פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1841/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
היועץ המשפטי לממשלה
הודעת המשיב מיום 1.9.08
תגובה ותגובה משלימה מן הימים 7.9.08 ו-10.9.08
בשם המבקשת:
עו"ד ציפי פינקלשטיין
בשם המשיב:
עו"ד טלי מרקוס
החלטה
השופט א' רובינשטיין:
א.
בפסק דיננו מיום 22.5.08 נקבע כי הקטין יועבר לחזקת אמו, אך זאת בהדרגה ובבקרה מקצועית ושיפוטית. הוחלט כי לעת הזאת יוותר הפיקוח השיפוטי בידנו.
ב.
החלטנו בפסק הדין לקבל את המלצת פקידות הסעד ולהכריז על הקטין כ"קטין נזקק" לפי סעיף 2(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, ויוצא צו השגחה לשישה חודשים לפי סעיף 3(1) לחוק זה, כך שהקטין יימצא, בהיותו באחריות אמו, בפיקוח ובהשגחה של פקידת הסעד משירותי הרווחה בחולון, וכן תמונה חונכת-סומכת לאם. ביקשנו דיווח ב-1.9.08. ציינו בין השאר כך: "למותר להדגיש בכל לשון של הדגשה כי על המבקשת לעמוד בתנאי צו ההשגחה ובהנחיות שתקבל".
ג.
בהודעה מיום 1.9.08, לה צורפו תסקיר ודו"ח פקידת הסעד, נתבקשנו להאריך את צו ההשגחה בשלושה חודשים נוספים, עד 22.2.09, תוך שיוגש תסקיר עדכני בסמוך לתום התקופה.
ד.
בתסקיר פקידת הסעד לחוק האימוץ הגב' יורובסקי מיום 5.8.08 צוין בין השאר כי האם לא שיתפה פעולה להסדרת מקום במעון לקטין, בנימוק שאינה יודעת היכן תגור, וגם "סירבה בעלבון לקבלת חונכת וטענה כי איננה זקוקה לעזרתה". כן הוסבר לאם כי עליה להסדיר תור לטיפול בדיבור לילד, שטרם החל לדבר (כיום בן שנתיים וארבעה חודשים). נאמר כי הקטין נראה בביקור בית אנרגטי, נקי, סקרן ומחייך אך סובל מעיכוב התפתחותי שפתי ניכר. הובעה דאגה מחוסר שיתוף הפעולה מצד האם, שנאמר גם כי אינה עובדת, והובע חשש כי יהא צורך להוציא את הקטין למסגרת חלופית לפי חוק הנוער.
ה.
צורף מכתב עו"ס ר' ג'יברי הירשהורן, פקידת סעד לחוק הנוער מעיריית חולון מיום 30.7.08, שעליו נסמך גם התסקיר האמור מאת פקידת הסעד לחוק האימוץ, והובעה בו - מעבר למידע כאמור - דאגה מהתנהלות פסיבית של האם בקשר לקטין וחוסר מודעות לצורך בעזרה.
ו.
בהחלטה מ-3.9.08 נתבקשה תשובה, לרבות לעניין הסומכת. בתגובה מיום 7.9.08 נאמר מפי באת כוח האם, כי דומה שיש מידת חומרה כלפי המערערת בדיווח פקידת הסעד, אף כי אין התנגדות להארכת צו ההשגחה. נטען כי תחילה לא נשכרה דירה בהיעדר אישור ממשרד השיכון, ומשנתקבל אכן עברה האם עם הקטין לדירה (15.8.08); הקטין יהיה במעון, והאם החלה לעבוד (וגם בעלה). לעניין התקשורת השפתית של הקטין נטען קושי לקבל תור, ונתבקש סיוע פקידות הסעד; נתבקשו יחס אמפטי ואורך רוח מרשויות הרווחה. בתגובה משלימה מאת האם מיום 10.9.08 (בעקבות החלטה מ-8.9.08) נאמר כי "עקרונית" אין היא מתנגדת להכנסת סומכת, אך נוכח עבודתה והיות הקטין במעון יהא צורך לתאם את שעות הגעתה, וכן אין היא יודעת אל נכון את מהות תפקידה של הסומכת ומטעם זה הביעה בעבר
חוסר נכונות לכך.
ז.
בהסכמה אנו מאריכים את צו ההשגחה בשלושה חודשים נוספים, קרי, עד 22.2.09. נבקש כי עד יום 31.1.09 יוגש דיווח עדכני מטעם פקידות הסעד באמצעות הפרקליטות, ותוך שבוע לאחר מכן תגיב באת כוח האם.
ח.
ראשית, אנו מברכים על אותם רכיבים חיוביים שנסקרו, כגון ההתרשמות ממצב רוחו הטוב של הקטין, המעבר לדירה, ועבודת האם. עם זאת נבקש להסב תשומת לב לנקודות אחדות, כדי שלא יהא חלילה צורך בפניה למסגרת חלופית כחשש שהעלו פקידות הסעד.
ט.
פשיטא שעל האם לקיים את פסק דינו של בית המשפט מיום 22.5.08 ככתבו וכלשונו, ובאת כוחה תואיל בטובה להסביר לה, לרבות בעניין הסומכת , כי פסק הדין אינו "תכנית כבקשתך".
באת כוח האם וכן פקידות הסעד מתבקשות להבהיר לאם את עניין הסומכת, ולתאם בהקדם מועדי הגעה. אנו רואים חשיבות רבה בעניין זה, כפי שראינו בעת פסק הדין, ועל האם להבין כי הדבר בא כדי לסייע לה ולקטין, נוכח הרקע שאין צורך לחזור ולפרטו; אין המדובר באופציה אלא בחלק מפסק הדין.
י.
כן מתבקשות פקידות הסעד לסייע בקביעת תור לעניין התקשורת השפתית, נושא שאין צורך להכביר מלים לגביו. הקטין מצוי בגיל שברגיל יש בו התקדמות שפתית רבה, ויש לסייע לו להדביקה בהקדם האפשרי.
י"א.
עיקר העיקרים הוא כי יווצר דיאלוג טוב בין פקידות הסעד לאם ובינה לסומכת, תוך ליווי באת כוחה. צו ההשגחה מוארך כאמור עד 22.2.09 ויוגשו עדכונים כנקבע מעלה.
ניתנה היום, י"א באלול תשס"ח (11.9.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט