רע"א 1593/10 קאולה אשרף נ. אהרון ידגר

ההליך שבכותרת הוא בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 13.1.2010, שבה נדחתה בקשתה של המבקשת – החייבת בהליך פשיטת רגל – להורות על מאסרם של המשיבים 1 ו- 2 מכוח הוראת סעיף 223 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בצמוד לבקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לפטור מאגרה ומעירבון. התבקשה תגובת המשיבים לבקשה זו. המשיבים טענו בתגובתם, בין היתר, כי הבקשה למתן רשות ערעור הוגשה באיחור. המבקשת הגיבה לטענה זו וגרסה כי לא נפל איחור בהגשת ההליך שכן החלטת בית המשפט המחוזי הומצאה לה ביום 25.1.2010, ובקשת רשות הערעור הוגשה ביום 25.2.2010. בהחלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח מיום 11.4.2010 הובהר כי אם אמנם הומצאה החלטת בית המשפט המחוזי למבקשת ביום 25.1.2010, הרי שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור היה 24.2.2010; משמע: ההליך הוגש באיחור של יממה. ניתנה למבקשת הזדמנות נוספת להתייחס לעניין זה, וזו ציינה בתגובתה כי אין להביא במניין הימים את התקופה שבין 27.1.2010 לבין 28.1.2010, שכן בתקופה זו התקיימה שביתה בבתי המשפט. ואכן, לפי הודעת מנהל בתי המשפט, אשר צורפה לתגובת הכונס הרשמי, בתאריכים האמורים התקיימה שביתה של עובדי מערכת בתי המשפט בכל בתי המשפט ברחבי הארץ. לאור זאת, ובהסתמך על תקנה 5

לתקנות

בתי

המשפט ,

בתי

הדין

לעבודה

ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981, הביע הכונס הרשמי את עמדתו כי המבקשת הגישה את בקשת רשות הערעור במועד. בנסיבות אלה, ואף בהתחשב באיחור הזעיר ככל שהיה, איני רואה להסיר את ההליך מן הרישום בשל איחור בהגשתו.

אשר לבקשה לפטור מתשלום אגרה. משהוכרזה המבקשת פושטת רגל, ומשניתנו בעבר החלטות שפטרו אותה מתשלום אגרה, רואה אני לנכון ליתן פטור מאגרה גם בהליך שבכותרת (וראו החלטת כבוד הרשמת לוין, לאחרונה, בעניינה של המבקשת – רע"א 7074/09 קאולה אשרף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.11.2009)). עם זאת, איני סבור כי יש מקום לפטור מלא מעירבון במקרה זה. המבקשת אינה חולקת כי בעבר סייעו לה קרובים ומכרים בגיוס כספי עירבון בהליכים שונים. לטענתה, הקרובים אינם יכולים להמשיך ולסייע לה שכן "הגיעו מים עד נפש", אך טענה לאקונית זו אינה מבוססת די הצורך. אכן, " לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (דברי כבוד השופט נ' הנדל בבש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)).

עוד יצוין, כי החסר מבחינה זו השליך גם על קביעת העירבון בהליך קודם שיזמה המבקשת (החלטת כבוד הרשמת לוין ברע"א 7074/09 הנ"ל). באותה החלטה הוסיפה וציינה כבוד הרשמת כי "החסר לעניין זה בולט על רקע העובדה כי עלה בידי המבקשת להעמיד לעצמה ייצוג משפטי בהליכים השונים המתנהלים נגד המשיבים. לכאורה, המקורות המממנים את עלויות ההתדיינות של המבקשת עשויים לשמש גם למימון הפקדת העירבון, שנועד להבטיח את עלויות ההתדיינות של המשיבים" . בהליך הספציפי שלפניי המבקשת היא שחתומה על בקשת רשות הערעור, אך אין זה ברור מהו השירות שהיא מקבלת מעורכי-הדין ששמם ננקב בכותרת ההליך והאם השירות כרוך בתשלום.

בנסיבות אלה כולן, ומבלי שראיתי צורך להוסיף ולהתייחס לסיכויי ההליך, יעמוד העירבון בהליך שבכותרת על סכום של 5,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים שאם לא כן - יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.