03.01.2024) (להלן: עניין טופ), והאסמכתאות שם; סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

40.אומנם, ההצדקה לכלל האמור פוחתת קמעא כאשר, כבענייננו, הערכאה הדיונית לא התרשמה באופן ישיר מן הצדדים (ראו למשל: רע"א 6449/23 רוקח נ' תושבי נוב – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ, פסקה 16 (26.09.2023) (להלן: עניין רוקח)). אולם, יחד עם זאת, גם במקרים שכאלה תמעט להתערב ערכאת הערעור, אלא כאשר "להכרעה בסעד הזמני השפעה בלתי הפיכה או מהותית על זכויות הצדדים" (עניין טופ, בפסקה 45).

41.מטרתו של הסעד הזמני, כאמור בתקנה 94 לתקסד"א, "היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין". יוער, כי בספרות הובעה עמדה לפיה תכליתה של תקנה 94 לתקנות החדשות היא להרחיב את תחולת הסעד הזמני, כך שיחלוש גם על מצבים בהם זה אינו נועד לשרת במישרין את ביצועו היעיל של פסק הדין, "אלא על מנת להבטיח זכות הנגזרת מהסעד המבוקש בכתב התביעה" (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 471 (מהדורה שנייה 2023) (להלן: רוזן-צבי); ראו גם: רע"א 2071/21 חצרי אלף בית דוד המלך בע"מ נ' אזורים בנין (1965) בע"מ, פסקה 15 (13.07.2021) (להלן: עניין חצרי אלף בית דוד המלך)).

42.כפועל יוצא ממטרתו זו של הסעד הזמני, נפסק לא אחת, כי בבוחנה בקשה למתן סעד זמני, על הערכאה הדיונית להידרש לשני שיקולים עיקריים – סיכויי התביעה ומאזן הנוחות (עניין טופ, בפסקה 46, והאסמכתאות שם). כידוע, בין שני שיקולים אלה מתקיים יחס של 'מקבילית כוחות', אך "ככלל, תינתן הבכורה לשיקולי מאזן הנוחות" (עניין רוקח, בפסקה 17, והאסמכתאות שם).

43.בעת בחינת שיקולי מאזן הנוחות, על בית המשפט ליתן דעתו לנזקים בלתי הפיכים שעלולים להיגרם למבקש (עניין רוקח, בפסקה 17, והאסמכתאות שם). נזקים אפשריים אלו, צריך שיאוזנו אל מול הנזק שעלול להיגרם למשיב ממתן הסעד זמני, וכפי שציינתי אך לאחרונה – בתקנות החדשות נוספה הוראה מפורשת, לפיה על בית המשפט ליתן דעתו גם "[ל]נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי" (ראו: תקנה 95(ד)(1) לתקסד"א; עניין טופ, בפסקה 46).

44.כמו כן, בבוחנו בקשה למתן סעד זמני, שומה על בית המשפט לבחון אם ישנו סעד שפגיעתו במשיב פחותה, אשר משיג אף הוא את תכליתו של הסעד הזמני שהתבקש (תקנה 95(ד)(2) לתקסד"א; לעמדה לפיה תקנה זו מאמצת מבחני המידתיות מהמשפט הציבורי, והלכה למעשה, את מבחן 'האמצעי שפגיעתו פחותה', ראו: רוזן-צבי, בעמודים 476-475; השוו: רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC, פסקה י"ט (04.01.2007)).

45.בשולי הדברים יצוין, כי נפסק לא אחת שבית המשפט לא יטה ליתן צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים, בעיקר כאשר צו זה חופף את הסעד העיקרי שהתבקש בכתב התביעה (עניין חצרי אלף בית דוד המלך, בפסקה 17, והאסמכתאות שם; רע"א 2407/19 זיו נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 24 (14.05.2019)). בתוך כך, הודגש בעבר כי ישנו קושי מסוים באכיפת חוזה עסקי, במסגרת צו עשה זמני – תוך חיובם של צדדים לחוזה, אשר האמון ביניהם אבד, להוסיף ולשתף פעולה אחד עם השני (רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ החדש בע"מ, פסקאות 32-31 (20.01.2013); ראו גם: רע"א 6203/20 י.ע.ז – חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ, פסקה 11 (10.09.2020), והאסמכתאות שם).

