רע"א 1259/07 גלית שטיין נ. הסתדרות העובדים הלאומית בא"י

זוהי בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבש"א 3821/07 (כב' השופט י' זפט) שעל פיה נדחתה בקשתן של המבקשות לצו מניעה זמני, שיורה שלא לכנס את הועידה הארצית של הסתדרות העובדים הלאומית (להלן: ההסתדרות ) ביום 14.2.07 מחמת שיהוי בהגשת הבקשה.

1.

המבקשות פנו לבית המשפט קמא בהמרצת פתיחה (להלן: ההמרצה ), שבה נתבקשו סעדים שונים הנוגעים להליכי בחירת הנציגים לועידת ההסתדרות. לדידן של המבקשות, הליכי הבחירה פוגעים בערכי יסוד, בחירות בסיסיות ובזכויות חוקתיות ובראשן הזכות לבחור ולהיבחר, ועל כן נדרשת התערבותו של בית המשפט וביטול הסעיף בחוקת ההסתדרות המוביל לתוצאה זו. בד בבד עם הגשתה של ההמרצה, שהוגשה ביום 7.2.07, הגישו המבקשות בקשה לצו מניעה זמני ו/ארעי שיורה למשיבה שלא לכנס את הועידה הארצית של ההסתדרות ביום 14.2.07 או בכל תאריך נדחה, לרבות ביצוע כל פעולה הקשורה לכינוס הועידה הארצית, וזאת עד למתן החלטה בהמרצת הפתיחה. לחילופין פנו המבקשות בבקשה כי יתקיים דיון דחוף בבקשה לסעד זמני במעמד הצדדים ויינתן סעד ביניים ארעי, במעמד צד אחד, עד לקיום דיון במעמד כל הצדדים.

2.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתו צו מניעה זמני. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שההחלטה לקיים את הועידה הארצית הייתה ידועה מזה זמן רב, ולמצער מיום 18.01.07, ומכאן שהגשת הבקשה ביום 7.2.07, שבוע ימים לפני כינוס הועידה, לוקה בשיהוי המצדיק אי מתן צו במעמד צד אחד. לצד זה החליט בית המשפט, כי תחת קיומו של דיון במעמד הצדדים בשאלת הסעד הזמני, אשר ממילא לא יוכל להשיג את מטרתו- מניעת התכנסות הועידה, יוקדם מועד הדיון בהמרצה, שכן, על-פי החלטת בית המשפט, יהיה בכך כדי לייעל את הדיון ולחסוך מזמנו של בית המשפט ומזמנם של הצדדים.

3.

בבקשתן טוענות המבקשות, כי בית המשפט שגה בכך שהתעלם מן הנזק שייגרם להן ולחברי ההסתדרות בכללותם, אם תכונס הועידה הארצית, שבה ייבחרו נציגי מוסדותיה העיקריים של ההסתדרות, ביום 14.2.07. לדידן, קיום הועידה יוביל לקביעת עובדות מוגמרות בעלות השלכות מרחיקות לכת, זאת כשיש סיכוי ריאלי שעקב ההכרעה בתיק העיקרי ייפסלו כל ההחלטות שיתקבלו על-ידי הועידה.

לדעת המבקשות, עצם קיומה של הועידה פוגע בזכותם החוקתית והשוויונית של חברי ההסתדרות לבחור ולהיבחר לוועידה הארצית, זאת משבחירת 101 מן הנציגים להרכב הועידה הארצית נעשה בהליך נסתר שבמסגרתו לא התאפשרה מבעוד מועד הצגת מועמדות, לא פורסמו שמות המועמדים, לא פורסמה דרך הבחירה, לא פורסמו שמות הנבחרים ולא ניתנה הזדמנות שווה לכל להיבחר. לדעת המבקשות, הפגיעה בזכויות אלה מטה את הכף לטובת דחיית טענת השיהוי וקבלת הבקשה. עוד טוענות המבקשות כי בית המשפט נמנע מלהתייחס למספר עובדות שיש בהן כדי להטות את האיזון לטובת קבלת הבקשה ובכלל זה העובדה כי המבקשות פעלו בזריזות, וכי התנהגותן אינה מצביעה על זניחת טענותיהן או על ויתור עליהן, והעובדה כי חלוף הזמן הקצר לא פגע באינטרסים הראויים להגנה של המשיבה, כי אם באינטרסים פסולים שדינם בטלות. לדעת המבקשות, בית המשפט לא איזן כיאות בין השיהוי הקצר לבין חומרת התקלה הציבורית שתיגרם אם תתקיים הועידה ובכך שגה. עוד סבורות המבקשות כי רק במקרים יוצאי דופן תיפסל עתירה שעניינה שלטון החוק ותקנת הציבור אך מחמת שיהוי. לבסוף טוענות המבקשות, כי גם כשהגיע בית המשפט להחלטה כי לא יינתן צו במעמד צד אחד, ומשנותר עוד שבוע ימים עד לכינוס המתוכנן של הועידה,

היה עליו לקבוע דיון דחוף במעמד הצדדים שיאפשר למבקשות ולמשיב להעלות את טענותיהם העובדתיות והמשפטיות ביחס לבקשה ולא להסתפק בקביעת מועד לדיון בתיק העיקרי.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, ובחנתי את טענותיהן של המבקשות, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה ביחס למתן סעד זמני, זולת במקרים חריגים (ראו רע"א 7850/06 חב' חלקה 32 בגוש 6400 בע"מ נ' פלסידו בע"מ , תק-על 2006(4), 866; רע"א

10373/06 הילה מ.ט אבטחה ושירותים בע"מ נ' רשות המסים לישראל-אגף מס ערך מוסף (טרם פורסם, 3.1.07)). לא מצאתי כי המקרה הנדון הינו מקרה חריג המצדיק את התערבותנו.

5.

גם לגופו של עניין לא מצאתי מקום להיענות לבקשה. הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה במועד סמוך לקיום הועידה, אף כי דבר קיומה היה ידוע למבקשות מזה זמן, ובלא שניתן כל נימוק

או טעם להגשת הבקשה באיחור. בכך מתקיים בענייננו שיהוי סובייקטיבי. לצד אופיו הסובייקטיבי של השיהוי, מתקיים בעניינו גם שיהוי אובייקטיבי (על דוקטרינת השיהוי, ראו בג"צ 2285/93 נחום נ' ראש עיריית פתח-תקווה , פ"ד מח(5), 630 (1994)). הבקשה הוגשה שבוע אחד בלבד לפני כינוס הועידה. במובן זה, הנזק שייגרם למשיבה באם תבוטל הועידה שעתידה להתקיים בחלוף חמישה ימים ממועד הגשתה של הבקשה לבית משפט זה, הינו נזק ניכר, שכרוכים בו בודאי היבטים כלכליים ואחרים. לא מצאתי כי נזק זה נופל מן הנזק שייגרם למבקשים באם הועידה תתקיים כמתוכנן. כשם שקבע בית המשפט קמא, דיון בהמרצה בנוגע לטענותיהן המשפטיות של המבקשות יתקיים בקרוב, ובמקרה ויתקבלו טענותיהן אלה, תבוטלנה החלטות הועידה והמצב ישוב לקדמותו. הדבר יהיה כרוך בודאי בעלויות, אך גם ביטול הועידה במועד זה וללא אפשרות של בחינה מעמיקה של טענותיהן של המבקשות לגופן, יהיה כרוך בעלויות נכבדות. במצב דברים זה אין לקבל את הטענה כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת המבקשות.

הבקשה נדחית איפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.