רע"א 1549/10 ברכה ניסנוב נ. ראובן שבתאי

1.

שאלה מסוימת בקשר לפרשה נשוא בקשת רשות הערעור נדונה פעמים רבות בבתי המשפט לדרגותיהם, כולל בבית משפט. כנראה שהדרך רחוקה עד לסיום המחלוקת. מכל מקום, העניין הפעם הוא בהחלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגן הנשיאה י' זפט) לדחות את בקשתה של המבקשת ליתן צו שיאסור דיספוזיציה בשני נכסים, אשר למבקשת זכויות נטענות לגביהם. בקשות דומות נידחו בעבר. הבקשה הנוכחית הוגשה בגדרה של תובענה בה עתרה המבקשת לפסק דין שיצהיר כי הינה הבעלים של שליש מן הזכויות בנכסים.

2.

דינה של הבקשה להידחות. שני טעמים מובילים לדחייה: האחד נוגע ישירות לבקשה לסעד זמני שהוגשה לבית המשפט המחוזי ונדחתה על ידו, והאחר קשור להחלטות קודמות שניתנו בפרשה.

3.

לעניין הטעם הראשון נסביר, כי הבקשה לסעד זמני לא נתמכה בתצהיר. רק תגובתה של המבקשת לתשובת המשיבים בבית משפט קמא נתמכה בתצהיר. אין ספק שהמקרה מעורר שאלות עובדתיות ואומנם בבקשה לסעד זמני הועלו טיעונים עובדתיים. על כן, חובה היה לתמוך את הבקשה בתצהיר. לא ניתן היה לתקן המחדל האמור על דרך צירוף תצהיר לתגובה לתשובה.

4.

אשר לטעם השני: ההחלטות השונות שניתנו בהליכים השונים שהתנהלו בעבר היו לחובתה של המבקשת. ברור שאותן החלטות לא יצרו מעשה בי-דין. עם זאת, לאור אותן החלטות, מוטל היה על המבקשת נטל משמעותי שעה שהיא עתרה פעם נוספת לסעד זמני של צו מניעה או של מניעת דיספוזיציה. המבקשת לא הרימה נטל זה ולוּ בשל כך שלא תמכה בקשתה בתצהיר.

5.

אי לכך הבקשה נדחית בלא שנדרשה תשובה.