46.ומכאן לענייננו.

מן הכלל אל הפרט

47.בפתח הדברים יוזכר, כי בקשותיה של המבקשת למתן סעדים זמניים – נשענו, מעל לכל, על חששותיה מ'שידור חוזר' של תסריט הבלהות שתואר בהרחבה בפסק דין הרמטיק. במובן זה, ומבלי להביע כל עמדה האם אומנם אלה הם פני הדברים בהתייחס להסכם הפשרה הנרקם בין גמול יהוד ובין אחים עזרא – הרי שנוכח הנסיבות החמורות שתוארו בהרחבה בפסק דין הרמטיק, לא ניתן לומר כי חששותיה באו יש מאין.

48.יחד עם זאת, כפי שארחיב להלן, הטעם העיקרי לפיו לא קמה עילה להתערבותי בהחלטת בית משפט קמא, נעוץ בסעד שכן ניתן במסגרת החלטתו, ושיש בו, לטעמי, כדי להעניק הגנה מספקת לאותם חששות עליהם מושתתת בקשת המבקשת. ודוק, המדובר בסעד זמני שפגיעתו במשיבים, באינטרס הציבורי ובצדדים שלישיים – פחותה; אך בה בעת הוא משיג, באופן לא מבוטל, את מטרותיהם של הסעדים הזמניים שהתבקשו, כדרישת תקנה 95(ד)(2) לתקסד"א.

49.כאמור, תכליתם של הסעדים הזמניים להם עתרה המבקשת, היא להבטיח את זכויותיה מכוח מערך ההסכמים שתואר לעיל, ובפרט, אלו הקמות מכוח הסכם הנאמן-צרפתי ומכוח הסכם גמול-צרפתי. כן אציין בהקשר זה, כי מוקשה בעיניי האופן שבו 'דילגה' המבקשת בין האינטרסים השונים – אלו המוגנים מכוח הסכם זה, לבין אלו המוגנים מכוח הסכם אחר. זאת, מבלי להביע בשלב זה עמדה ביחס לטענת המבקשת לפיה שני הסכמים אלו הם חלק מאותו מערך הסכמות כולל, המהוות כולן יחד מעין מקשה אחת. אבאר.

האינטרסים של המבקשת מכוח הסכם הנאמן-צרפתי

50.זכויותיה של המבקשת מכוח הסכם הנאמן-צרפתי הם הזכויות הנתונות לה כמחזיקת האג"ח של גמול השקעות. משכך, ברי כי האינטרס העיקרי שלה ביחס לקבוצת גמול, מכוח הסכם זה, הוא למנוע את "הברחתם" של נכסי הקבוצה, אשר תקשה על פירעון החובות כלפיה. המדובר באינטרס הראוי, ללא כל ספק, להגנה הולמת, וכאמור, מובן גם מדוע חוששת המבקשת מתרחיש דומה לזה שתואר בפסק דין הרמטיק (ראו והשוו: החלטת השופט ע' גרוסקופף, עת שדן בבקשת רשות ערעור על סעד זמני שניתן קודם למתן פסק דין הרמטיק, ב-רע"א 6595/22 י.ר אחים עזרא חברה לבניין בע"מ נ' עו"ד פיני יניב הנאמן לביצוע הסדר נושים (06.12.2022)).

51.אף על פי כן, ברי כי התממשותו של תרחיש שכזה, דהיינו, קיפוח זכויותיה של המבקשת כמחזיקת אג"ח במסגרת ההסכם הנרקם בין גמול יהוד ובין אחים עזרא, על ידי הברחת נכסי קבוצת גמול – תלויה בפרטי ההסכם שיגובש, אם יגובש. הסכם שכזה לא הונח בפני בית המשפט, כך שבעת הזו, טענת המבקשת בהקשר זה היא, במובן מסוים, תאורטית. לכך אוסיף, כי מהאמור בהודעת עו"ד גולן מיום 10.01.2024, ואף מהעמדות שהביעו הצדדים בפני בית משפט קמא, עולה כי תכליתו של ההסכם המתגבש היא להביא לסיום את הסכסוכים בין גמול יהוד ובין אחים עזרא, תוך הוצאתו של הסכם התמורות מן הכוח אל הפועל. אשר על כן, מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי הדבר מפיג, במידה לא מבוטלת, את החשש שהביעה המבקשת לפיו ההסכם הנרקם צפוי לקפח את זכויותיה; זאת, לכל הפחות, ככל שהדבר נוגע לזכויות הנתונות בידה מכוח הסכם הנאמן-צרפתי, כמחזיקת אג"ח.

