רע"א 1367-24 רע"א 1367-24

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן) מיום 16.1.2024 בת"א 34360-01-18, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למינוי מומחה נוסף בתחום השיקום, על מנת שיקבע את תוחלת חייו של המשיב 1 (להלן: המשיב).

1.המשיב, יליד שנת 1974, עבר תאונת דרכים כרוכב אופנוע ביום 26.3.2017, והגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. נכותו העיקרית של המשיב היא קוודרופלגיה קשה בשיעור של 100%, והוא סובל, בין היתר, מליקוי מוטורי, הפרעות תחושה, כאב כרוני, קושי רגשי וקוגניטיבי, סחרחורת וקושי נשימתי. בית המשפט המחוזי מינה שורה של מומחים בתחומים הבאים: נוירו-כירורגיה; אורתופדיה; פסיכיאטריה; ריאות; אורולוגיה; אף-אוזן-גרון; רפואה פנימית; וכאב ושיקום.

2.עניינה של הבקשה בחוות הדעת שהוגשה מטעם מומחה השיקום, ד"ר סורוקר (להלן: המומחה). בתמצית, המומחה קבע בחוות דעתו מיום 8.10.2020 כי המשיב זקוק לעזרה סיעודית מלאה; וכי הוא יזדקק לטיפולים משמרים למניעת סיבוכים ולטיפולים פיזיקאליים מקדמים. אשר לתוחלת חייו של המשיב, נקבע כי היא "תלויה במידה רבה מאוד בקיום טיפול סיעודי קפדני, מעקב רפואי וטיפול רפואי ושיקומי משמר כפי שפורט. למרות שסטטיסטיקות בעבר הראו קיצור בתוחלת החיים של חולים במצבו, כיום, בטיפול אופטימלי, צפויה לו תוחלת חיים קרובה לשל בני גילו. המומחה הפנימאי שבדק אותו בהוראת ביהמ"ש העריך שהשמנה עלולה להביא לקיצור של 2-4 בתוחלת החיים שלו יחסית לבני גילו. יש לציין עם זאת שהוא ירד הרבה במשקל אחרי התאונה ובבדיקת מעקב בשנה שעברה הוא היה כבר עם BMI של 29". ביום 13.7.2023 נחקר המומחה. ביום 20.9.2023 נדחתה בקשת המבקשת כי המשיב ייבדק בשנית על ידי המומחה בתחום הריאות, בין היתר לצורך קביעת תוחלת חייו.

3.ביום 10.10.2023 הגישה המבקשת בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום השיקום, בין היתר, מהנימוקים הבאים: המומחה לא הפנה בחוות דעתו לספרות רפואית או מאמרים התומכים את קביעתו; המומחה סירב לכמת את שיעור קיצור תוחלת חייו של המשיב; ולפי ההלכה הפסוקה, מקום שבו יש גישות רפואיות מנוגדות יש למנות מומחה נוסף הדוגל באסכולה הנגדית. המשיבים התנגדו לבקשה בטענה כי המבקשת לא הוכיחה משוא פנים מצד המומחה או פגיעה בכללי הצדק הטבעי; כי חלפו שלוש שנים מיום הגשת חוות דעת המומחה ועד לחקירתו והמבקשת כלל לא הגישה שאלות הבהרה; כי חוות דעת המומחה התבססה על מחקרים וסטטיסטיקות אך גם על נסיבותיו הפרטניות של המשיב; וכי על כל מקרה, פסילת חוות דעת מומחה היא צעד קיצוני הנשמר רק למקרים חריגים. בתשובתה, הדגישה המבקשת כי המומחה אישר שיהיה קיצור של מספר שנים בתוחלת חייו של המשיב, אך לא הסכים לכמתו, ולא ניתן להותיר שאלה זו ללא מענה.

ביום 16.1.2023 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע, בין היתר, שהמומחה הבהיר כי ביסס את מסקנתו באשר לתוחלת חייו של המשיב על נתונים סטטיסטיים קיימים לצד נתוניו האישיים של המשיב; כי לא מתעורר קושי להכריע בשאלת תוחלת החיים על בסיס חוות הדעת; וכי אין בסירוב המומחה לכמת את קיצור תוחלת החיים כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף ואם יהיה צורך לכמת את הקיצור למספר מדויק של שנים, הדבר יעשה על ידי בית המשפט.

