רע"א 1372/21 דניאל אברהמיאן נ. ששון אלבק

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 31.1.2021 (ע"א 21561-01-21, השופט א' שוורץ ). בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין שנתן בית משפט השלום בכפר סבא ביום 16.12.2020 (תא"ם 38888-05-19, השופט א' נבו ).

2.

מקורה של הבקשה דנן בסכסוך שכנים שבמהלכו הרס המבקש גדר שנבנתה על-ידי המשיבים. בהמשך לכך, הגישו המשיבים תביעה כספית נגד המבקש לבית משפט השלום, והיא זו שעומדת ביסוד ההליך שבפני.

3.

ברקע הדברים, יצוין כי הגדר נבנתה על מנת להפריד בין חלקת המבקש לבין חלקת המשיבים על פי תוואי חלוקה שנקבע בשני פסקי בוררות שאושרו על-ידי בית משפט השלום בכפר סבא (ת"א 2136-08 , השופט

ד' חסדאי ; הפ"ב 30232-12-13, השופטת מ' בן-ארי ). בהמשך, המבקש ניסה להביא לביטולם של פסקי הדין שאישרו את פסקי הבוררות, אך ללא הועיל (רע"א 26816-06-11, השופטת

ו' פלאוט ; ע"א 26268-08-20, השופט ר' חיימוביץ ; רע"א 8832/20, השופט ד' מינץ ). במקביל להתדיינות בהליכים אלו פנו המשיבים להוצאה לפועל לצורך קידום הקמתה של גדר בהתאם לתוואי החלוקה שנקבע על-ידי הבורר. מבלי להידרש לכלל ההליכים שהתקיימו בעניין זה, יצוין כי בשלב מסוים החליט המבקש לפרק בעצמו את הגדר שהוקמה על-ידי המשיבים.

4.

בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיבים. בית משפט השלום קבע כי טענות המבקש ביחס לגבול המגרשים והקמת הגדר נבחנו והוכרעו כבר בהחלטות שיפוטיות חלוטות ואין מקום לדון בהן פעם נוספת. בית משפט השלום הוסיף וקבע כי המבקש עשה דין לעצמו כאשר הרס את הגדר, כי פעולה זו גרמה נזק למשיבים, ואף כי התנהלותו הכוללת של המבקש במהלך השנים גרמה להם עוגמת נפש רבה. בסיכומו של דבר, בית משפט השלום קבע כי המבקש ישלם למשיבים סך של 18,255 שקלים בתוספת אגרת בית משפט כפי ששולמה על-ידי המשיבים, וכן ישלם להם שכר טרחת עורך דין בסך של 3,200 שקלים.

5.

המבקש הגיש ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעכב את ביצועו. כאמור בפתח הדברים, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת עיכוב הביצוע, בקבעו כי אין חשש ממשי לכך שלא יהיה ניתן להיפרע מהצד שכנגד אם יתקבל ערעורו של המבקש.

6.

בקשת רשות הערעור דנן מכוונת כלפי החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי ובגדרה שב וטוען המבקש, אשר אינו מיוצג, כי יש להורות על עיכוב ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום. בעיקרו של דבר, טוען המבקש כי בפסק דינו של בית משפט השלום נפלו שגיאות עובדתיות, ובהקשר זה הוא מעלה טענות עובדתיות רבות בכל הנוגע להקמת הגדר ולסכסוך הארוך בינו לבין המשיבים.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני סבורה כי דינה להידחות, אף מבלי לקבל את תשובת המשיבים. כידוע, אמת המידה החלה בנוגע לבקשות רשות ערעור על החלטות ביניים שעניינן עיכוב ביצועו של פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום היא מצמצמת (ראו: רע"א 2983/15 בוסקילה נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז תל אביב , פסקה 14 (20.5.2015); רע"א 6859/19 כהן נ' לוינשטיין נכסים תחנה בע"מ , פסקה 6 (24.10.2019); רע"א 6256/19 שילון נ' אגאי , פסקה 8 (17.11.2019)). התערבות בהחלטות מסוג זה תיעשה במקרים שבהם זו נדרשת על מנת למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין. אני סבורה כי המקרה שבפני אינו מקיים אמות מידה אלה. בית המשפט המחוזי שקל את מכלול נסיבות המקרה, ואין הצדקה להתערב בהחלטתו.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות.