פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
190/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
שלמה גבאי
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 2180/00
מיום 26.11.09 שניתנה ע"י
כבוד השופטת מרים מזרחי
בשם המבקש:
עו"ד ג' ויספלד
בשם המשיב:
עו"ד י' בר הלל
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ' מזרחי), אשר דחה את בקשת המבקש להגיש הודעות צד ג' וד' במסגרת תביעה שמנהל המשיב נגדו ונגד נתבעים נוספים.
2.
המסכת העובדתית העומדת ברקע בקשת רשות הערעור שלפניי הינה סבוכה. בתמצית יצוין, כי ענייננו במספר תביעות שהוגשו עוד בשנת 2000 ואשר במרכזן עומדת טענה, כי משכון שנרשם לטובת המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ, אינו תקף. הפרשה החלה כאמור בשנת 2000 כאשר המבקש וחברת צמיג בן בע"מ הגישו תביעה למתן סעד הצהרתי במסגרתה ביקשו הם להצהיר כי אין תוקף למשכון שיצרה חברת צמיג בן להבטחת חובה של חברת בסופר שלנו בע"מ (להלן - בסופר שלנו ) (ת"א 2180/02). בשנת 2002 הגישו שני תובעים נוספים תביעה למתן סעד הצהרתי דומה נגד המשיב (ת"א 4025/02). יצוין, כי בתביעה זו הגיש המשיב הודעות צד ג' נגד נתבעים שונים, ביניהם המבקש. שתי תביעות אלה נשמעו במאוחד בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. בנוסף הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר נגד חברת בסופר שלנו ונגד ארבעה ערבים לחובה של החברה (ת"א 2445/00). המבקש היה אחד מהנתבעים בתביעה זו, ואף קיבל רשות להתגונן. במסגרת ההליך הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הדיון בת"א 2445/00 וכן בהודעות צד ג' שהגיש המשיב יתקיים לאחר שיינתן פסק דין בעניין תוקפו של המשכון. ביום 18.5.2008 ניתן פסק דין חלקי בת"א 2180/02 ות"א 4025/02 הנ"ל (להלן - פסק הדין החלקי ). בית המשפט המחוזי קבע, כי המשכון נשוא ההליך נרשם שלא כדין והורה למשיב לפעול לביטולו. יוער, כי המשיב הגיש ערעור לבית משפט זה על פסק הדין החלקי.
3.
לאחר שניתן פסק הדין החלקי, המשיך הדיון בתביעת המשיב בת"א 2445/00 וכן בהודעות צד ג' שהגיש הבנק. במסגרת זו נערכו מספר ישיבות קדם משפט. ביום 30.10.08 הורה בית המשפט לבנק להמציא כתבי תביעה מתוקנים לנתבעים על ידו. ביום 9.7.09 קבע בית המשפט כי על הנתבעים להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 1.10.09. ביום 20.10.09, לאחר קבלת ארכה, הגיש המבקש את כתב ההגנה מטעמו וכן בקשה לאשר משלוח הודעות צד ג' וד' למספר גורמים. ביום 26.11.09 דחה בית המשפט המחוזי, במסגרת דיון שנערך לפניו, את בקשת המבקש למשלוח הודעת צד ג' וד'. יצוין, כי הדיון התקיים במהלך שביתה של קלדניות בית המשפט, ולכן הומצא פרוטוקול בכתב יד לבעלי הדין רק ביום 16.12.09. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.
4.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקש אינו מציג בבקשת רשות הערעור כל טעם המצדיק התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. יש לזכור כי מדובר בתביעה שהוגשה לפני כעשור, ושפסק הדין החלקי הרלוונטי לגביה ניתן בשנת 2008. בנוסף, יש ליתן משקל לכך שהבקשה למשלוח הודעות צד ג' וד' הוגשה אך בחודש אוקטובר 2009. נוכח התמשכות ההליכים והשלב בו הם נמצאים, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום לאפשר כעת עת משלוח ההודעות. מעבר לכך יצוין, כי מתגובת המשיב לבקשת רשות הערעור עולה, כי המבקש לא צירף לבקשתו החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי הרלוונטית לענייננו. מדובר בהחלטה מיום 26.11.09, אשר ניתנה בבקשה למתן פטור מאגרה להודעות צד ג' וד' שהגיש המבקש. בהחלטה זו חוזר בית המשפט על כך שאין מקום להגיש בשלב זה של ההליך הודעות צד ג' ומנמק את החלטתו בשלב המתקדם בו מצוי ההליך. אף מטעם זה אין מקום לקבל את הבקשה. יודגש, כי הדברים אמורים גם מבלי להתייחס להסכם הדיוני אליו מפנה המשיב בתגובתו ובו לכאורה התחייב בא-כוחו הקודם של המבקש שלא לשלוח הודעות צד ג' וד' במסגרת ההליכים.
5.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ט בתמוז התש"ע (1.7.2010).
ש ו פ ט