החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1657/11 דורון לוי עו"ד נ. ארגון בעלי יחידות הנופש בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · סמכות ענייניתבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר סמכות עניינית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בשאלת הסמכות העניינית. נקבע כי הסמכות נקבעת בשלב מקדמי על יסוד החומר שבפני בית המשפט, וכי משנרכשה היא נמשכת עד להכרעה בהליך. הסוגיות המהותיות של היחסים החוזיים יוכרעו בפסק הדין לגופו.

העובדות

בענייננו עולה מהחומר כי קיים לכאורה מרכיב של נאמנות ביחסים שבין המבקשים, המשיבים ובעלי היחידות. בית המשפט המחוזי הניח כי ייתכן שסמכותו תיבחן לאחר שמיעת הראיות. בקשת רשות הערעור נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הכרעה בשאלת הסמכות העניינית נעשית בשלב מקדמי ללא שמיעת ראיות?
  2. 2.האם משנרכשה סמכות עניינית לבית המשפט היא נמשכת עד להכרעה בהליך גם אם יתברר בהמשך שהממצא שהיווה תשתיתה אינו נכון?
  3. 3.האם די בחומר שהונח בפני בית המשפט קמא כדי לקבוע סמכות עניינית לדון בתובענה מכוח סעיף 37 לחוק הנאמנות?

הלכות

  1. 1

    ככלל, ההכרעה בשאלת הסמכות העניינית צריכה להתקבל בשלב מקדמי ובלא שמיעת ראיות, ולעתים רחוקות יש צורך בשמיעת ראיות לקביעת עובדה המקימה את הסמכות.

    ״ככלל, ההכרעה בשאלה האם לבית המשפט נתונה סמכות עניינית צריכה להתקבל בשלב מקדמי ובלא שמיעת ראיות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    משרכש בית המשפט סמכות עניינית לדון בתובענה, נמשכת סמכות זו עד להכרעה בהליך, ואין לקבל קביעה שונה בסופו של ההליך שתביא לביטולו מדעיקרא.

    ״ככלל, משרכש בית המשפט סמכות עניינית לדון בתובענה מסויימת, נמשכת סמכות זו עד להכרעה בהליך״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    על יסוד החומר שהונח בפני בית המשפט קמא ניתן היה לקבוע שהסמכות לדון בתובענה לפי חוק הנאמנות נתונה לו, וקביעה זו אינה מכריעה את המהות המשפטית של היחסים בין הצדדים.

    ״בנסיבות העניין, די בחומר שהונח בפני בית משפט קמא על מנת שייקבע כי נתונה לו סמכות עניינית לדון בתובענה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סמכות עניינית
  • שלב מקדמי
  • שמיעת ראיות
  • חוק הנאמנות
  • נאמנות
  • בקשת רשות ערעור
  • שכר טרחת עורך דין
  • בית המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

1657/11

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקשים:

1. דורון לוי עו"ד

2. שלמה לנדרס עו"ד

3. עמית פולק מטלון ושות' עורכי דין ונוטריון

נ ג ד

המשיבים:

1. ארגון בעלי יחידות הנופש בע"מ

2. רותי חבקין

3. ליאור ספקטור

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 26.1.11,

בת"א 24939-06-10 שניתנה על ידי כבוד השופט א' שהם

בשם המבקשים:

עו"ד ג' ארדינסט;

עו"ד ר' שפרינצק; עו"ד ת' ויסמן

בשם המשיבים:

עו"ד עדי בר-לב

החלטה

1.

ככלל, ההכרעה בשאלה האם לבית המשפט נתונה סמכות עניינית צריכה להתקבל בשלב מקדמי ובלא שמיעת ראיות. לעתים רחוקות יש צורך בשמיעת ראיות על מנת לקבוע דבר קיומה של עובדה מסוימת שהיא היא המקימה את סמכותו של בית המשפט (ראו, ע"א 2846/03 אלדרמן, עו"ד נ' ארליך , פ"ד נט(3) 529, 534 (2004)). למשל, כאשר עולה שאלה באשר ל"שווי הנושא" והאם אין הוא עולה על 2.5 מיליון ש"ח (ראו סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). ברור שבמקרה האחרון יתנהל הליך מקדמי שבסיומו יחליט בית המשפט האם העניין בסמכותו, והכל על יסוד הממצא העובדתי שנקבע. אם בית המשפט מצא שהעניין בסמכותו ימשיך הוא לדון בתובענה לגופה. ייתכן שבמהלך שמיעת הראיות לגופו של הסכסוך יתברר, כי הממצא בעניין שווי הנושא, שהיווה תשתית לסמכותו של בית המשפט, אינו נכון. האם מכך נובע שבדיעבד נשללת סמכותו של בית המשפט? התשובה היא שלילית. ככלל, משרכש בית המשפט סמכות עניינית לדון בתובענה מסויימת, נמשכת סמכות זו עד להכרעה בהליך. זאת, אפילו חלו התפתחויות במהלך ניהול התובענה שעשויה להיות להן השלכה על נושא הסמכות (ראו והשוו, ע"א 4796/95 א' ח' אלעוברה נ' א' ע' אלעוברה , פ"ד נא(2) 669, 674 (1997); רע"א 6132/09 עיריית טירת הכרמל נ' כלל השקעות בנדל"ן בע"מ , פיסקה 3 (טרם פורסם, 14.10.2009)). אין לקבל כי לאחר שבית המשפט מצא שיש לו סמכות עניינית לדון בתובענה יקבע הוא בסופו של ההליך קביעה שונה שתביא, למעשה, לביטולו של כל ההליך מדעיקרא.

2.

בענייננו עולה מן החומר כי קיים לכאורה מרכיב מסוים של נאמנות ביחסים שבין שלושת השחקנים: המבקשים, המשיבים ובעלי היחידות. בנסיבות העניין, די בחומר שהונח בפני בית משפט קמא על מנת שייקבע כי נתונה לו סמכות עניינית לדון בתובענה, מכוח סעיף 37 לחוק הנאמנות,

התשל"ט-1979 (להלן – חוק הנאמנות ).

3.

מכאן, שאין בידי להסכים עם המשתמע מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כי ייתכן שלאחר שמיעת הראיות בתיק ניתן יהיה להכריע בשאלה האם התובענה נתונה בגדר סמכותו העניינית. על יסוד החומר שהונח בפני בית משפט קמא ניתן היה להגיע למסקנה כי הסמכות בידיו.

4.

אין להבין מקביעתי כי לבית המשפט המחוזי נתונה סמכות עניינית לדון בתובענה, כדי להכריע מה בדיוק מהות היחסים בין כל שלושת השחקנים הנזכרים ומה סוג החובות המוטלות על המבקשים בגדר היחסים החוזיים שביניהם לבין האחרים. עניין זה יוכרע בפסק הדין שיינתן על יסוד הראיות שיובאו. במלים אחרות, הקביעה כי לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לדון בתובענה לפי חוק הנאמנות, אינה מסיימת את הדיון בסוגיות המהותיות שאמורות להידון במהלך בירורה של התובענה לגופה (ראו והשוו, רע"א 4298/98 כץ נ' פישמן (לא פורסם, 26.11.1998)).

5.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.

ניתנה היום, ב' באב התשע"א

(2.8.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1ככלל, ההכרעה בשאלת הסמכות העניינית צריכה להתקבל בשלב מקדמי ובלא שמיעת ראיות, ולעתים רחוקות יש צורך בשמיעת ראיות לקביעת עובדה המקימה את הסמכות.
  2. 2משרכש בית המשפט סמכות עניינית לדון בתובענה, נמשכת סמכות זו עד להכרעה בהליך, ואין לקבל קביעה שונה בסופו של ההליך שתביא לביטולו מדעיקרא.
  3. 3על יסוד החומר שהונח בפני בית המשפט קמא ניתן היה לקבוע שהסמכות לדון בתובענה לפי חוק הנאמנות נתונה לו, וקביעה זו אינה מכריעה את המהות המשפטית של היחסים בין הצדדים.