על החלטה זו נסבה הבקשה שלפניי.

4.בבקשה נטען, בעיקרם של דברים, כי תוחלת חיים היא שאלה סטטיסטית שיש לקבוע על יסוד נתונים רפואיים; כי עדותו של המומחה לא התבססה על ספרות רפואית או על מחקרים; כי רק במהלך חקירתו המומחה ציין לראשונה מאמר עליו נסמך בחוות דעתו, ואף הוא מאמר ישן שנעשה על קבוצת נבדקים קטנה; כי המומחה לא נימק מדוע סטה מהנתונים הסטטיסטיים הקיימים, המעידים על קיצור משמעותי של תוחלת החיים בקרב קוודרופלגים; כי המומחה סירב לכמת את קיצור תוחלת החיים הצפוי למשיב; כי מעדות המומחה עלה שהוא אוחז באסכולה רפואית שונה מהמקובל, ואך בשל כך מוצדק למנות מומחה נוסף; וכי מהחלטת בית משפט קמא לא מתבהר כיצד יוכל לקבוע את תוחלת חייו של המשיב על בסיס קביעותיו הלאקוניות של המומחה.

5.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

6.הנסיבות שבהן ימונה מומחה נוסף נידונו פעמים רבות על ידי בית משפט זה, וראו למשל רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ (23.1.2019) (להלן: עניין פלוני):

"השאלה מתי ימנה בית המשפט מומחה נוסף, ומתי ימנה מומחה אחר אינה תמיד פשוטה. ככלל, דומני כי ניתן לומר שמומחה נוסף ימונה במקרים בהם בית המשפט נתקל בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה, אשר מותיר ספק בלבו של בית המשפט ביחס ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על סמך החומרים שלפניו. [...] ראוי לציין כי מינוי מומחה נוסף יעשה במשורה, ובמקרים בהם סבור השופט היושב בדין כי לא יהא זה ראוי לקבוע ממצאים שברפואה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה אשר מונה על-ידו ועל הראיות הנוספות בתיק בלבד (ראו: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002)). כך לדוגמה, בית המשפט עשוי למנות מומחה נוסף במקרים בהם ישנן גישות שונות בתחום הרפואי הנדון, או כאשר מתעורר ספק בשאלה אם המומחה התייחס נכונה לתלונותיו של התובע (ראו: עניין מזרחי, בעמודים 678-677 (2002); עניין נהרי, בפסקה 8), וכן במקרים בהם חוות הדעת אינה מבוססת די הצורך (ראו: עניין פלונית, פסקה 13). המשותף למקרים הללו, הוא הספק האמור שנותר בליבו של בית המשפט, אשר נובע מכך שחוות הדעת לא הביאה את הבירור הנדרש לידי מיצוי (ראו: רע"א 2948/04 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ינוקא, פסקה 3 (30.8.2004); עניין מזרחי, בעמוד 678). במקרים מעין אלה, משמש המומחה הנוסף ככלי עזר בידי בית המשפט, מעין "שחקן חיזוק" שנועד לסייע בידו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע" (פסקה 13; הדגשה הוספה – י"ע).

קרי, רק במקרים שבהם בית המשפט חש שהוא אינו יכול להגיע לחקר האמת ולגבש עמדה מושכלת באשר לשאלות הרפואיות העומדות להכרעתו על בסיס חוות הדעת הקיימת, תקום הצדקה למנות מומחה נוסף (רע"א 4102/15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אזברגה, פסקה 10 והאסמכתאות שם (27.10.2015); ע"א 1534/12 זידאן נ' הראל חברה לבטוח בע"מ, פסקה 6 והאסמכתאות שם (14.2.2013)). ודוק: מינוי מומחה נוסף אינו דבר של מה בכך ויעשה אך במקרים חריגים ובמשורה (ראו עניין פלוני, שם). משכך, החלטה מסוג זה נתונה לשיקול דעתה הנרחב של הערכאה הדיונית המבררת את התיק, והתערבות ערכאת הערעור תהא מצומצמת למקרים חריגים בלבד (רע"א 1136/21 פלונית נ' מרכז רפואי מעייני הישועה, פסקה 14 והאסמכתאות שם (4.3.2021); רע"א 3639/22 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 8 (1.8.2022)).