52.במובן זה סבורני, כי אכן, לא ניתן היה להסתפק בהצהרות המשיבים המוזכרות, אילו הן היו עומדות לבדן. ואולם, קביעת בית משפט קמא לפיה טיוטת ההסכם על נספחיו תועבר למבקשת 14 יום קודם לאישור ההסכם – מצמצמת באופן ממשי את החשש עליו הצביעה המבקשת, תוך פגיעה מידתית יותר במשיבים, בצדדים שלישיים ובאינטרס הציבורי. למעשה, המבקשת לא טענה, וממילא לא הוכיחה, מדוע אין בסעד זה כדי להגן על האינטרסים והזכויות שמפני פגיעה בהם היא חוששת (ראו: פסקה 41 שלעיל). כך או כך, זכותה של המבקשת לפנות בבקשה נוספת לבית המשפט, לאחר עיון בטיוטת ההסכם ובעקבותיו, שמורה לה ממילא. יתרה מכך, בקשה שכזו, ככל שתוגש, צפויה להיות 'בשלה' יותר, ולהתבסס על תשתית עובדתית איתנה יותר, שתאפשר לבית המשפט לבחון באופן שלם ומלא את הטענות המועלות על ידי המבקשת.

האינטרסים של המבקשת מכוח הסכם גמול-צרפתי

53.מכאן לאינטרסים של המבקשת מכוח הסכם גמול-צרפתי. כעולה מהאמור עד כה, מטרתו של הסכם זה היא לקדם את פיתוח הפרויקט על ידי המבקשת וגמול יהוד יחד. כך, האינטרס העיקרי של המבקשת מכוחו, הוא ליטול את הרווחים הצפויים מקידום הפרויקט המשותף.

54.ודוק, על פני הדברים, הזכויות שהוענקו למבקשת במסגרת הסכם גמול-צרפתי, אינן זכויות המוענקות ברגיל לנושים. אכן, הדבר מעורר שאלות כבדות משקל במישור חוקיותן של תניות ההסכם.

55.כך למשל הם פני הדברים ביחס לסעיף 4.2.3 להסכם, המקנה למבקשת השפעה מהותית על ייצוגה המשפטי של גמול יהוד בהליכים המתנהלים מול אחים עזרא. זכות זו עלולה להתנגש, במקרים מסוימים, עם זכותה של גמול יהוד לקבלת ייצוג משפטי הולם, תוך שמירה על יחסי אמון עם בא כוחה (ביחס לזכות זו, ראו למשל: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל – עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 124 (1993)) – זאת לבטח נוכח משבר האמון שחוותה עם עו"ד פלדמן (ראו והשוו: ע"פ 7201/23 עו"ד משה שרמן נ' כבוד השופט נתן זלוצ'ובר, פסקה 14 (05.12.2023)).

56.כך הם גם פני הדברים ביחס להגבלות שהוטלו על זכותה של גמול יהוד לשלוט על ניהול ההליכים מול אחים עזרא, שעשויות אף הן, במקרים מסוימים, להתנגש עם זכות הגישה לערכאות, המוכרת כזכות מרכזית במשפטנו (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 591-590 (1997)); לא כל שכן, מקום בו פעם אחר פעם, במספר הליכים משפטיים, נדחו טענותיה של גמול יהוד להפרת הסכם התמורות על ידי אחים עזרא. לצד האמור, גם טענותיה של גמול יהוד ביחס לנסיבות כריתת הסכם גמול-צרפתי, ראויות להתברר. לא זו אף זו, כפי שציין בית משפט קמא, הסכם גמול-צרפתי מעורר גם שאלות במישור האכיפה, להבדיל ממישור התוקף (ראו: סעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970).

57.יחד עם זאת, לעת הזו, הסכם גמול-צרפתי – מצוי בחזקת תוקף. בהינתן העובדה, שעל פני הדברים, גמול יהוד לא מכחישה כי היא אינה מתכוונת לקיים חלק מהוראותיו, איני סבור כי יש לסתום את הגולל על התביעה, אף אם השיקול בדבר סיכויי התביעה אינו מטה את הכף לכאן או לכאן.

58.מכאן לשיקולי מאזן הנוחות. כפי שציינתי לעיל, אלו הם השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לבחון כאשר מונחת לפניו בקשה למתן סעד זמני. סבורני, כפי שקבע בית משפט קמא, כי שיקולים אלה הם שמטים את הכף לעבר דחיית הבקשה.

59.כאמור, האינטרס עליו מבקשת להגן המבקשת, בהקשר זה, הוא האינטרס שלה להפיק רווחים מהחלפתה את אחים עזרא בקידום הפרויקט. ואולם, המבקשת לא נימקה בבקשתה, מדוע אף לו ייפגע האינטרס האמור, לא ניתן יהיה להעניק לה פיצוי כספי, וכך גם ביחס להפרת ההסכמים הנוספים שכרתה עם גמול יהוד או בקשר לפירעון הלוואות, אשר לטענתה, הלוותה לה; זאת, בשונה מהחשש שהעלתה לפגיעה בה כמחזיקת אג"ח, מכוח הסכם הנאמן-צרפתי.

60.ודוק: כפי שציינתי לעיל, דומה כי לו יעלה בידי המבקשת להוכיח כי ההסכם אשר גיבשו הצדדים מעורר חשש מפני הברחת נכסים, באופן שיקשה על יכולתה לקבל פיצוי בגין נזקים שעלולים להיגרם לה מהפרת הסכם גמול-צרפתי, הרי שראוי יהיה לבחון מחדש את האפשרות ליתן בידה סעדים זמניים נוספים. התרופה לחשש זה, מצויה כאמור, בסעד המידתי שניאות להעניק לה בית משפט קמא.

61.ועוד, אל מול הנזקים להם טוענת המבקשת, יש להעמיד את האינטרסים של כלל הצדדים אשר עלולים להיפגע מעיכוב אפשרי בפיתוח המקרקעין, לרבות – נושיה של גמול יהוד, הבנק המלווה, רוכשי הדירות והמפונים מהמקרקעין. קידומו של הפרויקט, כפי שציין בית משפט קמא, גם עולה לכדי אינטרס ציבורי ראשון במעלה, בו תקנה 95(ד)(1) לתקסד"א מחייבת אותנו להתחשב.

62.בהקשר אחרון זה, המבקשת אומנם טענה כי היא אינה עותרת לעיכוב ביצוע הפרויקט. אולם, ברי כי סעדים זמניים המונעים קידומן של פעולות מסוימות הקשורות בו, לרבות פעולות עסקיות וביצוע תשלומים שונים בקשר עמו, בהחלט עלולים לעכבו.

63.בשולי הדברים אציין, כי דומה שמקצתם של הסעדים הזמניים שנתבקשו, מתיימרים לשנות במידת מה את המצב הקיים, וחלקם אף חופפים את הסעדים העיקריים להם עתרה המבקשת. כאמור, ככלל, לא ייעתר בית המשפט לבקשה למתן סעדים זמניים שכאלה. הסעדים המוזכרים אף מעוררים קושי נוסף, שכן כפי שציינתי לעיל – בית המשפט גם לא יטה לאכוף חוזה עסקי, המחייב שיתוף פעולה בין צדדים עסקיים, במסגרת צו עשה זמני (ראו: פסקה 45 שלעיל), זאת ללא כל קשר לשאלה האם הסכם זה יהא אכיף במסגרת ההליך העיקרי (ראו: פסקה 56 שלעיל).

סוף דבר

64.בקשת רשות הערעור, ועמה ה"בקשה לסעד זמני בערעור" – נדחות בזאת. משלא התבקשה תשובת המשיבים, לא ייעשה צו להוצאות.