7.הדברים נכונים במיוחד בסוגיה שלפנינו:

"הסוגיה של קיצור תוחלת חיים עולה כמעט בכל תיק שבו מעורבת פגיעה קשה. בנושא זה נהוג להבחין בין פגיעות ראש לבין פגיעות חוט שידרה וגובה הפגיעה בחוט השידרה. פרמטרים נוספים המשפיעים על תוחלת החיים הם קבוצת הגיל של הנפגע, החשש לזיהומים חוזרים ונשנים, טיב הטיפול בנפגע ועוד. יש הטוענים כי בנושא זה, אין מקום לאמץ מחקרים ממדינות כמו ארצות הברית אלא ממדינות אחרות הדומות לישראל, וכי יש לקחת בחשבון את התקדמות הרפואה בישראל.

איני סבור כי ניתן לקבוע 'כלל אצבע' שכוחו יפה לכל התיקים של פרפלגים וקוודרופלגים. המדובר בנושא סבוך שיש בו משתנים רבים ושיקולים שונים, ואין לערכאה המבררת אלא מה שנגד עיניה. אף בהנחה כי קיימות אסכולות שונות ודעות שונות בנושא, הן בקרב הרופאים העוסקים בתחום השיקום והן בין הרופאים מומחי השיקום לבין הרופאים המומחים בתחומם, ההכרעה הסופית מסורה לבית המשפט ששמע את המומחה השיקומי, והתרשם מניסיונו ומהאסמכתאות והמחקרים עליהם הסתמך (הדגשה הוספה – י"ע; פסק דיני בע"א 4767/13 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' שובבו, פסקה 13 (25.11.2013)).

8.מהתם להכא. בית משפט קמא התרשם כי המומחה תמך קביעותיו באופן משכנע ומקצועי גרידא, וכי הוא יכול להסתמך על קביעות אלה בעת ההכרעה בתיק: "חוות הדעת, כמו גם חקירת המומחה לא הותירו מקום לספק, ואינני רואה קושי להכריע בשאלת תוחלת החיים על בסיס קביעותיו" (פסקה 15 להחלטת בית משפט קמא). אשר לכך שהמומחה קבע למשיב תוחלת חיים ארוכה מזו הקבועה בסטטיסטיקות עבר ובמחקרים רפואיים, צוין כי המומחה שקלל הן את הנתונים הסטטיסטיים הקיימים (תוך הסתייגות ממחקרים שלא נעשו בישראל בשל התבססותם על משתנים שאינם תואמים את המצב בישראל) הן את נתוניו האישיים של המשיב (ובין היתר, את הטיפול המסור והאופטימלי שהוא מקבל). אשר לסירובו של המומחה לכמת בשנים מדויקות את קיצור תוחלת החיים הצפויה למשיב, בית משפט קמא קבע כי אפשר שקביעה זו תעשה על ידי בית המשפט עצמו לאחר שמיעת סיכומי הצדדים.

משעה שההחלטה אם למנות מומחה נוסף, אם לאו, תלויה בספק שמתעורר אצל הערכאה הדיונית באשר ליכולתה להכריע בהתבסס על חוות הדעת הקיימת; בהינתן שבית משפט קמא שוכנע כי זה לא המצב בענייננו; נוכח היקף ההתערבות המצומצם של ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות כגון דא; ומשהמבקשת ממילא לא הוכיחה כי מדובר באחד מאותם מקרים מיוחדים שבהם ההחלטה "אינה מתיישבת עם חומר הראיות או עם שורת הצדק והגיונם של הדברים" (רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, פסקה 13 (17.12.2017)) – לאור כל אלה, לא מצאתי לשנות מהחלטת בית משפט קמא.

9.סופו של דבר, שבקשת רשות הערעור נדחית. מכיוון שלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.